הצעת חוק חדשה שמקדם המשרד לשירותי דת, מציעה להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים גם לענייני מזונות, כך שיוכלו לעסוק בתחום זה במקביל לבתי-המשפט. בעקבות פרסום התזכיר בנושא, ארגוני זכויות נשים כדוגמת "קולך", יצאו נגד הצעת החוק בטענה כי הוא עלול לפגוע בזכויותיהן.
-
עוד באותו נושאהצעת חוק חדשה בדרך: העברת סמכות המזונות לבתי הדין הרבניים
16/07/23 22:00
בריאיון ל"חדשות כיפה", עו"ד יעל נובוגרוצקי-נכטשטרן, שעוסקת בדיני משפחה מזה 15 שנה, הסבירה מדוע הטענות הללו מוטעות, ולמה הכותרות על פגיעה בזכויות נשים ונישול בתי המשפט מסמכויותיהם - רחוקות מהאמת.
תזכיר חוק שיפוט בתי הדין הרבניים צילום: צילום מסך
"לבתי הדין הרבניים הייתה סמכות לדון בנושא מזונות"
"לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט יש סמכות מקבילה במדינת ישראל לדון בחלק מענייני הגירושין", פתחה ואמרה, והסבירה שההחלטה לאן יגיע התיק עובדת לפי שיטת "כל הקודם זוכה", "לכן יש איזשהו מרוץ מי מגיש ראשון. אם אחד הצדדים מעדיף את בית הדין אז לשני כנראה עדיף בית המשפט, כי יש הבדלים בין הערכאות בכל מיני נושאים".
עורכת-הדין הסבירה כי בניגוד לפרסומים כי בתי הדין הרבניים ינשלו את בתי המשפט מסמכותם בענייני מזונות ילדים, מדובר בעיגון בחוק של סמכות מקבילה, שכבר הייתה קיימת. "לבתי הדין הרבניים הייתה סמכות לדון בנושא מזונות, אבל בית המשפט העליון צמצם לפני עשרות שנים את סמכותם רק להחזר הוצאות ולא למזונות. אולם בתחילת שנות האלפיים בבג"ץ אישרו את זה שבתי הדין יוכלו לדון בענייני מזונות ילדים".
אילוסטרציה, גירושין צילום: shutterstock
לפעמים יש סמכות לבית הדין הרבני בנוגע למזונות ולפעמים אין. זה תלוי בשנה
"ב-2019 בית המשפט העליון צמצם מחדש את הסמכויות, אולם בית הדין הרבני קבע ב- 2021 שכן יש לו סמכות. כלומר- יש כאן מלחמה". היא תיארה את המצב כיום, וטענה כי מדובר במאבק כוחות בין שני גופים משפטיים. "אז זה לא שיש פה משהו מהפכני, הם רק רוצים להגדיר את זה בצורה ברורה. זה פינג פונג. כשבאים אליי להתייעץ, לפעמים אני אומרת שיש סמכות לבית הדין הרבני לדון במזונות הילדים, לפעמים אני אומרת שאין והיום אני אומרת שזה מורכב. זה תלוי באיזו שנה באים אלי, זה באמת הזוי", סיכמה.
כיום, ניתן לדון במזונות ילדים בבתי הדין הרבניים?
"האופן שבו בית הדין דן נקרא כריכה. מגישים תביעת גירושין ו-'כורכים' אליה את כל שאר הנושאים - רכוש, מזונות ומשמרות. גם השופטת נאור אמרה ב- 2010 שניתן לכרוך את מזונות הילדים לבית הדין, לא המצאנו פה משהו חדש". לדבריה, בית הדין הרבני ממשיך לדון במזונות ילדים, "אם מישהו כורך את תביעת מזונות הילדים, בית הדין ידון בזה", היא מסבירה כי אם אחד מהצדדים רוצה להתנגד הוא צריך להגיע לבג"ץ כדי למנוע זאת. "לא כל אחד היה רץ לבג"ץ".
בית דין רבני צילום: Yonatan Sindel/Flash90
"בתי הדין הרבניים נותנים מזונות גבוהים יותר לנשים"
לטענת נובוגרוצקי-נכטשטרן, "הזדעקותן של 'קולך' וכל ארגוני הנשים - פשוט טעות. מי שנותן היום מזונות גבוהים יותר לילדים - אלו בתי הדין הרבניים ולא בתי המשפט. אם עכשיו תגיע אליי אישה שרוצה להגיש תביעת מזונות, בהנחה שתהיה סמכות לבתי הדין, אפנה אותה לבית הדין הרבני, כי המזונות שם יותר גבוהים".
הסיבה לכך היא שבשנים האחרונות בתי המשפט נוקטים גישה שוויונית יותר. "אם בני הזוג מרוויחים אותו דבר והילדים מחלקים את הזמן באופן שווה בין ההורים. - לא יהיו מזונות בבית המשפט, אבל כן בבית דין רבני שייתן לאישה יותר מזונות - עורכי דין למשפחה יגידו לך את זה בפרקטיקה". לפיכך, הצעת החוק: "רק תגן על הנשים ולא תפגע בהן".
הרחבת הסמכות של בתי הדין הרבניים לא מאפשרת סחיטה
בין הטענות שעלו נגד הצעת החוק, היא שאחד הצדדים בגירושין עלול לסחוט את הצד השני באמצעות המזונות, במידה ומתן הגט וסוגיית המזונות ידונו יחד. אולם נובגרוצקי-נכטשטרן מבהירה כי האיום הזה לא מדויק לסוגיה הנוכחית. "יש דינמיות במזונות, זה חיוב שהוא משתנה ומתמשך גם אחרי מתן הגט". לדבריה, "בנושא הרכוש יש הרבה פעמים סחיטה של כספים, אבל דווקא המזונות הוא נושא פתוח, תמיד ילדים יכולים לחזור ולתבוע בבתי המשפט".