הרב שרקי על הטרגדיה של העולם החרדי: "צדיקים של דור אחר"

הרב אורי שרקי הוא אחד הרבנים המובילים בציונות הדתית, הובלה שטומנת בחובה רוח מנהיגות עדינה ותקיפה, בקיאות אינסופית בתורה ומהלכים ושיעורים שתופסים כל אוזן. לכבוד חג הפסח ישבנו עם הרב לשיחת עומק על מקורות התורה שלו, על הביקורת שלו על העולם החרדי, דעתו על הרפורמה המשפטית, פעילותו העניפה וההשפעה של רצח בנו על תורתו ופעילותו.

מקורותיו של הרב שרקי: כדי לדעת מה התורה אומרת על נושא כלשהו צריך פשוט לקרוא בה

שלושת הרבנים העיקריים אותם רואה הרב כרבותיו הם הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב יהודה ליאון אשכנזי ("מניטו") והרב ברוך אשלג. לשאלה מהי הנקודה העיקרית שלקח מכל רב הוא מסביר: "קיבלתי מרבותיי, בין היתר מהרב אשכנזי, מניטו, שכדי לדעת מה התורה אומרת על נושא כלשהו צריך פשוט לקרוא בתורה. זה דבר שקצת שוכחים". הרב מעיד על עצמו שכך הוא משתדל לנהוג: "אני משתדל שהתורה שאותה אני מוסר לא תהיה תורה פרטית של חוג מסוים אלא כמה שיותר להיות אותנטית. זאת יומרה גדולה".

ממשיך לעמוד במרכז הויכוח סביב הר הבית. הרב צבי יהודה צילום: מכון מניטו

הוא מחדד את שורשי התפיסה: "הקדוש ברוך הוא לא ברא ישיבה ומסביב לישיבה את העולם. הוא ברא את העולם, וכדי שהוא יקבל את המשמעות, ההדרכה והכיוון - אז הוא גם ברא את הישיבה. הבסיס של כל העיסוק בתורה הם השאלות האוניברסליות. פעם שאלתי את הרב מניטו מהו השלב הבא של הגאולה, ואחרי קצת מחשבה הוא אמר 'תורה לאומות העולם'. זו לא סתם אמרת כנף, יש ליהדות תוכן אוניברסלי. זה עיקרה של היהדות, 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'. מאות ואלפי שנים היינו מעוכבים מלהביע את המסר שלנו לא בגלל שלא רצינו, אלא בכלל שלא יכולנו. הגיע הזמן לתת משמעות לכל התהליכים".

הטרגדיות של העולם החרדי: צדיקים מדור אחר, חוסר מודעות ועמדת התגוננות

על רקע הדברים האלה, איך הרב תופס את החברה החרדית?

"השאלה המהותית היא באיזו תקופה של ההיסטוריה אנחנו חיים: האם אנחנו בתקופת הגלות או שאנחנו בתקופת הגאולה. ברגע שאדם טועה לגביי ההבנה של אופי התקופה שבה הוא חי, זה מקרין על כל התורה שלו. הטרגדיה של העולם החרדי היא שהוא עולם צדיקים של דור אחר, עולם שאיננו מבין מה הן המשימות של הדור שלנו. החזרה לארץ ישראל איננה רק חזרה טריטוריאלית, היא המקום שבו צומחת התרבות שלנו כדי להוות דגם לעולם כולו".

ישיבה חרדית. אילוסטרציה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הרב שרקי מעביר שיעור לבני קהילתו צילום: קהילת בית יהודה

הרב לא חוסך במילים קשות. "אנחנו כבר לא ביהדות של בית הכנסת, אנחנו ביהדות של המדינה. הקדוש ברוך הוא הצטייר בזמן הגלות כיושב ראש המועצה הדתית של הקוסמוס, מה שעניין אותו כביכול זה האם אתה אוכל כשר, שומר שבת, שומר טהרת המשפחה וכדומה. כל הדברים האלה הם חשובים מאוד, אבל המרחב של הקודש התרחב: היום אנחנו עסוקים בפוליטיקה, בצבא, באיכות הסביבה, בכלכלה העולמית, במסרים אוניברסליים. בוודאי שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה רוצה מאיתנו ריבונו של עולם במצב הזה. זו טרגדיה קשה: בעולם החרדי יש חוסר מודעות לשינויים, וגם אם יש מודעות אז נמצאים בעמדת התגוננות. התרחבות הכלים יכולה להפחיד את מי שרוצה ביטחון של קירות בית מדרש".

