אם לא יקרה משהו דרמטי, ביממה הקרובה יאושר החוק לצמצום עילת הסבירות בקריאות שנייה ושלישית בכנסת. המחאות נמצאות ברקע ולא עוצרות לרגע, כאשר מצד אחד המוני מתנגדים צועדים מהכותל המערבי אל עבר הכנסת, ומהצד שני מתוכננת הפגנת ענק בתל אביב לתמיכה ברפורמה. בשיחה עם "חדשות כיפה" מסביר הרב ד"ר רצון ערוסי, רב העיר קריית אונו ודוקטור למשפטים, את עמדת ההלכה בנוגע לעילת הסבירות.
"התלמוד מתייחס לסברה בחיוב רב; אבל ההלכה לא תסכים שדיין יפעיל את הסברה שלו כדי לבטל מעשה חקיקה שאיננו רשאי לבטל אותו"
"העניין הזה של סבירות, סברה, שייך לעולם ההיגיון", פותח הרב ערוסי ומסביר כי יש בהלכה משקל גדול להיגיון. "התלמוד מתייחס לסברה בחיוב רב, עד כדי כך שהוא אומר 'למה לי קרא, סברה היא'. לכאורה אין יותר סמכות נעלה יותר מאשר המקרא, ואף על פי כן התלמוד אומר את המשפט הזה. יש משקל גדול מאוד להיגיון ולסברה".
ספרים בישיבה | צילום: Hadas Parush/Flash90
במקביל להסבר הזה, הרב ערוסי מתייחס לסמכותה של הסברה ולכוח שנטל לעצמו בית המשפט העליון. "עילת הסבירות כיום נמצאת בעיקר ברמה שבה בית המשפט מבטל חוק. כשאנחנו מדברים על משטר דמוקרטי, בו אמורה להיות הפרדת רשויות, ביטול חוקים בידיי הרשות השופטת זה לא דבר פשוט וצריכה להיות חוקה המאפשרת זאת. בית המשפט נטל לעצמו את הסמכות החוקתית הזו מבלי שהוא קיבל אותה".
לכן, אומר הרב, "אילו הייתה סיטואציה כזאת בתורה או בעולם ההלכה - ברור שההלכה לא תסכים שדיין יפעיל את הסברה שלו כדי לבטל מעשה חקיקה שאיננו רשאי לבטל אותו". במקביל מסייג הרב ואומר כי במקרים של התנגשות בין חוקים אכן יש צורך בהכרעה, "אבל כל עוד אין התנגשות בין חוקים אלא על בסיס של סברה, עד כמה זה תואם או לא תואם את השקפת העולם הכללית של מדינה יהודית דמוקרטית - זה כבר מרחב פתוח ועולם הסברות משתנה מאדם לאדם, ואי אפשר לומר שהסברות שלהם עדיפות על הסברות של הקול הבוחר".
"אנחנו מדחיקים את התהום הפעורה ומנסים להתגלגל על סטטוס קוו"
מה הרב חושב על מגילת העצמאות בהקשר של חוקה? לאחרונה מדברים עליה כמשהו קדוש.
"מעולם לא ראו את מגילת העצמאות כחוקה אלא כהצהרה מכוננת ומכוונת, וגם בית המשפט מעולם לא ראה אותה כחוקה. היום נתלים בה כדי לבוא ולומר שאין לזוז ממנה ימין ושמאל, אבל עדיין היא לקונית ולא ניתנו בה הסברים מהותיים מפורטים ביחס להגדרה של מדינה יהודית ודמוקרטית. משום כך, עם כל הכבוד, אם רוצים באמת שמגילת העצמאות תהווה בסיס לכינון חוקה, צריך שיכנסו אנשים ממגוון שונה - שופטים, רבנים, תיאולוגים - על מנת שינסחו טיוטה לחוקה מוגבלת. אני אומר מוגבלת מפני שקשה מאוד לכונן חוקה במדינת ישראל, יש התנגשות מהותית בין הקצה החילוני-ליברלי לקצה הדתי-חרדי שתהום פעורה ביניהם. כל הזמן אנחנו מדחיקים את התהום הפעורה הזו ומנסים להתגלגל על סטטוס קוו ולא להציף הבדלים גדולים מאוד".
מגילת העצמאות במחאה נגד הרפורמה המשפטית | צילום: Gili Yaari /Flash90
הרב ערוסי מסביר כי עד היום לא ניתנה פרשנות אמיתית לביטוי 'יהודית ודמוקרטית'. "זו הצהרה טובה, אבל מעולם לא ישב פורום מוסמך ורחב שדן בעניין הזה. בית המשפט הוא לא פורום רחב, הוא פורום צר שאיננו מייצג שכבות שונות". הרב לוקח כדוגמא את חלקו הראשון של הביטוי, 'יהודית', ואומר כי חייבים להתייחס לכלל ההיבטים במונח הזה. "כל הכרעה במושג של מדינה יהודית מתייחסת גם ליהדות התפוצות, ליהדות של היום ושל אתמול ושל העתיד לבוא, ולכן צריך להיות פורום מיוחד שישקף את החברה היהודית הישראלית על כל המורכבות שלה שידון בשאלות כאלה. השופטים נבחרו מתוך ראייה משפטית ולא מתוך ראייה חוקתית וכלל לאומית, ומשום כך הרכב כזה איננו יכול להתמודד עם הבעיות הלאומיות שלנו".
"נתפלל יחד תפילה אחת, לא ארוכה, מהותית מאוד: שהקדוש ברוך הוא יערה רוחו ממרומים ויסלק שנאת חינם מתוכנו ויטע בליבנו אהבה אחווה שלום ורעות"
הרב מסיים את דבריו בקריאה לאחדות. "אנחנו נמצאים לפני תשעה באב, אשר אין עוד עם ולשון כמו עמנו אשר צם ומתאבל ויושב על הקרקע אלפי שנים, כאילו החורבן היה כעת. אחת מסיבות החורבן היא שהייתה שנאת חינם. אז אני לא יכול לומר לבני אדם לא דתיים לצום, אבל אני מצפה, ללא כל קשר עם ענייני דת, שלפחות תשעה באב יהיה יום שכולנו נקבל על עצמנו לחשוב היטב עד כמה שנאת חינם החריבה אז את בית מקדשנו ועלולה לזנב בנו להרוס את מה שכוננו עד היום. נתפלל יחד תפילה אחת, לא ארוכה, מהותית מאוד: שהקדוש ברוך הוא יערה רוחו ממרומים ויסלק שנאת חינם מתוכנו ויטע בליבנו אהבה אחווה שלום ורעות. אני מתפלל שהקדוש ברוך הוא ימנע מאיתנו התנגשויות הרות אסון. מצד אחד אני שומע שילכו מפגינים לכנסת בעת הדיון הדרמטי הזה, ומצד שני אמורה להתקיים הפגנת המיליון. אז אני מתפלל שבאמת לא נגיע להתנגשות שאין ממנה חזור, אלא שהדברים יגיעו לתוצאה מקובלת".