הרב אריה שטרן על המשך כהונתו: "הרב רפי פרץ פועל בדברים האלה"

רבה הראשי של ירושלים בראיון חג לכבוד יום ירושלים. הרב דיבר איתנו על תפקידו היום: "דבר מאוד מרומם", ועל מלחמת ששת הימים: "פעם בדור אולי אפילו בדורות זוכים לשמחה גדולה כזאת". על מערך הכשרות בעיר: "אפשר להיות רגועים"

אלעד הומינר אלעד הומינר, חדשות כיפה 21/05/20 19:34 כז באייר התשפ

הרב אריה שטרן על המשך כהונתו: "הרב רפי פרץ פועל בדברים האלה"
הרב אריה שטרן, צילום: כיפה

ראיון חג לכבודה של ירושלים. הרב אריה שטרן, רבה הראשי של ירושלים בראיון חג לחדשות כיפה. הרב דיבר על ימי צעירותו - ימי מלחמת ששת הימים והתחושות שבאו עמה. מהפוליטיקה הרב מתרחק אך בכל זאת מייחל להודעה על הארכת כהונתו ממשרד הדתות. "מקווה שזה יסתיים בכי טוב למרות שזה נמשך הרבה זמן". ויש גם ברכת חג מהרב. 

מה זה להיות הרב הראשי של ירושלים?

"זו באמת שאלה טובה שגם אני שואל את עצמי, ונראה לי באמת שזה אולי אפילו גדול עלי. מי שמקבל את התפקיד הזה צריך לדעת את חשיבותו הגדולה. להיות רב בכל מקום זה דבר חשוב, להיות רב בעיר גדולה זה דבר חשוב על אחת כמה וכמה. להיות רב בעיר כמו ירושלים, עיר הקודש, בירת עם ישראל לדורותיו - זה באמת דבר מאוד מרומם. מרגש. אני באמת שואל עת עצמי הרבה פעמים אם אני ראוי לדבר. כיוון שהכניסו אותי לתפקיד הזה אני משתדל לעשות את המיטב". 

איפה תפסה את הרב מלחמת ששת הימים?

הרב מתרגש וצוחק: "מלחמת ששת הימים. אתה שואל היום על לפני 53 שנים. הייתי קצת צעיר לעומת היום. המלחמה תפסה אותי בצבא. גויסתי כמה ימים אחרי יום העצמאות תשכ"ז. אני כבר לא זוכר אם למחרת או לאחר יומיים. מה שהיה אחר כך - שבועיים או שלושה קראו לזה "תקופת ההמתנה" עד תחילת המלחמה שהייתה כמדומני ביום כ"ה אייר. יום שלישי השבוע לפני 53 שנים. אני תמיד אומר שיכול להיות שאת אמירת הלל היה צריך לתקן באמת ליום כ"ה אייר שבו היה הניצחון הגדול הראשוני על חיל האוויר המצרי. מי שזוכר את הדבר הזה, זו הייתה הרגשה של הקלה גדולה, כי לפני זה הייתה חרדה גדולה. הייתי בצבא, אמנם לא הייתי קצין בכיר, הייתי חייל פשוט והשתדלתי לעשות את מה שאומרים לי. כמו שאומרים בצבא, למלא פקודות".

באיזה אזור היה הרב?

"הייתי שייך לגדוד צפוני. מבחינתנו המלחמה התחילה רק ביום שישי ושבת. הימים מסודרים אצלי עד היום בדיו מתי היה זה ומתי היה זה. החזית שאני פעלתי בה הייתה בחזית הצפונית של המלחמה על הגולן. זה גדוד הנדסה צפוני. מצאתי את עצמי בתור חייל במערכת". 

מתי שמעתם על שחרור ירושלים והר הבית? 

"שמענו ביום רביעי כ"ח אייר. ההתרגשות הייתה כמובן גדולה. אני מוכרח לומר: ההתרגשות הייתה גדולה, השמחה הייתה במקום וזה היה דבר נכון אבל אז כששמחו ביום רביעי זה היה עדיין טיפה מוקדם כיוון שביום שישי ושבת הייתה מלחמה בגולן. החיילים שלצערנו הרב נפלו - נפלו בימים שישי ושבת, היה צריך לחכות קצת. אני תמיד אומר את זה. זו הייתה הרגשה שלי "מעשה ידי טובעים ואתם אומרים שירה"? תחכו עוד יומיים-שלושה וזה מה שהיה צריך לחכות. אבל השמחה הייתה שמחה גדולה מאוד, ביום רביעי ההתלהבות הייתה התלהבות של "אל מי ישורונה". זה דבר שפעם בדור אולי אפילו בדורות זוכים לשמחה גדולה כמו זאת".

