הרבנית ימימה מזרחי בראיון לכיפה: "הסוד המרכזי למחילה הוא 'לא תחפור'"

היא מתחרטת לפעמים שלא חוותה כל רגע בילדות של ילדיה ועל הדוקטורט שעדיין לא עשתה, ומבקשת מאיתנו קצת יותר הומור בשנה הקרובה. הרבנית ימימה מזרחי בראיון מיוחד ליום כיפור

חדשות כיפה אהבה פז, מערכת כיפה 07/10/19 19:46 ח בתשרי התשפ

הרבנית ימימה מזרחי בראיון לכיפה: "הסוד המרכזי למחילה הוא 'לא תחפור'"
צילום: יעל אילן, פרשה ואשה, וסטודיו כיפה

"יום הכיפורים שלי נראה די עלוב, קשה לי מאוד הצום" אומרת בגילוי לב הרבנית ימימה מזרחי ומיד מתחרטת על התשובה שאולי לא הכי מתאימה לרבנית בישראל. 

רגע לפני יום כיפור הלכנו לפגוש את הרבנית ימימה מזרחי (52) מרצה ודרשנית, יש שיראו בה הרבנית הראשית לישראל, בהכשרתה היא עורכת דין, בפועל מעבירה שיעורי תורה בארץ ובעולם כולו, יחד עם בעלה הרב חיים מזרחי היא עומדת בראשות ישיבת "אבני קודש" לנערים נושרים, ולפני ואחרי הכל היא אמא וסבתא שרק רוצה לחזור ולפנק את המשפחה. בין עשרות האירועים בהם היא משתתפת בימים אלו, תפסנו אותה לשיחה על ההתמודדות עם החשיפה, גבולות המגזר והמגדר, החלומות לעתיד, הסליחות שלה והתיקון הציבורי שלנו לשנה הקרובה. 

הרבנית ימימה מזרחי זה כבר מותג ומפעל גדול, אלפי נשים ובנות נושאות אליך את עיניהן, איך את מתמודדת עם כל הקהל והערצה וחוסר הפרטיות? ואיך הילדים שלך מתמודדים עם אמא שהיא לא רק שלהם?

"האמת היא שזה מתאזן כי גם אני נושאת את עייני לכל כך הרבה נשים ולקהל מאוד גדול ומדהים ולומדת מהן בכל יום מחדש. ודאי שזה עול, ודאי שזה תמיד על חשבון משהו, ודאי שהילדים שלי היו רוצים אמא יותר זמינה ויותר בבית, למרות שהיום כשהם התרגלו הם כבר לא כל כך יודעים מה עושים איתי כשאני נמצאת" עונה הרבנית בקריצה, ומסתייגת: "וברצינות, המוטו בבית הוא שאנחנו לא מוותרים 'על' אנחנו מוותרים 'עבור', אני תמיד מתעקשת לומר את זה על אמא רחל כשמנסים לעשות אותה הקורבן של הנשיות היהודית איך שהיא ויתרה על החתונה שלה, לא! היא ויתרה עבור אחותה ועבור מה שהיא ראתה כבניין הנכון של עם ישראל, ברגע שאתה מבין שמוותרים עבור משהו גדול והילדים המהממים שלי מבינים את זה רוב הזמן זה הופך הכל לשליחות גדולה."

