אז מה? אנחנו שמאלנים... זהו, מי שחוגג את יום העצמאות בימינו כבר אינו אוהב את ארץ-ישראל, וכנראה אינו אוהב גם את הקב"ה...
"לא, לא אמרנו את זה, זו סתם הקצנה, כל מה שאמרנו הוא שאחרי מה שראינו שמדינת ישראל עוללה, כל עוד השלטון במדינה חילוני, יום העצמאות אינו יום שצריך לשמוח בו, ובטח ובטח שלא צריך ביום כזה להגיד תודה לבורא עולם". אז תנו לי בבקשה להגיד לכם כמה מילים על התחושות שלי ביום העצמאות הזה.
מדינת ישראל היא נס. נס שעשה בורא עולם!
נכון, הנס הזה לא תמיד מתוק ולא תמיד תואם את הציור והתכנון שלנו. כי עם כל הכבוד לניסים והקמות מדינות וימי עצמאות והללים עם ברכה או בלי ברכה, סליחה ומחילה, לא תכננו בתסריט את הנורא מכל – גירוש המוני והשמדת יישובים בארץ ישראל, ועוד השמדה עצמית.
להמשיך כרגיל? חס ושלום
לא נשכח ולא נסלח! אבל להודות לה'? ודאי וודאי. ה' נתן ה' לקח, יהי שם ה' מבורך.
אין כמו הרגעים האלה להעלות את השאלה, ולברר האם אנחנו מרגישים כאן אורחים? האם מדינת-ישראל היא 'המדינה שהחילוניים הקימו' ואנחנו מסתנפים ככה בקטנה, משתלטים במחתרת על הצבא, ששש... בלי שאף אחד ישמע, מקימים איזו מפלגה מרדנית שתעשה צרות ל'ציוינים', ועוד כל מיני פעולות ברוכות כשלעצמן, אלא שלפעמים הן מעידות על בעיה פנימית. לפעמים, לא תמיד, אל תעלבו, דווקא הצועקים ושוחרי האמירות כמו – "ממלכתיים – צאו מהגלותיות" שקוראים כביכול לא להכיר במדינת-ישראל, מתייחסים למדינת-ישראל כאל משהו חיצוני, דומה מאוד למשטר בולשוויקי זה או אחר (ציטוטים מהשטח) – מתגלה בעצם שעם כל הצעקות שלהם, הם נמצאים בעמדה הנפשית הכי גלותית, כי הם עדיין רואים בעצמם יהודונים נרדפים בגלות. כמו הפרטיזנים.
אבל היום ברוך ה' אין פרטיזנים, כי היום יש מדינת-ישראל – מדינה חילונית, כופרת, פושעת מגרשת יהודים... אבל תרצו או לא, זו המתנה הכי יפה שה' נתן לנו... ותודה לך ה' על המתנה הזאת.
אתם יודעים כמה היה מוכן לשלם יהודי מהתור למשרפות באושוויץ כדי להיות חלק מהמדינה שלנו?
יגידו כל בעלי הברק בעיניים, מה רע לשאוף לדבר האמיתי ולהתפלל בעבורו? תשובה: לא רע – טוב, טוב מאוד, הכרחי מאוד. אבל תגיד תודה על מה שיש, ותתחיל לעבוד. לעבוד קשה.
תודה ה'
יום העצמאות הוא יום מקסים ומרגש שבו אני אומר תודה לאלוקים הגדול, על שקיים את הבטחתו והביא אותנו לארץ-ישראל. תודה בורא-עולם על הכבישים היפים שיש כאן. על מפעל שאין לאף אחד הסבר בעולם כיצד הצליח לקום בתוך כל-כך מעט שנים. על מלחמות שניצחנו ללא שום סיכוי. רובנו עוד לא חיינו אז, אבל לפני מלחמת ששת-הימים מול כל מיליארדי הערבים שעמדו מולנו, היה ברור שהמדינה הזאת נמחקת, אבל אתה ברחמיך הרבים שמת גבורה וכוח בצה"ל ופתאום מצאנו את עצמנו... מנצחים? לא סתם מנצחים, אלא עם עוד חלקים מארצנו הקדושה... זה הרי לא יאמן! וגם אחרי ששקענו באופוריה בחטאנו הרבים ובכך הבאנו על עצמנו את מלחמת יום-הכיפורים, דומה שעוד רגע הכל באמת נגמר, ואתה, אתה הגדול הרחום והחנון, שוב, לא ברור איך, עשית שצה"ל ינצח... ה' תודה רבה!
