נתוני גל העלייה לישראל נחשפים: רוב העולים - לא יהודים

כ-60% מהעולים בשנת 2022 לא יהודים, רובם מרוסיה ואוקראינה. נכון לסוף שנת 2021 היו בישראל 466,186 עולים או ילדי עולים לא יהודים שעלו לאורך השנים | נתוני הגיור עומדים בניגוד להחלטת הממשלה מ- 2008 שאימצה יעד של הכפלת מספר המתגיירים בשנה

אלעד הומינר אלעד הומינר, חדשות כיפה 03/07/23 15:56 יד בתמוז התשפג

נתוני גל העלייה לישראל נחשפים: רוב העולים - לא יהודים
עולים לישראל מאוקראינה, מרץ 2023 | , צילום: Yossi Zeliger/Flash90

ועדת העלייה והקליטה בראשות חבר הכנסת עודד פורר, התכנסה היום (ב') לדיון בנושא מערך הגיור בישראל. בסיום הדיון ביקש פורר לפנות במכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה כדי להגדיל את כמות התקנים של הדיינים והרבנים בתהליך הגיור לבני הקהילה האתיופית. בנוסף, הוועדה תפנה לשר העלייה והקליטה בדרישה שמדינת ישראל תציג לכל עולה את האפשרויות שעומדות בפניו לעבור גיור בישראל. פורר יבקש מהרבנות הראשית לישראל לפרסם את הגופים המוכרים לגיור, ובנוסף יבקש מרשות האוכלוסין לספק מענה בתוך 30 ימים לגבי אישור קבלת תעודת זהות אחרי תהליך גיור.

בשנת 2022 עלו 42,000 עולים לא יהודים מתוך כ- 70,000 עולים

לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 2009-2021 עלו לישראל 292,695 איש, מהם 172,469 (59%) יהודים ו- 120,226 (41%) לא יהודים. מתוך 120,226 העולים הלא יהודים שעלו בשנים אלו, 86% עלו מברית המועצות לשעבר, 7% מאתיופיה, 3% מאירופה, 2% מדרום אמריקה, 1% מצפון אמריקה והשאר מארצות אחרות. בשנת 2022 עלו 42,000 עולים לא יהודים מתוך כ- 70,000 עולים (60%) רובם מרוסיה ואוקראינה. נכון לסוף שנת 2021 היו בישראל 466,186 עולים או ילדי עולים לא יהודים שעלו לאורך השנים.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, היום |

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, היום | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ד"ר אילה אליהו, חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת הסבירה כי לאורך השנים ניתן לראות עלייה במספר הלא יהודים שמגיעים לישראל ומספר המתגיירים נשאר יציב לאורך השנים. 58.9% מהעולים בין השנים 2009 עד 2021 היו לא יהודים. בניתוח הנתונים עולה כי 86% מהעולים הלא יהודים מגיעים ממדינות ברית המועצות לשעבר. "מתעוררת השאלה מדוע מספר המתגיירים לא עלה בהתאמה למספר הלא יהודים שעולים לישראל כפי שהממשלה קיבלה החלטה על הכפלת מספר המתגיירים דבר שלא קרה בפועל", שאלה ד"ר אליהו.

יו"ר ועדת העלייה פורר, אמר כי בעקבות המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, הגיעו לישראל בשנה האחרונה עשרות אלפי אנשים, שאינם יהודים לפי ההלכה. "מדובר בעולים לישראל שבאו בזכות היותם בנים, נכדים או בני זוג של זכאי שבות. יש בישראל כחצי מיליון אנשים שהם חסרי דת. למדינת ישראל יש אינטרס ברור להגדיל את מספר המתגיירים בכל שנה. מדינת ישראל נותנת לגורמים הקיצוניים ביותר ביהדות לשלוט על הגיור שהוא שער הכניסה אל העם היהודי. תהליך הגיור צריך להיות יותר מאיר פנים כלפי המתגיירים".

יו"ר הוועדה פורר |

יו"ר הוועדה פורר | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הרב יהודה עמיחי, מ"מ ראש מערך הגיור הממלכתי ממשרד ראש הממשלה: "הגיורים אצלנו יכולים לעשות רק לפי האישורים של משרד הפנים. היום אין תעודות המרה תקועות – כל מי שזכאי לתעודה מקבל אותה. בכל הקשור לעלייה של החברה האתיופית, הנטייה שלנו היא שבתי הדין יגיעו אל מרכזי הקליטה כדי להקל על העולים. הגיור של הקהילה האתיופית הוא יותר קשה מכיוון שיש שם הרבה אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב. אני עסק בגיור של הקהילה האתיופית כבר 15 שנים, עיקר הבעיה היא תקנים. יש לנו קרוב ל- 20 מרכזי קליטה ויש בהם רק שמונה שליחים. אדם שנדחה פעם אחת מגיור והוא מבקש לחזור ולחדש את תהליך הגיור, אם אין לו שליח קליטה טוב זה תהליך מאוד קשה".

בשנים 2009-2022 התגיירו בבתי הדין המיוחדים לגיור 40,604 איש

נציין כי לפי חוק השבות, תש"י–1950: יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר והוא אינו בן דת אחרת. עוד לפי חוק השבות, הזכות לעלות מוקנית גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי.

בשנת 2000 הוקם מערך הגיור הממלכתי בהנהלת בתי הדין הרבניים, שכלל גם את בתי הדין המיוחדים לגיור. לפי המחקר שערך הממ"מ לאור נתוני מערך הגיור הממלכתי, בשנים 2009-2022 התגיירו בבתי הדין המיוחדים לגיור 40,604 איש, שהם כ- 75% ממי שפתחו תיק בבית הדין. 42% מהמתגיירים במערך הגיור היו מאתיופיה, 24% מברה"מ לשעבר, 15% ילידי ישראל, 6% מאסיה, 6% מדרום אמריקה, 5% מאירופה והשאר מארצות אחרות. מספר המתגיירים בבתי הדין המיוחדים היה נתון לתנודתיות רבה, הקשורה בעיקר לתנודתיות במספר המתגיירים יוצאי אתיופיה. בקרב יוצאי שאר הארצות לא היה שינוי משמעותי במספר המתגיירים בשנים אלו.

צה"ל: בשנים 2021-2008 התגיירו 10,406 בני אדם

ב- 2001 הוקמה מערכת גיור צבאית לצד המערכת האזרחית. לפי המחקר של המרכז המחקר והמידע של הכנסת, בהתבסס על נתוני צה"ל, בשנים 2021-2008 התגיירו בצה"ל 10,406 איש שהם כ- 51% ממתחילי תהליך הגיור. 60% מהמתגיירים בצה"ל היו ילידי ברה"מ לשעבר, 30% ילידי ישראל, 8% ילידי ארצות אחרות, ו- 2% ילידי אתיופיה. בשנים 2021-2008 הייתה ירידה משמעותית במספר המתגיירים בצה"ל יוצאי ברה"מ לשעבר, מ- 722 מתגיירים ב- 2008 ל- 155 ב- 2021, ועלייה משמעותית במספר המתגיירים ילידי ישראל, מ- 30 מתגיירים ב- 2008 ל- 442 ב- 2021 . בקרב המתגיירים בצה"ל בשנים אלו היו 76% נשים ו- 24% גברים.

סא"ל הרב קובי גרידיש, קצין בית הדין לגיור אמר כי בשנת 2022 הם זיהו עלייה במספר המתגיירים בצה"ל, "עמדנו על מעל ל-800 מתגיירים. אנחנו מבינים את החשיבות של הנושא, לכן לאחרונה פתחנו מסלול גיור לאנשי קבע. הכיתה הראשונה סיימה זה עתה, ובהמשך אנחנו עתידים לפתוח כיתה נוספת בשל ההצלחה".

סא"ל קובי גירדיש |

סא"ל קובי גירדיש | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הגיור בבתי הדין של זרמי היהדות השונים

בבית הדין האורתודוקסי, הלא חרדי "עתים - גיור כהלכה" בשנים 2016-2022 התגיירו 1,796 איש. 32% מהמתגיירים הם ילידי ברה"מ לשעבר, 32% ילידי ישראל ו- 12% אומצו או הובאו בהליך פונדקאות.

להבדיל, בבית הדין של תנועה הרפורמית בשנים 2016-2022 התגיירו 1,567 איש, בבית הדין של התנועה הקונסרבטיבית התגיירו בשנים 2021-2017 כ- 534 איש.