דף מג – יין בתוך הסעודה מי מברך עליו
המשנה מלמדת שעל יין, שבתוך המזון כל אחד מברך לעצמו, ועל יין שאחר המזון, אחד מברך לכולם. בתוספתא מובא משמו של בן זומא טעם לדבר, שיין שבתוך המזון אין בית הבליעה פנוי לכן כל אחד מברך לעצמו. אולם בדברי בן זומא לא מבואר מהו החסרון שאין בית הבליעה הפנוי, ומדוע אינם יוצאים ידי חובה כאשר נמצאים באמצע האכילה.
שיטת רש"י שאינם שמים לב לברכה ולכן אינם יוצאים בה. ושיטת ר' יונה שמשום סכנה גזרו שלא יענה אמן בזמן שאוכל, שמא יקדים קנה לוושט.
תוספות דנים מה הדין כאשר בית הבליעה פנוי, היינו כאשר אומר סברי והם מפסיקים לאכול, האם אחד יכול להוציא את כולם. שיטת יש מפרשים בתוספות, שאחד מוציא את כולם וכן משמע מהירושלמי. מנגד שיטת ר' אלחנן שכיון שתקנו חכמים שיברך כל אחד לעצמו אינו יוצא בברכת חברו.
להלכה המחבר (קעד,ח) פסק שאין אחד מוציא חברו בזמן הסעודה אף שאומר סברי. והרמ"א פסק את שיטת ר' אלחנן, שאם אומר סברי אחד מברך לכולם. ונוסח הדברים שצריך לומר הוא, סברי רבותי, היינו שיפסקו מלאכול ויתנו לב לשמוע הברכה ולצאת ידי חובה.
דף מג – זמנה של ברכת האילנות
רב יהודה מלמדנו שמי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.
נחלקו הפרשנים, מה משמעות ימי ניסן, האם פירושו חודש ניסן וברכה זו ניתן לברך רק בחודש ניסן, או שמא ימי ניסן, זו תקופת ניסן שהיא הזמן שאילנות פורחים. לכאורה היה נראה לומר שמה שאמרו בגמרא ימי ניסן, אין הכוונה לחודש ניסן אלא לתקופת ניסן, והוא הדין באדר או באייר, אלא שדיברו חכמים במצוי ורגיל, שרוב האילנות פורחים בניסן. וכן כתב רבינו אברהם בר יצחק בספר האשכול (עמוד סח) בזו הלשון: ולאו דוקא בימי ניסן, אלא בזמן שרואה פרחי האילן בפעם ראשונה בשנה.
אולם הברכי יוסף מעיד ששמע שעל פי דרך האמת, שברכה זו אינה נוהגת אלא בימי ניסן.
להלכה פסק מחצית השקל (רכו) שמה שאמרו ניסן לאו דווקא, אלא יכול לברך גם באדר. האחרונים כתבו שבשנה מעוברת כשיש לחוש שמא לא ישארו פרחי האילנות בניסן, פשוט שיברכו ברכת האילנות באדר. ואמנם כתב המשנ"ב (רכו, ס"ק ד) שיכול לברך שגם אם הפרח הפך לפרי, לא איבד הברכה, כל עוד הפרי כל כך קטן שאינו ראוי לברך עליו שהחיינו.
וסיכם להלכה ביחווה דעת (ח"א סימן א): "לכתחילה אין לברך בחודש אדר, אלא ימתין לחודש ניסן, כדי לצאת ידי חובת כל הדעות. אבל אם לא נזדמן לו לברך ברכת האילנות עד שיצא ניסן, רשאי לברך ברכת האילנות בחודש אייר, ולא יאבד ברכה יקרה זו מידו. ויסמוך על דברי רבותינו הראשונים והאחרונים שפסקו שניסן לאו דוקא, ובלבד שיהיו עדיין האילנות בפריחתם, ולא גדלו פירותיהם".
וכן כתבו האחרונים שיש לברך על אילנות מאכל שיכול להנות מהם, היינו שכבר עברו שנות הערלה. והמדקדקים נוהגים לברך על שני אילנות.