כן, יש עוד המון מה לעשות
ובמיוחד בתחום הרוחני, וצריך לעשות את הכל, לא ב'השתדלות' יוצאת-ידי-חובה, אלא בשיא העצמה, המקצועיות, ירידה לפרטים, ללמוד, ליישם, להשתמש בכמה שיותר כלים. זה אינו מראה על חוסר אמונה, הכל שלו ולנו הוא נתן את הכוח והרשות והציווי להשתמש ולבנות וליצור כאן. זו גאולת האדם.
מאז ראשית הציונות, רבים מחכים כבר לראות את הבניין החילוני והרעוע הזה שנקרא מדינת-ישראל נופל ומתנפץ, יש כאלה שהרהיבו עוז והחליטו אפילו לעזור לאויבינו להילחם בשם-ה' במדינת ישראל... חלקם הגדול מבין לאט לאט שיש כאן משהו אלוקי וש'אין בררה' ואולי צריך להתחיל להיות חלק.
איננו אומרים 'אין בררה'... בני נוער יקרים, אם אכן מדינת ישראל היא ראשית הבניין שמתואר בנביאים ולא כפי שרוצים אחרים לומר "מעשה שטן", אז לפי מה שכתוב שם בורא-עולם אינו מתכונן לעצור את התהליך. יש כאן בניין מ ד ה י ם!
תכניסו את זה טוב לראש – הדגל הזה הוא שלכם, שלנו! אין לאף אחד בעלות עליו – לא לאהוד אולמרט ולא לבן גוריון, גם לא לאף אחד מהרבנים לא החרדים ולא הדתיים הלאומיים, זה הדגל ששייך למדינת ישראל ומדינת ישראל זה אתה ואני והוא וכולנו, ומי שיעבוד קשה יזכה גם להתביע בה את חותמו. אין מקום להיעלב או להיפגע. החשיבות שלנו בנשיאה באחריות קריטית לצביון המדינה. אסור לנו לוותר על הזכות הזאת. מי שרוצה לצעוק לכם בגב ש"אתם לא לומדים לקח" וש"אתם נותנים להמשיך לרכוב עליכם" וכיו"ב, גם אם הוא בטוח מתכוון לטוב, הוא בסך הכל משתמש ביצר המחאה הבריא של כולנו כדי לצעוק על החורבן, שזה חשוב מאוד, אבל אין בכך אמירה שתורמת להמשך הבנייה.
למרות הרצון לקטלג כל מאמר כ'ממלכתי' או 'לא ממלכתי' אין כאן שום אמירה ממלכתית! לאף אחד מאיתנו אין סימפטיה, בלשון עדינה, לשלטון הנכחי בארץ, אבל בגלל זה אני אשבור את הכלים? מה קרה?
מותר להתגדר מידי פעם בעצמנו כדי לצבור כוחות, אבל אסור לצאת מהכלל.
אחרי הגירוש האיום והנורא, שום דבר אינו כתמול-שלשום! אנחנו צריכים לנער מעלינו את האבק של ההריסות הנוראיות, לסוך בשמן את כל המערכות שה' נתן לנו ולדאוג לכסות מהר מאוד את הערווה הנוראית שהתגלתה במדינת-ישראל בקיץ שעבר.
ה' הגדול, תודה רבה לך על כל הניסים והנפלאות שעשית עימנו ועם אבותינו, אנחנו מודים לך על הזכות שבחרת דווקא בדורנו מכל הדורות להצמיח את הגאולה.
ה' אנא אנא, זכה אותנו לראות בעינינו בקרוב את ביתך עומד, יפה ומאיר בעולם. עשה שנעשה הכל לשם שמים, שנעשה הכל מכוון ונכון לרצונך.
יום-עצמאות שמח ומלא קדושה ואהבה לנו ולכל עם-ישראל.
המאמר התפרסם בעלון "עולם קטן"