יום כיפור השנה מאתגר אותנו בעקבות מחלת הקורונה. במנייני הרחוב השונים עשוי להיות חום משמעותי.
להלן מספר הצעות לקיצור התפילה (רק השנה) עבור מנייני הרחוב, על מנת למנוע התייבשות, ושמירה על בריאות הציבור:
א. תחילת התפילה – על מנת למנוע תפילה בשעות החמות יש להקדים את תפילת שחרית ככל האפשר. ראוי לכוון את השעה להתפלל תפילת ותיקין. (להערכתי עד השעה 9:30 מומלץ לסיים את תפילת מוסף).
ב. תפילות לפני פסוקי דזמרא – ניתן להקדים לפני פסוקי דזמרא (אחרי ברכות השחר) תוספות שונות שנוהגים להוסיף אחרי קריאת התורה. כגון: אבינו מלכנו, שיר של יום, תפילה לשלום המדינה, תפילה לחיילי צה"ל, יזכור וכדומה.
ג. תחילת חזרת הש"ץ - שליח הציבור לא יתעכב בהתחלת חזרת הש"ץ, אלא כשרואה שישנם עשרה מתפללים שסיימו יתחיל את החזרה.
ד. שירים תוך כדי התפילה - שליח הציבור יקצר בסלסולים, ומנגינות ארוכות. יש לצמצם בשירים. ובפרט שירים שחוזרים על עצמם יש לשיר פעם אחת בלבד (כגון: חמול, אוחילה לא-ל, רצה ה' אלקינו וכדומה). לשיקול דעתו של החזן.
ה. בפיוטים בחזרת הש"ץ שחרית (אמרו לא-להים, מעשה א-להנו, על ישראל, האדרת והאמונה, לא-ל עורך דין) – עדיף שלא לשיר, אלא רק לומר אותם כל אחד בשקט (אם חם במיוחד - אפשר לדלג).
ו. וידוי בחזרת הש"ץ - אפשר לדלג על "זכור רחמך" עד תחילת הוידוי. הוידוי עצמו – בשקט כל אחד. בסוף הוידוי אפשר לדלג החל מהמילים "ודוד עבדך אמר" עד סוף הסליחות.
ז. 'אבינו מלכנו' ו'שיר של יום' - עדיף לפני פסוקי דזמרא.
ח. הוצאת ספר תורה - מקוצרת (ללא שירים).
ט. "מי שברך לעולה" - בקריאת התורה את "מי שברך" הארוך יקוצר למשפט: "מי שברך את האבות הוא יברך את הבנים ונאמר אמן".
י. "מי שברך" למדינה ולצה"ל - לפני פסוקי דזמרא. יש להתחיל מיד אחרי ההפטרה תפילת מוסף. לא אומרים יקום פורקניה.
יא. יזכור - עדיף לפני פסוקי דזמרא. אם לא הספיקו לפני, יש לומר 'יזכור' אחד כללי. ו'יזכור' פרטי כל אחד יאמר בעצמו על קרוביו.
יב. "הנני העני ממעש" - שליח הציבור של מוסף לא יגיד בקול, אלא יאמר לבדו לפני התפילה.
יג. חזרת הש"ץ במוסף - יש לוותר על התוספות שאינם מגוף התפילה (הקדמות לקרובות, מגן, מחיה, משולש, א-להנו היה עם פיפיות וכדומה).
יד. בפיוטים במוסף שנאמרו כבר בשחרית (אמרו לא-להים, מעשה א-להנו) – אפשר לדלג עליהם בשנה זו.
טו. סדר העבודה - כשמגיעים למילים "והכהנים והעם..." יאמר זאת ש"ץ בנעימה קצרה, אך יש לוותר על סלסולי החזנות: "אי אי אי...". וכן בספירת הזיות הדם של הכהן "אחת. אחת ואחת. אחת ושתים". וישתחוו יחד היכן שצריך.
טז. דילוגים נוספים במוסף: אחרי הפיוט מראה כהן - יש לדלג ל שמע קולנו. וכן אפשר לדלג מהמילים ודוד עבדך עד סוף הסליחות (ראוי להשלים בבית מי שיכול).
יז. זמן תפילת מנחה - יש לאחר אותה יותר מהרגיל. בשנים רגילות אנו מתחילים את תפילת מנחה 2:50 שעות לפני השקיעה. השנה ממליץ על 2:00 בלבד לפני השקיעה. שקיעה בשעה 18:30 (יד בנימין). ולכן יש להתחיל בערך בשעה 16:30.
יח. קיצורים במנחה - בחזרת הש"ץ ניתן לדלג במקומות הללו:
1. החל מהמילים "זכור רחמך" עד "מכל גילולכם אטהר אתכם" (לדלג ל"כפר חטאנו").
2. וכן מהמילים "הרשענו ופשענו" עד "והנגלות אתה יודע" (לדלג למילים "שמך מעולם").
3. וכן מהמילים "ודוד עבד" עד "מימי קדם".
יט. דרשת נעילה - חשוב שבכל מניין יהיה מישהו שיגיד כמה מילות בקצרה (5 דקות) לרגעים הקדושים ביותר בשנה.
כ. תפילת נעילה – כדי להספיק לזכות לברכת כהנים לפני השקיעה, השנה נעביר את כל הסליחות (מהמילים "פתח לנו שער" עד "ושנותיך לא יתמו") לאחר חזרת הש"ץ (לפני אבינו מלכנו). אין חובה לומר את כל "אבינו מלכנו" בקול רם (תלוי בזמנים).
כא. זמן תקיעת שופר בסוף הצום - יש לחזן לכוון עצמו להגיע לתקיעה של נעילה 21 דקות אחרי השקיעה (בשעה 18:51 – יד בנימין). מיד לאחר מכן תפילת ערבית.
כב. צאת הצום - 36 דקות אחרי שקיעה (19:05 – יד בנימין).