לפני מספר חודשים אושר בכנסת חוק הנבצרות שצמצם את היכולת להוציא ראש ממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו והשאיר את הנבצרות רק לטעמים של אי מסוגלות פיזית או נפשית בלבד וקבע, בין היתר, דרישת רוב חריגה ביותר בממשלה ובכנסת לשם הפעלת מנגנון הנבצרות. אחרי אישור החוק הוגשו עתירות לבג"ץ בדרישה לפסול את החוק.
ראש הממשלה נתניהו צילום: Tomer Neuberg/Flash90
לקראת הדיון בבג"ץ הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה חוות דעת חריפה נגד החוק בה נאמר כי נעשה שימוש לרעה בסמכות מכוננת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט.
היועמ"שית כתבה בחוות הדעת כי, "בשלב דיוני זה יש מקום למתן צו על- תנאי, שיורה לכנסת ולראש הממשלה לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל תיקון מס ' 12 לחוק היסוד, בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת; ובסופו של יום יש להורות על הפיכת הצו על- תנאי לצו מוחלט".
מנגד, בעמדה שהוגשה בידי היעוץ המשפטי לכנסת הגנו על החוק, בעמדה של הכנסת מפורט כי התיקון לחוק היסוד נועד להסדיר את אופן ההכרזה על נבצרות פיזית ונפשית, שכן חוק היסוד הקיים לא קבע הסדר מלא בעניין זה, כפי שקיים ביחס לבעלי תפקידים אחרים. עוד מצוין, כי בהתאם למבחנים שנקבעו בפסקי דין קודמים, חוק היסוד אינו מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת.
הכנסת: "אין מקום לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד"
"הכנסת חוזרת בתגובתה על עמדתה המסורתית, לפיה בהיעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק יסוד, אין מקום לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. עוד מציינת העמדה, כי דוקטרינת שימוש לרעה בסמכות המכוננת יושמה בעבר על ידי בית במשפט על חוקי יסוד שהם הוראת שעה ואילו חוק היסוד האמור מסדיר בדרך קבע את ההליך לנבצרות פיזית או נפשית" ,נמסר.