מדוע מבקשים מחילה בתפילת ערבית של מוצאי יו"כ?
זכור לי, כי לפני שנים הטרידה אותי השאלה, מדוע במוצאי יום כיפור, לאחר התפילות הרבות שהתפללנו ובשיאם תפילת הנעילה, חוזרים ומתפללים ערבית כרגיל כולל בקשות המחילה ('סלח לנו וכו'). הרי יוה"כ הוא הוא יום המחילה, ומה שלא נמחל בו, לא אמור להימחל בבקשת מחילה שגרתית של תפילת ערבית? היה מי שניסה לומר לי כי מן הסתם כולנו חוטאים כל הזמן, וממילא מזמן תפילת נעילה עד תפילת ערבית, יש משהו חדש עליו ראוי לבקש מחילה.
אולם תשובה זו לא התיישבה על ליבי שהרי בפועל לא הרגשתי כי עברתי עבירה כל שהיא בזמן קצר זה והנחתי כי דבר זה נכון לגבי רוב הסובבים אותי.
חזרה בתשובה כדבקות בה'
נראה לי כי יש כאן רעיון בסיסי ביותר. מאחורי השאלה הנ"ל עומדת הנחה מסוימת, והיא שאנו חוזרים בתשובה רק על חטאים מסוימים, ולאחר שתיקנו אותם, אכן אין מדרגת התשובה שייכת יותר. אולם בחסידות מבואר, והרב קוק זצ"ל באורות התשובה מרחיב בעניין זה רבות, כי עניין החזרה בתשובה כולל הרבה יותר מחזרה בתשובה על חטאים מסוימים. כל חיינו אנו חוזרים בתשובה כי אנו מנסים להדביק את הפער ולעשות את הבלתי אפשרי, להידבק בקב"ה ממש. אי לכך גם אדם שאינו חוטא ונמצא במדרגה מסוימת ביחס לקב"ה צריך לחזור בתשובה, צריך לצאת ממדרגתו ולשאוף לשוב אל ה' עוד, להתקדם התקדמות אין סופית.
לכן, כשאנו מתחננים לסליחה ומחילה, מה שמבטא בעצם רצון להסיר את המחיצות בינינו לבין הקב"ה, אין זה חייב להיות קשור למעשה חטא נקודתי עליו אנו חושבים, אלא הכוונה היא לדבר שורשי הרבה יותר, רצון לעלות מדרגה נוספת ולהתקרב לקב"ה יותר. זה העומק במימרא הידועה של חז"ל 'במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד'.
התמודדות עם חטאים עקשים
נדמה לי כי ניתן לקחת את העיקרון הבסיסי הזה ולעשות ממנו משהו ממשי בעולם התשובה שלנו. פעמים אנו נתקלים בחטאים שונים שכמה שאנו מנסים להלחם בהם, אין אנו מצליחים. אנו מנסים לשבור אותם אך הם עומדים איתנים במאבק. אך יתכן שאכן ישנה דרך אחרת לנצח במערכה, דרך שאינה רק מאבק נקודתי.
לפי דברנו לעיל מובן שעיקר עבודתנו בחזרה בתשובה אינה מחטא נקודתי, אף שבעקרון יש חובה להישמר מכל חטא כמובן, אלא ניסיון להעפיל קומה נוספת, למצוא משמעות עמוקה יותר לחיינו. החטא הוא רק סימפטום למדרגה בה אנו נמצאים אך הוא אינו השורש של הבעיה. לפעמים קשה להלחם פנים מול פנים בסימפטום, אך אם נחכים לעבוד על השורש, על המדרגה בה אנו נמצאים, אפשר שנצליח.
אפשר אם כן שהעבודה העיקרית שלנו על מנת להישמר מחטאים, היא לחפש כל הזמן איך אנו מוספים קומה נוספת בעולמנו. לחפש כל הזמן איך אנו מנצלים את הזמן שלנו כמה שיותר, משקיעים בדברים חשובים וערכיים. חיינו צריכים להיות מלאים תודעה של עשייה והתקדמות. במצב כזה בו נהיה עסוקים בפעילות ענפה, בהתקדמות אין סופית, ליצר, שבד"כ פועל בחלל ריק, בשעמום, פשוט לא יהיה מקום.
גמר טוב!