עמית סגל, חיים לוינסון ואטילה שומפלבי הם העיתונאים בראש רשימת שיח השנאה נגדם ברשתות החברתיות - כך עולה מתוצאות הבדיקה של חברת Vigo מקבוצת יפעת, במסגרת יוזמה של אגודת העיתונאים תל אביב. הבדיקה שנערכה ב-5 החודשים האחרונים, בחנה במשך תקופה זו את היקפי שיח השנאה המופנה לעיתונאים ואנשי תקשורת ברשתות החברתיות: טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, פורומים וטוקבקים. המחקר מודד את תופעת השיח האלים והמסית כלפי עיתונאים, העלול להוביל לפגיעה ממשית בהם.
מדד השנאה של המחקר, בחן את היקף שיח השנאה כלפי כ-100 עיתונאים ואנשי תקשורת מובילים בישראל,הן בעמודיהם האישיים והן בשיח הרחב ברשת. שיח השנאה מופנה אליהם מצדם של גולשים וכולל נאצות וכינויי גנאי שונים.
במהלך חודשי המחקר נוטרו למעלה מ-1.1 מיליון שיחות הקשורות בעיתונאים ברשתות החברתיות. מתוכן, נוטרו 72 אלף שיחות שנאה כלפי עיתונאים, המהוות 7% מכלל השיח. במהלך חודשי המחקר - מאז חודש יוני - נרשמה עלייה עקבית וחדה בשיח השנאה כלפי עיתונאים, ככל הנראה בגלל הבחירות: ביוני נרשמו 10%, ביולי 12.5%, באוגוסט 14.8% ובספטמבר, החודש בו התקיימו הבחירות האחרונות – 19.2%. בחודש אוקטובר, עם תום מערכת הבחירות, נרשמה ירידה קלה ל-15.7%.
רוב שיח השנאה כפי העיתונאים- כך עולה מממצאי המחקר מתקיים בטוויטר - 69% מכלל שיחות השנאה. זאת בשל פעילותם הרבה של עיתונאים ברשת זו והעיסוק האינטנסיבי בה בחדשות ואקטואליה. בתוך טוויטר, כמעט 80% משיח השנאה מצוי בתגובות גולשים לציוציהם של העיתונאים.
דווקא בפייסבוק מתקיים פחות מרבע של שיח השנאה - 23%. נתח זה מהווה עדות לכךניתן להסיק מכאן שמרבית הציבור הרחב אינו לוקח חלק בשיח זה. לגבי קיומו של שיח שנאה בפלטפורמות נוספות - 4% ממנו באו לידי ביטוי בטוקבקים, 3% באו לידי ביטוי בפורומים ובבלוגים בעוד 1% בא לידי ביטוי באינסטגרם.
שיחות השנאה עצמן, מאופיינות בעיקר כפוליטיות, אישיות מאד, וכמעט שאינן מתייחסות לעבודת העיתונאי במישור המקצועי. חלק משיח השנאה גובל בהסתה של ממש. 70% משיח השנאה הוא בעל אופי פוליטי. 25% משיח השנאה הוא בעל אופי אישי. 15% משיחה השנאה קשור בנושאים מקצועיים. 5% משיח השנאה הנו על רקע להטופובי ו-3% מוגדרים כשיח מבוסס הסתה.
נכון לסוף אוקטובר 2019, ישנם 6 עיתונאים בולטים במיוחד בהיקפי השנאה שהם סופגים ברשת: עמית סגל מחדשות 12 מוביל את הדירוג עם 3,019 שיחות שנאה שנמדדו כלפיו בתקופת המחקר. אחריו חיים לוינסון מהארץ עם 2,758 שיחות שנאה, אטילה שומפלבי מ-ynet עם 2,339 שיחות שנאה, בן כספית ממעריב עם 2,232, אראל סג"ל מ-FM103 וכאן 11 עם 2,208, וגיא פלג מחדשות 12 עם 2,095.
על פי ההתפלגות הכללית, ניתן לציין כי שיח השנאה אינו ניתן לזיהוי עם צד מסוים במפה הפוליטית.
עוד נתון מעניין הוא הקשר בין פרסום מצד העיתונאי במדיה אל מוך תגובות הגולשים אליו. במחקר ישנן מספר דוגמאות לסיפורים שפורסמו באמצעי התקשורת והובילו לזינוק בשיח השנאה ברשת:
• פרשת הקדיש על ראש הממשלה בנימין נתניהו ב'שש עם עודד בן עמי' בחדשות 12 הובילה לעלייה של 1,320% בשיח השנאה כלפי עודד בן עמי.
• האמירה של ירון לונדון כלפי הציבור הערבי הובילה לעלייה של 850% בשיח השנאה כלפיו.
• ההתבטאות של רוני דניאל בנושא פרשת האונס בקפריסין הובילה לעלייה של 410% בשיח השנאה כלפיו.
• התחקיר שפרסם עמרי מניב בחדשות 13 על הרב אסף נאומבורג הוביל לעלייה של 320% בשיח השנאה כלפיו.
• פרסום תמלילי חקירות נתניהו על ידי גיא פלג בחדשות 12 הובילו לעלייה של 260% בשיח השנאה כלפי פלג.
• הריב של בן כספית עם ינון מגל הוביל לעלייה של 225% בשיח השנאה כלפי כספית.
• הטורים של אלי ציפורי ופיטוריו מגלובס הובילו לזינוק של 210% בשיח השנאה בעניינו.
סמנכ"ל מחקר בחברת יפעת, שחר גור, מסר כי "מדד השנאה לעיתונאים מהווה מראה לשיח הפוליטי בישראל בעת הזו, כאשר המתקפות משני הצדדים חריפות ואישיות מאוד וממוסגרות כמעט תמיד כימין מול שמאל. בנוסף, ניתן להתרשם דרכו מהקשר ההדוק בין המדיה המערכתית לרשתות החברתיות. פרסום סיפור או חשיפה של עיתונאי בתקשורת מובילים באופן מיידי למתקפות כלפיו מצד גולשים, שלעתים אף גולשות לשיח מסית ואלים".