בעברית שלנו המושג חוויה כמעט הפך להיות שם נרדף להנאה ולבילוי. ביטויים כמו "חוויה לכל המשפחה " "חווית קניה" וכדו מציעים לנו לעביר את הזמן בנעימים. השימוש במילה הוא עד כדי כך בנאלי שחוויה יכולה להיות שם של שמפו. אולם שורשיה של מלה זו והכוונות של מי שיצר אותה בקשו להביע בעזרתה תוכן אחר. את המילה חוויה חידש א.ד גורדון במאמר על ההבדלים שבין היהדות לנצרות וכך הוא כותב.
האדם, בעל ההכרה אנושית, עשוי להשיג יותר לא רק על ידי ההכרה, כי אם על ידי עצם החיים. החיים, .. אבל פה אני רואה סוף סוף הכרח בדבר למצוא מבטא יותר מדויק למושג שאני רוצה לתת לו ביטוי בשם חיים, כוח חיוני, ובאין ברירה, אתרשה לחדש שם מיוחד חוויה (על משקל הוויה), בל אני מוצא צורך להדגיש בכל תוקף, כי אין זה שם מופשט או שם לאיזה כוח מיוחד, כי אם אותו הדבר, המובן בשם חיים, רק בבחינה מיוחדת, בבחינת אותו הכוח המהווה בטבע החי בכלל וכוח משיג באדם במיוחד.
על פי דבריו של גורדון החוויה עבור האדם היא בעצם שילוב בין חיים הוויה והכרה. אותן השגות שאדם משיג ומכיר באופן בלתי אמצעי וממשי. החוויה היא נקודת ההשקה בין כח החיים הכללי שמהווה את האדם והעולם לבין החיים כתחושה והכרה. החוויה היא התחושה המוחשית של החיים.
ליל הסדר הוא לילה של חוויה במובן העמוק של המילה. הוא לילה בו אנו רוצים לשתף בחוויה גם את ילדינו. חוויה במובך העמוק שלה היא לא לימוד דרך גירוי כזה או אחר למרות שהגירוי הוא חלק ממנה היא גם לא לימוד שמשתמש באמצעים מתודיים משוכללים כדי להעביר טוב יותר אינפורמציה למרות שהשימוש במתודיקה הוא אמצעי על מנת להגיע אליה . החוויה עליה אנחנו מדברים אם נשתמש בלשונו של גורדון היא לא להשיג רק על ידי ההכרה כי אם על ידי עצם החיים או במילים שלנו לחיות את הדברים ולא רק ללמוד אותם.
חז"ל לימדו אותנו שבכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים בההגדות האשכנזיות מופיע הנוסח הוא "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים" הנוסחים השונים הללו משלימים זה את זה אנחנו מראים עצמינו כאילו יצאנו ממצרים על מנת שנראה את עצמינו כאילו עשינו זאת. אנחנו משמשים באמצעים השונים על מנת לחוות , על מנת לחיות ולהחיות מחדש את אותו לילה מופלא.
על פי דברים אלו מושג הזיכרון מקבל משמעות חדשה. אם אדם היה זוכר באופן מוחלט הוא היה מסוגל לטשטש את הפער בין העבר להווה מכיוון שהוא היה יכול לראות ולהרגיש את העבר מתרחש מול עינו. מושג הזיכרון של ליל הסדר הוא זיכרון מעין זה, בו אנו חוזרים שוב לאותו הרגע בעבר וחיים אותו מחדש. לדוגמא כאשר אנו אוכלים מצה זכר למצות שאכלו אבותינו במצריים זו אינה רק תזכורת אינפורמטיבית בה אנו עושי פעולה מסוימת על לא לשכוח איזו עובדה או התרחשות. כשאנו אוכלים מצה בפסח אנו שואפים לזכור באופן מחלט, באופן כזה בו אנו פוסחים על מימד הזמן ונמצאים שוב באות רגע נצחי של גאולה, חיים את העבר בהווה, חווים .