הרב מכהן כבר למעלה מחמש שנים כרבה של העיר. מה שונה היום בבחינת יחסי דתיים וחילונים? כשרות?

"אלה שני דברים שונים. קודם כל, העובדה היא שלפני חמש שנים, בתקופה של לפני, לא היו רבנים ראשיים וכיום יש. יש הבדל. רבנים ראשיים, כמו בכל דבר, אתה יכול לשאול על הרבה דברים למה צריך אותו וכמו הביטוי "מה אהנו לן רבנן?" (מה הועילו לנו חכמים, א"ה). האמת היא שעצם מציאות של רבנים יוצרת אווירה של הקפדה, של משמעת, של כבוד, של דרך ארץ. במובן הזה אני חושב שיש הישג גדול לתחום הכשרות בעיר ירושלים. מתוך ההיכרות עם הנושא הזה אני יכול באמת לומר שהוא מתנהל בצורה יפה, מסודרת וקפדנית. יש מי שמקפיד ויש מי ששומר על ההקפדה, יש היררכיה של הנהגה של מחלקת הכשרות עם הרבנים הראשיים. הדבר הזה אולי לא נראה כך ונראה לאנשים כדבר המובן מאליו. זה לא מובן מאליו. העובדה היא שלפני, זה לא היה בצורה כזו מסודרת כפי שזה מסודר היום". 

על יחסי דתיים חילונים אמר הרב: "יש למעשה שלושה מגזרים בירושלים. החרדים, הציבור הדתי-לאומי ויש לנו את החילונים. החילונים באמת לא בדיוק שייכים לעולם של רבנות, הם נזקקים לשירותי הדת שהם מקבלים מהמועצה הדתית. אני חושב שכמו שאמרתי מקודם, הדברים מתנהלים בצורה ישרה, בצורה טובה. בסופו של דבר אין על זה ביקורת ואין על זה טענות. באופן ציבורי, השתדלתי להתחבר מפעם לפעם אל קהל ציבור חילוני והרגשתי שיש לי קצת את היכולת. זה מתוך רצון, מתוך אהבה גדולה של כולם להתחבר ולהיות בקשר גם עם תלמידים מבתי ספר חילונים. אמנם לא היו הרבה פעילויות כאלה אבל הייתה אווירה שהרב מעוניין לדבר, שהרב שייך לדברים האלה גם כן. נדמה לי שזה בעצמו יותר אווירה נינוחה וטובה. 

שוב לעניין הכשרות. המסעדות נפתחו, מי  שנכנס למסעדה בעלת תעודת כשרות של הרבנות יכול להיות רגוע?

הרב שטרן לא מגמגם: "בהחלט. יש גם בכשרות של הרבנות - כשרות של מהדרין וכשרות רגילה. אם אתה משגיח (מקפיד, א"ה) על רמה של מהדרין אז תלך איפה שיש כשרות מהדרין, מי שלא משגיח על מהדרין בביתו יכול לסמוך על הכשרו של הרבנות. אני חושב שכן". 

מתי נשמע שמשרד הדתות מאריך לרב את הכהונה?

"טוב זו שאלה שכבר מתגלגלת בציבור כמה חודשים. קודם כל צריך לדעת שאני לא מעורב בזה, זאת אומרת שאני לא פעיל. יש כמה נציגי ציבור שפעילים בעניין הזה. אולי כדאי לציין את הרב דרוקמן, זקן רבני הציונות הדתית שממש פועל לעניין הזה. הרב רפי פרץ גם כן שהוא שר בממשלתנו פועל בדברים האלה. כמה שאני מבין יש שכר לפעולתם ובסופו של דבר יסתיים בכי טוב, אבל אני באופן אישי נמנע מלהיות מעורב בדבר הזה. זה לא יאה ולא נאה. אני רואה את עצמי במידה וזה ילך - כנציג ציבור. יש חשיבות לציבור וערך לציבור שהרב של העיר יהיה רב שמזדהה עם הציבור שלו, עם הציבור שנמצא בעיר והציבור שרוצה את הרבנות הראשית זה בעיקר הציבור הדתי-לאומי והמסורתי. הציבור הזה באמת צריך רב שאפשר לומר שהוא ציוני-דתי. וגם החילונים בוודאי שזה מה שיותר מתאים להם כמובן. לכן אני חושב שיש לזה ערך רב לעניין הזה ומקווה שבסופו של דבר, כמו שאמרתי, יסתיים בכי טוב למרות שזה נמשך הרבה זמן".

