עליתי להר הבית והחלטתי לשתף אתכם. לפני שאנסה להעביר לכם את החוויה, אסביר שהסרטון כאן למעלה צולם במספר קטעים שאגדתי לארבע דקות צפיה. מנקודת ההמתנה ועד לריקוד "יבנה המקדש" ביציאה.
השוטרים התלבטו מה לעשות ולאחר התייעצות קצרה התירו לו להיכנס עם הספר
הפעם האחרונה בה עליתי למקום המקדש הייתה בערך לפני שש שנים יחד עם פעיל הר הבית תום ניסני, היום מנכ"ל עמותת "בידינו - למען הר הבית", שאז בדיוק סיים את תקופת ההרחקה שלו מהמקום לאחר שקידש את רעייתו שרה, בהר. במשך שש שנים הבטחתי לעצמי לעלות שוב, ובכל פעם היו לי תירוצים, כולל הפעם ההיא שהכלב אכל לי את המצלמה. אז תום הציע והפעם רציתי.
האמת היא שעבורי הייתה שם התלבטות ארוכה של שש שנים ולא רק עצלנות. כי מעבר לצד הריבוני החשוב מאוד שיש לחזק, יש גם את הצד הדתי, ההלכתי, שלא היה פשוט לי. מכיוון שרבים הרבנים המתירים, החלטתי לעלות להר בפעם השניה. בבוקרו של יום רביעי עשיתי דרכי למקווה הגברים בעפרה, לאחר מכן נהניתי מהפקקים בדרך לעיר הקודש והנה התייצבתי בשערי הר הבית.
זה לא מדויק שהתייצבתי בשערי ההר, כי בכלל מדובר בתור ארוך שכולל בידוק קפדני ליהודים בלבד כשלצדו שלט ועליו כלל האיסורים על היהודים בהר. כמה קפדני הבידוק? לניסני היה בתיק ספר של יו"ר ועדת החוקה על הרפורמה במערכת המשפט ("למה שהעם יבחר את השופטים"). השוטרים התלבטו מה לעשות ולאחר התייעצות קצרה התירו לו להיכנס עם הספר. ל"ע.
רשימת האיסורים | צילום: אלעד הומינר
אחרי הבידוק המתנו לתדריך של אחד מהשוטרים, זאת אומרת ממתינים לשמוע את רשימת האיסורים הקיימים ליהודים בלבד. בפינת ההמתנה היה כיבוד קל, ובסך הכל המקום מסודר. ההליכה על גשר המוגרבים נערכה בשירה. הגשר אגב, צופה על הרחבה הקטנה של הכותל המערבי. בסוף הגשר המתינה לנו קבוצת שוטרים שליוותה אותנו בהר, וזו הנקודה האחרונה בה ניתן היה להשתחוות ולהשתטח.
בטרם עלינו סיפר אחד העולים שהוא פוקד את ההר עוד משנת 1995. לדבריו, באותה תקופה יהודים עלו בקבוצות של חמישה כדי שחלילה לא יהיה מניין. מי שליווה אותם היו הוואקף.
בפינת ההמתנה | צילום: אלעד הומינר
דגם בית המקדש בנקודת ההמתנה | צילום: אלעד הומינר
הכותל המערבי מגשר המוגרבים | צילום: אלעד הומינר
הרב אלישע וולפסון מישיבת הר הבית באקט דתי שאסור בשטח ההר | צילום: אלעד הומינר
באופן אישי התרגשתי ללכת שם בהר הבית. ההליכה בהר הייתה נוחה ולא דחקו בנו להזדרז, אבל זה תלוי בעומס. ככל שעמוס יותר כך הסיבוב דחוק יותר, ויש מקרים בהם יהודים נשארים בחוץ ולא מספיקים לעלות. בזכות הסבריהם של המדריך ואיש הר הבית שפוקד את המקום מאז 1999, ארנון סגל, ושל תום ניסני - העליה מעשירה יותר עבור מי שלא מקפיד לעלות. את חלק מההסברים של ארנון זכרתי מהספר אותו כתב, "הבית".
בחלק המזרחי של ההר, צד הכניסה לבית המקדש - עצרנו. שם התפללנו מנחה ושמענו דברי תורה. אם תרצו להכניס עמכם תפילין כדאי לכם לדעת שהדבר עדיין אסור. לצערנו חוץ מהליווי המשטרתי שקיים רק עבור יהודים, לעליית יהודים נלווים גם איסורים רבים. כך למשל אמנם מותר להתפלל, אבל אם חלילה עשית תנועה כלשהי של תפילה ונענוע - אתה תחטוף נזיפה חמורה מאחד השוטרים. זכרו! מדובר במעשה שעלול להבעיר את המזרח התיכון.
בחלקו השני של הסיבוב בהר ניתן לראות את המסגד שהקימו המוסלמים ב-2019 בתקופת שלטונו של בנימין נתניהו. למי שמתעניין בסטטוס קוו - הקמת בית התפילה המוסלמי הזה היא הפרה בוטה שלו. אבל למי אכפת.
החלק האחרון של הסיבוב בהר מהיר יותר, והשוטרים כבר דוחקים בנו לצאת. ממש לקראת סיום השוטרים עוד אפשרו לנו להגיע למדרגות שנמצאות בצד המערבי של ההר, ושם צילמתי את התמונה האחרונה. עד לפעם הבאה בעזרת השם.
צילום: אלעד הומינר
תמונה אחרונה לפני היציאה | צילום: אלעד הומינר
זמני הכניסה להר הבית בימים ראשון-חמישי:
- 07:00-10:30
- 12:30-13:30