נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק בן ה-87, ימריא בקרוב להאג, על מנת לשפוט בבירור שמקיים בית הדין הבין לאומי לצדק בתביעה שהוגשה נגד מדינת ישראל. ראש הממשלה נתניהו עצמו אישר את המינוי של השופט שעד פרוץ המלחמה הקואליציה התנגדה לעמדותיו בכל תוקף.
בשיחה עם "חדשות כיפה", מסביר פרופסור ידידה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי ופרופ' למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, אילו שיקולים שלדעתו עומדים מאחורי המינוי הזה, ומהן ההשלכות שעלולות להיות לדיון בהאג.
פרופסור ידידיה שטרן צילום: Yossi Aloni,Flash90
"ברגע האמת אדם בן 87 מתגייס לשירות מילואים"
"אהרון ברק זה מינוי מבריק בעיניי", פתח ואמר פרופסור שטרן. "זה מבריק משני היבטים. קודם כל כי האיש בעליל נחשב בקהילה הבין לאומית כמי שסמכותו גדולה מסמכות כל 15 השופטים האחרים, והוא גם עולה עליהם ביוקרה המקצועית לדעת כולם".
"מעבר לכך, ידוע שאהרון ברק מתנגד לקו שהממשלה מובילה בענייני פנים, והנה, למרות ההתנגדות הגדולה שלו - עד שהפך עבור הקואליציה הנוכחית לסוג של דמון, הוא מתגייס לטובת מדינת ישראל. זה מאוד מחזק את היכולת של השופטים האחרים להקשיב לדבריו, כי הוא לא מישהו 'מטעם' אלא אדם שבא מלכתחילה עם התנגדות כלפי חלקים גדולים מהעשייה של הממשלה הנוכחית".
פרופסור שטרן שיתף בהיבט חיובי נוסף של המינוי, היבט שלאו דווקא שוכלל כחלק מההחלטה, אך לטענתו הוא משמעותי במיוחד: "אני חייב לומר שיש פה עוד עניין - ריכוך מסוים של המתח הפנימי אצלנו. טורחים כל כך להפוך את אהרון ברק האיש לאדם שהוא לכאורה פוסט ציוני ונגד מדינה יהודית. אבל ברגע האמת אדם בן 87 מתגייס לשירות מילואים, מהעליון ביותר שאדם בגיל כזה יכול לעשות. לכן באופן אישי אני בהחלט חושב שזה יכול להקל עם המתחים הפנימיים אצלנו".
התביעה בהאג - חשש מהשלכות חמורות לצד הזדמנות להסברה
בית הדין הבינלאומי בהאג, צילום: Velvet-cc-by-sa ויקיפדיה
מה משמעות התביעה בהאג?
"יש בהאג שני בתי דין בין לאומיים, אחד עוסק בעניינים פליליים, ובו הצדדים לדיון הם אנשים, והשני הוא בית הדין לצדק, העוסק ביחסים בין מדינות. הסמכות של בית הדין לצדק נובעת מאמנות בין לאומיות שמדינות חותמות עליהן. רק מדינה שחתמה על אמנה יכולה להיות תובעת או נתבעת בבית הדין לתביעות בהאג", הסביר פרופסור שטרן כיצד עובדת מערכת המשפט הבין לאומית.
"ישראל ודרום אפריקה חתומות שתיהן על אמנה זהה על פשעי מלחמה, ולכן שתיהן יכולות להיות שני צדדים כתובעת ונתבעת. הדיון שיתקיים ביום חמישי השבוע הוא שלב קצר בו בודקים לא האם באמת יש השמדת או פשעי מלחמה אלא האם יש ראיות לכאורה לכך או הסתברות שכך נעשה. ככל שבית הדין משתכנע שיש הסתברות שכך נעשה הוא רשאי להוציא צו מניעה".
"צו המניעה יכול למשל להורות על הפסקת המלחמה בכלל"
לשאלתנו, מה עלולות להיות תוצאות המשפט, ענה הפרופסור: "צו המניעה יכול למשל להורות על הפסקת המלחמה בכלל. צו עדין יותר יכול לדרוש פתיחת מסדרון הומניטרי. חשוב להגיד שבית הדין לא יכול לאכוף את הצווים הללו. הוא לא צבא. אבל יש לצווים משמעות גדולה כי מדינות מכבדות אותם. אם יהיה צו נגד ישראל והיא לא תפעל על פיו זה יכול לפגוע במעמד הבין לאומי שלנו ואף לגרום למדינות שמספקות לנו נשק או תחמושת לומר שאינן יכולות לשתף פעולה איתנו".
מעבר להשפעות המדיניות, טען שטרן, יש כוח נוסף בו התובעים יכולים להשתמש נגדנו: ניתן לפנות עם הצו למועצת הביטחון של האו"ם בבקשה שתאכוף את הצו. "אבל כמובן שבמועצת הביטחון של האו"ם יש לנו ידידה גדולה, ארה"ב. אם נגיע לכך, היא תטיל וטו", הבהיר.
"הזדמנות עבורנו להראות את הזוועות שעשה החמאס"
מה גרם לישראל להחליט להתייצב לדיון הזה?
"ישראל בדרך כלל לא התייצבה לדיונים מהסוגים הללו בבתי דין בין לאומיים, משום שהטענה הייתה עד כה פוליטית, אבל במקרה דנן ישראל החליטה להתייצב ולדעתי בצדק. ישראל חתמה על אמנה ובאי התייצבותה היא מפרה את האמנה עצמה, והתוצאות עלולות להיות משמעותיות - כי ניתן להוציא צו גם בלי נציגים מטעמנו, ואני מניח שהצו עלול להיות גרוע יותר אם אנחנו לא נהיה שם להתגונן".
הוא ציין סיבה נוספת להתייצבות בדיון: "זו גם הזדמנות עבורנו להראות את הזוועות שעשה החמאס, את סרט הזוועות. זה יכול להפוך לסוג של אפשרות להציג כלפי עם ועולם את הסיבות הרציניות למה שקורה בעזה".
קיבוץ בארי אחרי הזוועות, צילום: Edi Israel/Flash90
יכולות להיות לדיון השפעות גם על אנשים ספציפיים?
"זה אמנם כנגד מדינה, אבל בהמשך אם יגיעו לפסקי דין ממש מפורטים יכולים להגיד שמי שביצע את פשעי המלחמה זו מדינת ישראל אבל להצביע גם על מי שאחראי לכך - זה יכול להיות ראש הממשלה, או בכירים מהצבא".