בסוף כל שיעור ניגשות לרבנית עשרות נשים לבקש ברכה, לשתף, לשפוך את הלב ולקבל מילים של עידוד ונחמה, והיא מצידה תמיד תחבק, תתמוך, תעודד ותגיד מילים טובות. מאיפה יש לה מילים לחזק נשים אחרות גם בקשיים שהיא לא חוותה ולא התמודדה איתם?
אין לה היא אומרת: "אין לי מילים, יש לי אוזניים, ואני מקשיבה לכל אותן נשים, והקשבה זה כל כך הרבה, הקב"ה משתמש בפועל היהודי הזה ש.מ.ע זו התפילה היהודית האולטימטיבית כשאדם במצבי המשבר הגדולים ביותר הוא מזכיר לעצמו "שמע ישראל", אם תזכה עכשיו להקשיב למישהו אחר תבין איזה כוחות יש לך כי אנחנו חיים האחד מן האחר, אנחנו האחד שופרו של האחר, והשמיעה מצילה אותנו, אני חושבת שאין לי מילים, אני משתדלת לעבוד על זה שיהיה לי לב שומע כמו שביקש שלמה המלך "ונתת לעבדך לב שומע" הוא לא ביקש את כשרון הנאום הוא ביקש את כשרון ההקשבה ואני מתפללת על זה בכל יום." 

הרבנית מברכת תלמידות

הרבנית מברכת תלמידותצילום: ללא

פעמים רבות נשמעת ביקורת על סגנון הדיבור וצורת העברת השיעורים של הרבנית ימימה, והיא מצידה דוגלת בשיטתה ואומרת במהלך השנים שהסגולות והבדיחות שהיא משלבת בשיעורים שלה הן הרבה כדי לרדת מתחת לחומות של התנגדות ופחד מאישה שמלמדת תורה, וכך היא יכולה להגיע לקהל רחב יותר של נשים.

על השאלה האם לא הגיע הזמן לעלות קומה ולתת לקהל הנשים הרחב עומק של תורה ולימוד מעמיק, הרבנית עונה: "זו שאלה נהדרת והיא תלויית הקשבה בעייני, אני משתדלת מאוד מאוד מאוד לדבר בצורה רב שכבתית, מי שתרצה להבין את המישור הפשוט תבין אותו וזה קודם כל הכי הכי חשוב לי, מי שתרצה להבין רמה מעל תבין, ומי שתרצה תבין מעבר למילים שנאמרו שזה בדרך כלל עיקר השיעור שלי, מה שאני לא אומרת ומה שאני משאירה בין השורות.
אני מקווה ורוצה ומתפללת שכל אחת תצא עם עושר גדול ובעיקר עם מה שאני רואה אצל התלמידות שלי חשק עצום, ואם בשביל זה באתי לעולם דייני, ללכת להושיט את היד מבלי לפחד ולפתוח ספרים שהן לא העזו לפתוח מעולם, כשזה קורה לתלמידה שלי אני יודעת שהמסר העמוק יותר נקלט אצלה. ואני תמיד אומרת שאם נחשוב על שלמה המלך, שאגב את החכמה שלו הוא העשיר באלף נשיו כי חוכמה נשית היא ה- חוכמה, הוא ידע שיחת עופות ושרצים ונמלים, זאת אומרת הוא הבין את היצורים הקטנים ולדעת לדבר עם היצורים הקטנים ביותר זה הגדלות הגדולה ביותר, ולא שחלילה יש יצורים קטנים בקרב העם הנשי אבל לדבר פשוט זה בעייני הכי חשוב." 
 

צילום: יעל אילן, פרשה ואשה


הרבנית ימימה היא על-מגזרית. היא גדלה בבית שמכיל סגנונות שונים, התחנכה בבית יעקב בית וגן ובאולפנת חורב בירושלים, עשתה שירות לאומי ולמדה תואר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, לילדיה היא בחרה לתת חינוך חרדי.
לשיעורים הרבים אותם היא מעבירה מגיעות נשים מכל המגזרים, הסוגים והגוונים. אז איך היא נשארת על מגזרית ומצליחה להגיע ולהיות מקובלת ומשפיעה בכל המגזרים? על זה היא משיבה: "כמו שאנחנו רואים, היום המגזרים הולכים וגוזרים על עצמם העלמות, פתאום יש הרבה יותר פתיחות לציבור האחר, הרבה יותר נכונות להקשיב ולהשמיע ויש יותר דו שיח,
וחוצמזה כתוב בגמרא שנשים הן עם בפני עצמו ואני מדברת רק לנשים ולא רואה את ההבדלים ביניהן, מחלוקות חפשו אצל הבנים, נשים זה על פני השטח כולנו עם אחד, לכולן יש אותן טרדות שמחות ושאיפות וכולנו חלק מעם נשי אחד.