הרב הזכיר את הרב רפי פרץ. מה הרב חושב על רבנים בפוליטיקה?

"אין חדש תחת השמש. היו רבנים מוכרים ודגולים כמו הרב נריה שהיה חבר כנסת, הרב דרוקמן שהזכרנו אותו היה חבר כנסת כמה שנים, כך שבאמת זה דבר מצוי. כאשר הרב מחליט להשתתף בפעילות הציבורית כחבר כנסת או כשר בממשלה אפילו, הוא צריך כמובן לפרוש, באופן זמני לפחות, מתפקיד הרבנות וללכת להיות פעיל ברמה הציבורית. אי אפשר שימשיך לכהן ברבנות במסגרת הזו. אני חושב שהתנאי הזה מתקיים". 

הרב רפי פרץ מכהן היום כסיעת יחיד בממשלה, ראש הממשלה אמר לרב רפי פרץ שהוא יעשה משהו בכל הקשור לכהונת הרב?

"אני לא מעורב, כמו שאמרתי מקודם. אני לא מעורב ולא יודע בדיוק מי אמר למי ומה אמר למה. אני יודע שיש פעילות, והפעילות הזו מדברים היום ברצינות שדווקא תסתיים בכי טוב". 

יש ברכה שהרב רוצה לברך את הצופים? 

"הזמן הוא זמן מיוחד. יש קודם כל ברכת "ברכה והצלחה בכל אשר תפנו ובכל אשר תעשו". הימים הם ימים מיוחדים. ברוך ה' שאפשר לצאת מעניין הקורונה, אנחנו מקווים שבאמת עם ישראל יוצא לרווחה, כמו לחופש פתאום. חוזרים לפעילות רגילה ושמחים עם הפעילות הרגילה כפי שמעולם לא שמחו איתה כל כך כמו ששמחים היום. זה הדבר הראשון, והברכה הזו שתהיה הברכה מצויה בכל מעשיכם - רגילים בשגרת החיים. מעבר לזה, יש לנו עכשיו ימים גדולים וחשובים שעומדים לפתחינו שכדאי להזכיר אותם ובברכה לצרף - שתהיה ברכת חג שמח. 

"חג שבועות הממשמש ובא, חג של מתן תורה כפי אני אומר, הוא לא רק זיכרון למתן תורה אלא זה זמן שמסוגל להיות חג של מתן תורה. צריכים להרגיש את הקשר כאילו היום אנחנו מקבלים את התורה מחדש. זה כוחם של החגים, בעיקר של  שלושת הרגלים. יש לזה חשיבות שאינה היסטורית בלבד, אולי גם, אבל  בהחלט לא דבר עיקרי אלא דבר שמשמעותי לנו כיום. אחרון חביב, זה חג שזכינו לו בדורנו. זכינו שדווקא בימים האלה בין פסח ובין עצרת יש לנו תחילה את יום העצמאות, שזה יום גדול וחשוב בעל משמעות דתית חזקה ביותר לקיומה של מדינת ישראל בארץ ישראל. לבין יום ירושלים, שזה נותן איזה פוש, שדרוג של מדרגה. ערי בירה יש בכל העולם, ירושלים היא עיר בירה של מדינת ישראל, זה משהו יותר מזה. זו לא רק בירה בעלת סממן מלכותי אלא זו בירה שיש לה סימן של קדושה ומלכות, זה החידוש.

"אני מברך את הציבור בברכת חג שמח - גם לגבי שבועות, גם לגבי יום ירושלים, להיות מחוברים אל השמחה המיוחדת של יום ירושלים מבחינת המדרגה הגבוהה שזכינו לה. להתחבר במלוכה ובקדושה יחד ולקיים אותה ולעשות את זה בשמחה. בעזרת ה' גם בימים הבאים עלינו לטובה אחרי חג השבועות, הלוואי שיהיו לנו באמת ימים של שגרה. זו ברכה גדולה היום, להיות בשגרה. בעזרת ה' שיהיו ימים טובים לעם ישראל".