"חרד לדמוקרטיה, צריך להעביר את הרפורמה"

נקודת המוצא של הרב בנוגע לסוגיות המתחדשות מביאות אותו גם להביע עמדה ברורה בעד הרפורמה המשפטית. "אני חרד לדמוקרטיה. במצב שבו האיזון בין הרשויות הופר לטובת הרשות השופטת - בהיעדר סמכות ובאופן דורסני וללא כל מעצור - יש הכרח לבצע רפורמה. הדמוקרטיה צריכה להילחם על נפשה, גם אם יש מחיר מסוים בדרך; אחר כך לרפא את הפצעים. צריך להפריד את השיח על הרפורמה מהמשא ומתן".

ולתורה או ההלכה יש מה לומר בנושא?

"השאלה פה אינה שאלה הלכתית, אנחנו לא מדברים על המשטר הציבורי הרצוי לפי היהדות, אם יש דבר כזה בכלל. כרגע אנחנו מדברים מתוך מבט של אהבת הדמוקרטיה והחירויות המתבקשות מתוכה". באייטם שעלה השבוע מתוך הראיון מסביר הרב גם את ניתוח העומק האופטימי שלו על הקיטוב בעם.

שתי בחינות בתלמידי הרב צבי יהודה

הרב שרקי עסוק בזירות רבות: רב קהילה, מלמד במכון מאיר, יו"ר ארגון הפצת יהדות לבני נח, עומד בראש "בית הספר הגבוהה לחכמת האמונה" ומחבר ספרים רבים. על תלמידי הרצי"ה יש לו תיאוריה מעניינת. "בין תלמידי הרב צבי יהודה היו אנשים שבאו ממקורות שונים. אני אגיד את זה באופן קצת קריקטורי: יש אלה שבאו מהיישוב הישן וגילו את הציונות, ואלה שבאו מהסניף וגילו את הרצינות. היום השיח מצוי ביותר אצל מי שהלך והתחזק. אז מה חיפשו אצל הרב? חפשו את נקודת החיזוק של זהותם הדתית, וממילא איך להתרבע; אבל אני שזכיתי להכיר את הרב צבי יהודה מקרוב, ראיתי אדם שכולו הקרנה, כולו אהבה, כולו תעוזה מחשבתית ללא מעצורים".

ישיבת מרכז הרב | צילום: Yonatan Sindel/Flash90

נראה כי הרב משתדל ללכת בדרכו של הרב צבי יהודה, ולעיתים נראה כי אין תחום שהוא לא פועל בו: ביד אחת מלמד חוזרים בתשובה במכון מאיר, ביד שנייה מקים את בית ספר גבוה לחכמת האמונה. בנקודה הזו חשוב לו להעביר ביקורת גם הציבור הסרוג: "כשהוא עוסק בחזרה בתשובה - הוא עוסק בהנגשת פולקלור יהודי, מה שהרב קוק מכנה 'חיבת הדת'. שכחנו את הבסיס שהוא כבוד הדת, כלומר המחשבה שהיהדות איננה באה רק לענות על איזשהו צורך רגשי של חיבור לבית אבא ואמא, אלא באמת שהיהדות היא מענה לכל השאלות הגדולות".

למה לא הקמתי ישיבה? "אין לי מסירות נפש"

כשאני שואל אותו מדוע הוא לא הקים בישיבה ובחר בדרך יותר קונבנציונלית להעברת התורה שלו, הוא מחייך. "לא הקמתי ישיבה משום שמבחינה לוגיסטית הדבר הזה דורש הרבה מאוד מסירות נפש שאין לי, זה דורש הרבה". באותה נשימה הוא מסביר את היתרון שיש בלימוד במכון מאיר: "אני פוגש את כל סוגי היהודים האפשריים וכל סיפורי החיים שאתה יכול להעלות על הדעת. אני מרוויח זמן: במקום שאני אסתובב ארבע שנים בהודו - מישהו כבר עשה את זה בשבילי. אתה יודע כמה זמן מרוויחים?", הוא צוחק.

הרב דב ביגון, ראש "מכון מאיר". ארכיון | צילום: Nati Shohat/Flash90

בראיון עולה גם שמו של בנו של הרב, שלום יוחאי, שנרצח בפיגוע בירושלים לפני כשמונה שנים. הרב מרצין, ולשאלה כיצד השפיע הרצח שלו עליו ועל תורתו, הוא אומר: "אולי לא נעים לומר אבל הרצח של שלום יוחאי נתן לי יותר אנרגיות. כשאתה רואה את המחיר שאתה משלם על הדעות שלך, אז אתה לוקח את הדעות של עצמך יותר ברצינות".