הייתי רוצה לבקש סליחה מכל מי שלא הספקתי להגיע אליהן

לקראת יום הכיפורים, לכל אחד מאיתנו יש אנשים שהיינו רוצים לבקש מהם סליחה, על הסליחות שלה אומרת הרבנית ימימה: "הייתי רוצה לבקש סליחה מכל מי שלא הספקתי להגיע אליהן, מגיעות אלי כל כך הרבה פניות ואני רוצה באמת להחשיב כל אחת ולהתייחס בכובד ראש ולספוח אלי כל אחת שפונה ולכן לא תמיד מגיעה לענות לכולם. 
עוד הייתי מבקשת סליחה מכל אלו שלא הגעתי לשלוח ברכה לאישה שלהם, זו בקשה שאני ממש משתדלת למלא אחריה כי זה מרגש אותי מאוד כשאיש פונה אלי ורוצה ברכה עבור אשתו, לא תמיד מצליחה למלא אחרי הבקשות של כולם ועל כך אני מבקשת סליחה גדולה אבל זה טוב אני חושבת, טוב לענווה להבין שאת לא בעלת הכוחות כולם."

יחד עם בקשות הסליחה מאנשים אחרים ישנם דברים עליהם אנחנו מתחרטים בעצמנו, אירועים שפספסנו או דרך שהחמצנו, שאלנו את הרבנית אם ישנם דברים עליהם היא מתחרטת ואיך החרטה צריכה לבוא לידי ביטוי בחיים שלנו: "חרטה זה מושג יהודי מדהים, חרטה זה הריחוק שבנפש מהדבר עצמו לפעמים אני מתחרטת שלא זכיתי יותר לחוות מקרוב כל ניואנס בילדות של הילדים שלי, אני מתחרטת שלא עשיתי עדיין דוקטורט. מתחרטת על מילים מטופשות שאמרתי כי מילים אי אפשר להחזיר, אבל אני משתדלת לקום ולהיות בעלת תשובה כל פעם מחדש."

אז מה הסוד שלך למחילה? 
"הסוד המרכזי למחילה הוא 'לא תחפור' שזה בעייני הדיבר האחד עשר. אחרי שאדם הראשון יושב 130 שנה וחופר בעוון שלו הוא אומר 'אכלתי ואוכל' אני רואה שעשיתי את זה ואני בטח אעשה את זה שוב, וכמו שאומר ויקטור פרנקל - 'ספרו לכם את הסיפור מחדש'. מחילה זה לעשות מה שעשה יוסף לאחיו, הוא לא אמר שמה שהאחים עשו לו הוא טוב, התורה לא רוצה שנטשטש גבולות בין טוב לרע, אבל הוא אומר את המילה למחייה -'למחייה שלחני אלוקים לפניכם' המחילה מתאפשרת כשאת רואה שהיא היתה למחייה, כשאת שמה על כף המאזניים את הרע שעשו לך ולעומת זאת את הטוב שיצא לך מזה אז את יכולה למחול.
אני תמיד אומרת שכשדייט מסוים לא יצא למישהי אז זה לא דבר טוב אבל אחרי הצער הזה היה לה דייט עם אלוקים שלנשים שיש הכל אין חוויה כזו, אז זה לדון לכף זכות את האירוע לא את הרוע, ולכן רבי נחמן מברסלב אומר: "כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו" לא רעותיו אלא מאורעותיו, כשאתה רואה את הרע כשלב בתוך המאורע אתה מחכה למאור שיצא מהרע הזה." 

