יום התשובה והאהבה

"יום הכיפורים הוא יום האהבה שבין האדם לבוראו. אהבה שבאה לידי ביטוי נפלא בכל תפילות היום. אך מיוחדת במינה היא הקרבה הנוצרת בין האדם לאלקיו, יחיד וציבור, בתפילת הנעילה." – הרב שאר-ישוב הכהן על תפילות יום הכיפורים

חדשות כיפה הרב שאר-ישוב כהן, הרב הראשי וראב''ד חיפה 21/09/04 00:00 ו בתשרי התשסה

יום הכיפורים זמן תשובה לכל, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכיפורים (רמב"ם הלכות תשובה פ"ב ה"ז).


הגדרה זו של הרמב"ם מציבה את יום הכיפורים כיום השיא והסיום של עשרת ימי התשובה, שמתחילים בראש השנה ומסתיימים ביום הכיפורים עליהם כותב הרמב"ם (שם הלכה ו'): "אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש-השנה ליום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת מיד, שנאמר: 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב'".

קרבת האדם מישראל לאלקיו, מתחילה בעצם עוד לפני עשרת ימי התשובה. כל עניינו של חודש אלול כחודש התשובה הסליחות והרחמים בנוי על יצירת היחס ההדדי שבין האדם לאלקיו. כבר דרשו דורשי רשומות "אלול" ר"ת "אני לדודי ודודי לי", אלא שבאלול תלוי הדבר באדם, שיתחיל את ההתקרבות הזאת וזו היא "התערותא דלתתא" ורק אח"כ באה התשובה של "דודי לי", כמאמר הכתוב "שובו אלי ואשובה אליהם אמר ד'".

בעשרת ימי תשובה ה"אתערותא דלעילא" קודמת "לאתערותא דלתתא", התהליך מתחיל מצדו של "הדוד" שמחזר אחרי ה"רעיה" ומחכה שתפתח לו את דלתות ליבה. ה' נמצא קרוב ומצפה לאדם שירגיש בהתקרבותו ויתקרב גם הוא אליו.

לשיא של קרבה מגיע האדם לאלוקיו ביום הכיפורים, עליו נאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו". העמידה בתפילה שגם בכל ימות השנה היא עמידה לפני ה', תלויה היא באדם, במדרגתו ובזכויותיו. עליה נאמר "דע לפני מה אתה עומד" ולא כל אדם זוכה לכך. ביום הכיפורים, גם הקטן שבקטנים, שאין בו דעת-אלקים זהו זמן תשובתו. לכן תקנו לו חכמים את נוסח תפילות יום הכיפורים ובהם הוידוי, שחוזרים עליו בכל תפילה מתפילות היום, כדי ליצור את המצב של התשובה, המגיע לגילויה השלם ע"י הוידוי.

יום הכיפורים הוא יום האהבה שבין האדם לבוראו. אהבה שבאה לידי ביטוי נפלא בכל תפילות היום. אך מיוחדת במינה היא הקרבה הנוצרת בין האדם לאלקיו, יחיד וציבור, בתפילת הנעילה. את תפילת העמידה, המיוחדת לשעה נפלאה זו, אנו פותחים בתפילת "אתה נותן יד לפושעים וימינך פשוטה לקבל שבים ותלמדנו ד' אלקינו להתודות לפניך". על כל עוונותינו, למען נחדל מעושק ידנו ותקבלנו בתשובה שלמה לפניך. מדובר כאן על תשובה שלמה, זהו מושג רב משמעות, המראה את שיאו של התהליך, שמתחיל בער"ח אלול ומסתיים ביום הכיפורים.

מה בין תשובה לתשובה שלמה? תשובה שלמה היא תשובה מאהבה, ההופכת אפילו זדונות של אדם לזכויות. עליה מתפללים בתפילת הנעילה, ומזכירים את דברי הנביא: החפוץ אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה וכו' ושובו וחיו.

על ידי עשייתה של תשובה שלמה כהלכתה אנו מתגברים ומבקשים לעקוף את חילוקי הכפרה שמסר לנו ר' אלעזר בן עזריה ברומי בשמו של ר' ישמעאל בשעה שהשיב לרבי מחיא בן חרש על שאלתו: "שמעת ארבעה חילוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש"? ואמר, "שלשה הם, ותשובה עם כל אחד מהם". על פי דבריו של ר' ישמעאל, יש עבירות שרק יסורין ממרקים אותן, ויש עבירות שרק מיתה חס וחלילה, ממרקת. אם כן, נשאלת השאלה: איך אנו מתפללים ומבקשים להפטר מן היסורים והמיתה ולקבל כתיבה וחתימה של חיים, כמקרא שאנו מזכירים בתפילת הנעילה שנאמר בו "ושובו וחיו". ומה יהא על כפרתנו? התשובה לשאלה זו היא, שאנו מתפללים לפני הקב"ה, שיתן בלבנו אהבתו השלמה ואז לא יהא צורך בכפרת עוונותינו, שכולם, כולם, יהפכו לזכויות ויקויים בנו מקרא שכתוב "אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו". זה היה פרושו של הנס שהיה מתרחש מדי שנה ביום הכיפורים. הלשון של הזהורית שהיתה תלויה בפתח העזרה, שהיתה מלבינה, וכל ישראל רואים ושמחים.

אנו מתפללים במטבע שטבעו חכמים בברכות, בכל יום, בתפילת שמונה עשרה "והשיבנו בתשובה שלמה לפניך". בעשרת ימי תשובה ובימי התעניות, אנו מתפללים: "אבינו מלכנו החזירנו בתשובה שלמה לפניך", ע"פ התפילה שיסד רבי עקיבא (תענית כ"ה). רבי עקיבא הוא מרא- דשמעתא של נושא "האהבה". הוא שאמר "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" והוא הוא שאמר לתלמידיו בשעת יסוריו הנוראים "כל ימי הייתי מתפלל מתי יבוא פסוק זה לידי ואקיימנו 'ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך'".

"היום הקדוש" של השנה היהודית, נקרא "יום הכיפורים", משום שעיקר תפילתו, לקיים מקרא שכתוב: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם לפני ד' תטהרו". על כך שניניו בסיומה של מסכת "היום" היא מסכת "יומא", בסופו של פרק יום הכיפורים: "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל, לפני-מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים, שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים טהרתם" ואומר "מקוה ישראל ד' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל".

המים הטהורים הללו נובעים ממעין האהבה, שבליבו של כל אדם מישראל, שזוכה לעשות תשובה שלמה, תשובה מאהבה. זהו הביטוי העז והנמרץ ביותר של מהות היום הקדוש ומטרתו, יום הכפרה שהוא יום הטהרה שהוא יום האהבה.

אהבת שלמה מביאה לידי תשובה שלמה המביאה על היחיד ועל הכלל רפואה שלמה ועתידה להביא לנו את הגאולה השלמה, שתהיה בעז"ה במהרה בימינו אמן.