שולחן ערוך לבני נח ב-17 שפות: "הבעיות שלנו תיפתרנה כשנמלא את תפקידנו"

ויש רצינות: בעשור השישי הרב שרקי מסתובב בכל העולם בכדי להנגיש את המסר האוניברסלי שלו. בתמצית, מדובר על הפצתן של שבע מצוות בני נח בקהילות שונות ברחבי העולם וליווי הקהילות הללו. הרב כתב שולחן ערוך לבני נח שתורגם כבר ל-17 שפות. "זו תנועה שכבר יודעים עליה. לפני 10 שנים שמעתי תוכנית רדיו ברדיו נוצרי בצרפת שאמרו בה 'תורת בני נח? אין דבר כזה'. היום אף אחד כבר לא יכול לומר את זה".

מה הרב עונה לטוענים שצריך קודם כל לטפל בבעיות הפנימיות שלנו ואז לפנות החוצה?

מבע קל של גלגול עיניים עובר על פניו של הרב. "אנחנו מתקנים את הבעיות שלנו על ידי שאנחנו ממלאים את תפקידנו. התפקיד האוניברסלי של היהדות איננו בונוס, זה לא שחוץ מיהדות בשבילנו יש גם יהדות לאומות העולם. 'ונברכו בך כל משפחות האדמה', זה הגדרת התפקיד מלכתחילה. האדם לא יכול להיות פטור מתפקידו בגלל שהוא עדיין לא טיפל בכל הבעיות האישיות שלו. הייתי אומר אפילו יותר מזה: הבעיות שלנו תיפתרה כשנמלא את תפקידנו".

חנן בן ארי עושה מעשה רבי לוי יצחק מברדיצ'ב

ומהוויות העולם הגדול, לצרות שלנו. בחודשים האחרונים התעוררה סערה כאשר חנן בן ארי פרסם קליפ ובו נראו בנות רוקדות. הרב שרקי מצידו לא הבין את העליהום והתבטא בראיון בערוץ Tov נגד אמנות מגויסת. "מה שאני יכול להגיד לאדם העוסק ביצירה זה 'היה אתה טוב, היה אתה קדוש', וממילא מה שתייצר יהיה בהתאם. אמן בהגדרה איננו יכול להיות אמן מגויס. השאלה היא האם אני חייב לצרוך את מה שהוא מייצר, זה כבר עניין של טעם אישי ושל הלכה".

חנן בן ארי. "יש לו את היכולת להביע את המצוקות של הדור" | צילום: Olivier Fitoussi/Flash90     

לדעתו של הרב, בן ארי מבטא משהו עמוק בנשמת הדור, והוא מסביר: "אני רואה שאצל חנן בן ארי יש בהחלט דאגה לדור, למצוקות של הדור, לשאלות הקיומיות היותר עמוקות שהוא שואל את עצמו. אני חושב שיש לו את היכולת להביע את זה".

מהן הנקודות הללו בעיניי הרב?

"הדור אינו רוצה לפחד. כשחנן אומר 'אלוהים אני לא מפחד ממך', הוא רוצה לומר משהו. זו לא התרסה. אני חושב שזה כמו שרבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה בא בטענות לפני הקדוש ברוך הוא, בטענות קשות אפילו. צריך להבין שזה מגיע מתוך אהבה והזדהות ולא מתוך מרידה. אני חושב שלא רק חנן, הרבה אמנים בדור מבטאים את הדבר הזה, אמנים כמו עמיר בניון ומיכה שטרית".

נדמה שזו נקודה טובה לסיים בה את הראיון: אני שואל את הרב על גבולות היצירה, והוא בתגובה אופיינית, מסביר למה התחייה הלאומית תובעת את התחייה התרבותית ומדגיש את הקריטיות שלה. "הרב קוק כתב תגובה חריפה לסופר אז"ר, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', שדיבר על כך שהוא רוצה שהספרות העברית החדשה תעסוק רק בענייני קודש ונצח. הרב אומר: 'קשה לי להאמין שדברים כאלה הנטולים מן החיים יצאו מפיו של אדם המכיר את החיים כמוך, אלא שכנראה הטומאה הרצוצה של הגלות עדיין מפרכסת בתוך נשמתך'. זה ביטוי חריף ביותר שבהחלט מהווה מענה לטענה שלפיה היהדות צריכה להצטמצם במרחב החיים במקום לפתוח את מרחב החיים. עולם ללא תרבות הוא עולם מזויף, הוא עולם טכני ופורמלי. אנחנו בעולם שבו התחייה הלאומית תובעת גם את התחייה התרבותית".