הרבנית ימימה מזרחי

הרבנית ימימה מזרחיצילום: משה אליהו


ערב יום הכיפורים נשים רבות עסוקות בשאלה איך הן יצליחו להתחבר ליום הקדוש, כששאלנו את הרבנית איך נראה יום הכיפורים שלה קיבלנו תשובה שאולי תפתיע אתכם: "יום הכיפורים שלי האמת נראה די עלוב, כחומר ביד היוצר קשה לי נורא לצום ולהתפלל גם יחד ולדאוג לילדים ולהנדס את הכל, קשה ולא פשוט לי בכלל, יוצאות לי המון דמעות.
יש כמובן גם את תחושת הטיהור והניקוי אבל אני חייבת להגיד שלא לאכול ולא לשתות זה ממש הקרבת חלבי ודמי וכמו שכתוב ביום הזה יכפר עליכם, עיצומו של יום מכפר וכך גם עצמותי הרעבות והמיובשות. אנחנו כחרס הנשבר. ואם קודם שאלנו אם יש משהו שאני מתחרטת עליו זו התשובה הזו, שהיא כל כך לא רוחנית ולא מה שרבנית אמורה להגיד אבל בסוף זה מה שאנחנו."

מה את חושבת שהציבור צריך לקחת כתיקון ציבורי לשנה הקרובה?

"המון המון חוש הומור, לא ייתכן שאנחנו לוקחים את עצמנו בכזו חומרה ובטוחים שאנחנו מכריעים את העולם לכאן או לכאן, אני חושבת שהקב"ה בחיוך שמיימי גדול הראה לנו את שתי מערכות הבחירות האחרונות, ואמר בואו תראו כמה מים טחנתם והנה יצא בדיוק אותו דבר.
זה נכון שהוא נותן לנו תפקיד גדול בבריאה אבל אל תשכחו בבקשה שזה הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ואין שום מציאות מבלעדיו, אני חושבת שעם קצת חוש הומור אנחנו נראה שהקרבה בינינו היא הרבה יותר מאשר המרחק. הייתי רוצה לראות הרבה יותר הכרה בהתקרבות שיש בין מגזרים שנראים לנו מאוד גזורים, כי זה קורה בשטח אנחנו רק צריכים להכיר בזה, אני רואה רצון גדול להקשיב ולדעת וללמוד את הציבור האחר ולהבין את הקודים שלו ופשוט רוצה שיכירו בזה בהדתה המתוקה הזו."
 

על התכניות לעתיד שאלנו את הרבנית לאן היא עוד רוצה להגיע, איזה במה עוד חולמת לכבוש ומה השאיפות שלה, התשובה שהיא ענתה מסכמת את היעד החשוב לה ביותר: "הדבר שאני הכי רוצה להגיע אליו בעולם זה הביתה, אני תמיד מצטטת את המילים הנהדרות של הרב סולובייצ'יק שהמילה תשובה מוזכרת רק פעמיים בכל התנ"ך, ההטיות שלה כמובן נמצאות הרבה פעמים אבל 'תשובה' בתצורה הזו רק במקום אחד, בסיפור של שמואל הנביא, בכל פעם שהשנה שבה על עצמה בתחילת השנה הוא הולך הביתה, לאמא, "ותשובתו הרמתה, כי שם ביתו".
אני רוצה תמיד לחזור הביתה עם כל האנרגיות הטובות עם כל הרעיונות הגדולים עם כל השאיפה לרוחניות אני רוצה להיכנס הביתה ולשפוך את זה על האהובים שלי שיושבים שם ומחכים לי, ומגבים אותי, הם המעודדים הכי מהממים שלי והמבקרים הכי אכזריים שלי, וזו באמת הבמה המרכזית אני חושבת שהקב"ה נתן לנו להעלות עליה את המחזה האישי שלנו ואני רוצה לאהוב, אני הכי בעולם רוצה לאהוב."  

לסיום, ביקשנו מהרבנית ימימה ברכה מיוחדת לשנה החדשה והיא נענתה בשמחה, צפו: