הרב מנחם פרל עומד כיום בראש מכון צומת ומכהן כרב הכבאות וההצלה, אולם לפני 40 שנה היה נער בן 17, פעיל בתנועת "התחיה", שהעביר ימים ארוכים בחבל ימית במאבק נגד פינוי סיני. רגע לפני יום הכיפורים, חוזר הרב למעצרים, ולפעולות והמעללים שעליהן לא עמד מעולם לדין. בשיחה עם "חדשות כיפה" מסביר הרב על הקשר בין דין שמיים לבין משפט שנעשה בידי אדם, ועל ההתמודדות עם תחושת חוסר הצדק שנעשה לעיתים במערכת המשפט של מטה. וגם - השיעור החשוב שאפשר ללמוד דווקא ממשפט על עבירות תעבורה.
"הרב חנן פורת התקשר כדי להסביר למה לא צריך לעצור אותי"
בשנת 1982, החוק נראה בעיני הרב מנחם פרל כמו הדבר הכי פחות צודק. הממשלה החליטה לפנות את חבל ימית, והרב, אז נער צעיר בן 17 אחוז אידיאלים - הצטרף למאבק נגד הפינוי. "הייתי במעצר כמה פעמים", העיד בשיחה עם "חדשות כיפה". "אבל בפעם הראשונה שנעצרתי הרגשתי גם העצמה, כשחבר הכנסת חנן פורת, התקשר כדי להסביר למה לא צריך לעצור אותי. אחרי זה התקשר גם צחי הנגבי, שהיה אז ראש הסתדרות הסטודנטים, וזה נתן לי תחושה שאני צודק ואני אלחם על זה".
אחרי שהשתחרר מהמעצר הראשון היה ברור לו שהוא ממשיך במאבק. "בכמה וכמה פינויים בחבל ימית נעצרתי, ובדרך כלל אפילו לא שוחררתי, אלא הצלחתי לברוח. הייתה פעם אחת שנעצרתי ונכלאתי בבית מעצר בתוך עזה - הצלחתי לברוח מאיזשהו חלון בשירותים, תפסתי טרמפ עם ערבי ויצאתי מעזה".
פינוי חבל ימית צילום: CC BY-SA 3.0, מיקי צרפתי / דובר צה"ל, ויקיפדיה
מה עושים כאשר מרגישים כאילו המשפט של מטה סותר את המשפט האלוקי?
"אלפי שנים אנו מתמודדים עם השאלה הזו, איפה המשפט האלוקי. בסופו של דבר, המכנה המשותף הוא שהמשפט של ריבונו של עולם מאוד מורכב. כמו שילד בן 5 לא תמיד מבין את ההורים שלו, ולהורים שלו ברור שזו רק טובת הילד. ככה גם במשפט האלוקי - גם כשנראה רע זה כנראה שבסופו של דבר זה טוב", הסביר הרב פרל. "כשאנחנו חושבים על משפט כזה כמו בפינוי חבל ימית וגוש קטיף - אנחנו מרגישים ממש חוסר צדק, מרגישים שלבית המשפט יש אג'נדה. ובכל זאת, אנחנו צריכים להאמין שבורא עולם מנהל את העולם ולא אותו שופט ואם אני עומד בטוח ונקי, גם אם אכנס למעצר - הכל בסדר".
הרב ציין: "גם כשאני מגיע לבית משפט רגיל ומרגיש צודק - לא תמיד הכל לשם שמיים. למשל בן אדם שיצא להפגנה צודקת אבל השתולל על הכביש. יכול להיות שמגיע לו איזו צ'אפחה, כי הוא לא באמת נקי".
"חתכנו את הגדר, נכנסנו פנימה ופוצצנו את המבנה"
אבל מעלליו של הרב פרל בימית לא הסתכמו במעצרים. למעשה, הוא מעיד כי מהמעשים החמורים ביותר הוא התחמק מלעמוד לדין. "לפני שלוש שנים הייתי בכנסת ופגשתי את צחי הנגבי במסדרון, הוא עצר לידי רגע ואמר לי 'הפנים שלך מוכרות לי קצת', אז הזכרתי לו - 'מנחם פרל, ימית, אופירה', הוא הסתכל לי בפרצוף ואמר: 'אם אני מבין נכון אני צריך לברוח כי עוד רגע משטרה תהיה פה'. אז כנראה הוא זכר אותי כי על הדברים האמיתיים באמת לא נעצרתי", סיפר הרב.
צחי הנגבי, ראש המל"ל, צילום: Hillel Maeir/Flash90
"ליד אופירה היה בסיס צבאי של כוח רב לאומי אמריקאי, אליו הייתה אמורה להגיע משלחת מצרית. בלילה לפני שהם היו אמורים להגיע, אני וכמה חברים חתכנו את הגדר, נכנסנו פנימה ופוצצנו את המבנה שהם היו אמורים לגור בו. התנהל אחרינו מרדף, יריות, למזלי לא נעצרתי. אחד החברים שהיו איתי, לא בחכמה גדולה סיפר לצחי".
"גם צחי היה מעורב בזה, ה' שמר עלינו וזה לי יצא לפועל"
"כמה חודשים אחר כך הם הודיעו שחברי המשלחת יגיעו לנואבה, ואז רקמתי תכנית יותר מטורפת: לפוצץ את המבנה, כשהם בתוכו. אני יכול לומר שאנשים מבוגרים דאז, בני 40, מההנהגה של ימית הכירו את התוכניות שלי וסיפקו לי כסף ואמצעים. גם צחי היה מעורב בזה. כל פעם התלבטתי על העיתוי יחד איתו. מכל מיני סיבות, ה' שמר עלינו וזה לא יצא לפועל".
"אני מרגיש נקי. זה היה בסדר גמור לזמנו ולמקומו"
על האירועים האלה אמנם לא עמדת למשפט אנושי, אבל ביום כיפור כשאתה חוזר אליהם - יש בך חרטה?
"כשאני עומד בבית הכנסת ביום כיפור וחושב על מה שעשיתי אז, אני מרגיש נקי עם זה לגמרי. זה היה בסדר גמור לזמנו ולמקומו", הפתיע הרב ואמר. יחד עם זאת הוא הבהיר: "אמנם זה לא נכון לעשות את זה היום, לפעמים צריך ליישר קו עם הציבור, כי אם כל אחד יעשה מה שהוא חושב לנכון יהיה אסון. אבל לפעמים, כשאנחנו מרגישים שאסון מתרגש עלינו אז צריך לפרוץ גבולות. גם אם פה ושם פרצתי זה חטא פורמלי ולא חטא מהותי, כך אני מתייחס לזה".
צילום: shutterstock
הקשר בין משפט אנושי למשפט אלוקי
כאמור, הרב מנחם פרל מעולם לא עמד בפני בית משפט בנוגע לאירועי פינוי ימית. אולם לפני כמה שנים - נידון בנוגע לעבירת תנועה, בחשד שהשתמש בטלפון הנייד תוך כדי נהיגה. באופן מפתיע, דווקא מהעבירה "הקטנה" לכאורה שהואשם בה שלא בצדק, הוא מלמד שיעור הרבה יותר גדול: "המשפט הגיע ועשיתי שיעורי בית למשפט, הוכחתי לשופט שלא השתמשתי בטלפון, ויצאתי זכאי".
"אבל אני אגיד בסוד - אמנם באותו רגע לא דיברתי בטלפון אבל היו רגעים אחרים שכן דיברתי. ובאותו משפט אמרתי שזהו, זו הפעם האחרונה". לדברי הרב: "כשעומדים מול בית משפט רגיל, יודעים להבטיח לשנות את דרכינו, ככה גם אדם כלפי שמים - כשהוא יודע שיש דברים שהוא עלול ליפול עליהם, הוא צריך לקבל על עצמו להתרחק מהם"
לסיום הוסיף הרב, "כשעמדתי במשפט הרגשתי בטוח בעצמי ורגוע כי אני צודק, אבל עדיין המשפט בעולם הזה מלווה בחשש, כי השופטים הם בני אדם. זה שונה מהותית ממה שמצופה מאדם שיחוש בימי הדין, ביום כיפור. אז אנחנו לובשים בגדי חג כי אנחנו יודעים שהתפקיד של יום כיפור זה לנקות. יום כיפור הוא כמו ספירלה שבה אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה, נקיים".
בית משפט צבאי, צילום: Yonatan Sindel/Flash90
איך מתכוננים למשפט?
"למשפט צריך להתכונן. אי אפשר ליפול על משפט. מי שמרגיש שיש דין על ראשו, לא ישן בלילה. משקיע לפעמים את מיטב כספו. ואם הוא עורך דין הוא ילמד, ואם הוא לא הוא גם יכין את עצמו. לראות באמת איפה אני נקי, עשות עבודת מידות, להבין מהי המהות הפנימית שלי. ואם יש לי איזשהו כעס על בן אדם, אז להבין שהכעס שלי הוא לא טוב, לראות איך אני מתנקה מהכעס".