פולמוס סעיף הנכד בחוק השבות: בשבועות האחרונים חל דיון ציבורי בנוגע לסעיף הנכד בחוק השבות. במסגרת המשא ומתן הקואליציוני,דורשות חלק מהמפלגות להכניס את השינוי בחוק לתוך ההסכמים הקואליציונים בטענה שהחוק כיום יוצר מצב בו עולים לישראל מידי שנה אלפי אנשים שאינם יהודים, דבר המשפיע על אופייה היהודי של המדינה.
-
עוד באותו נושאמליונים רבים: המחקר שמגלה כמה לא יהודים זכאים לעלות לישראל
18/12/22 08:27
בשיחה עם חדשות כיפה, ד"ר נתנאל פישר, ראש החוג למדיניות ציבורית במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט וממוחה לענייני הגירה ועלייה, מסביר על הרקע של חוק השבות, על המצב הבעייתי כיום ועל מה הויכוח סביב שינוי סעיף הנכד.
הרקע לחוק השבות: "ככל שעברו השנים, יותר ויותר לא יהודים הגיעו לישראל"
בתחילת דבריו, מסביר ד"ר פישר מהו חוק השבות. "בעומק יש פה שני תהליכים מקבילים שמצטלבים. מצד אחד יש את חוק השבות שאומר שני דברים: ראשית, יהודי הוא מי שאימו יהודייה או שהתגייר ואינו בן דת אחרת. דבר שני, חוק השבות מאפשר להמון קרובי משפחה לא יהודים לעלות לישראל, הנכד ובת הזוג של הנכד. למעשה חוק השבות כולל גם נינים, כי יש משפחה של נכדים שעולים לישראל גם הילדים באים איתם. חוק השבות זה לא רק סעיף הנכד אלא גם סעיף הנין. חוק השבות מאפשר להרבה מאוד אנשים לא יהודים לעלות לישראל. זה מבחינת החוק".
צילום: אורן סננס
ד"ר פישר ציין כי משנת 1970 חל מפנה ברלוונטיות של חוק השבות. "בשנת 1970 חוק השבות נחקק. עד שנה זו, לא היו הגדרות ברורות בחוק. כשתקנו את החוק, לא היו הרבה קרובי משפחה לא יהודים של יהודים, לא היו כמעט נכדים של יהודים שהם לא יהודים. דבר שני, עד אז אף אחד לא רצה לבוא לישראל. מה שהשתנה, שבמהלך השנים, יותר ויותר יהודים התחתנו עם לא יהודים ואז מספר הלא יהודים שיכלו לעלות לארץ הלך וגבר. דבר שני, מדינת ישראל הפכה להיות מדינה מאוד אטרקטיבית לעלייה ולכן גם לא יהודים עלו לישראל וחוק השבות מאפשר. מה שקרה, שככל שעברו השנים, יותר ויותר לא יהודים הגיעו לישראל במסגרת חוק השבות כי יש הרבה זכאים לא יהודים בעולם, מדינת ישראל יותר אטרקטיבית וחוק השבות מאפשר".
-
עוד באותו נושאמתן כהנא תומך בשינוי סעיף הנכד בחוק השבות: "גיור אורתודוקסי בלבד"
17/12/22 19:36
המצב הבעייתי כיום: "בשנים האחרונות מספר הלא יהודים הפך להיות מאוד גבוה"
ד"ר פישר הסביר כי בעקבות העלייה מברית המועצות, מספר העולים הלא יהודים עלה וגדל. "הנתונים מראים כי בתחילת שנות ה-2000, עם העלייה הגדולה מברית המועצות, 20% מהעולים לא היו יהודים. בברית המועצות לשעבר הייתה סיטואציה קשה של רדיפה אנטישמית ממסדית שמנעה את קיומם של חיים יהודיים דתיים וקהילתיים. לכן כבר בתחילת שנות התשעים באו לא יהודים כי היו נשואים מעורבים, אבל המספר היה מאוד נמוך. ככל שעבר הזמן, מספר הלא יהודים הלך וגדל, והיום קרוב ל72% מעולי העלייה מברית המועצות לא יהודים. חלק גדול הם נכדים ונינים".
ד"ר נתנאל ערך השוואה בין מצב העולים מברית המועצות לעולים מארצות הברית. "לשם השוואה, בארצות הברית זו יותר עלייה אידיאולוגית, רק 5% מהעולים הם לא יהודים. ומי הם העולים הלא יהודים מארצות הברית? בני משפחה קרובים, כלומר בני זוג וילדים. במשך 10 שנים האחרונות, עלו מארצות הברית 67 נכדים מתוך בערך 20 אלף עולים. אין כמעט עלייה של נכדים מארצות הברית".
למצולמות אין קשר לכתבה. צילום: Tomer Neuberg/Flash90
עוד הוסיף וציין כי "בשנים האחרונות, מספר הלא יהודים הפך להיות מאוד גבוה. בשנה האחרונה, עלו לארץ מרוסיה ואוקראינה בערך 40 אלף לא יהודים. האיזון הופר בין יהודים ללא יהודים, הוא לא מידתי. 40 אלף בשנה זה יותר ממספר המתגיירים במשך 20 שנה. ולכן, הממשלה הנוכחית באה ואומרת שצריך לחשוב על זה מחדש. לא בשביל זה נוצר חוק השבות".
-
עוד באותו נושאהמחלוקת סביב סעיף הנכד: בליכוד דוחפים לפשרה
15/12/22 11:06
הסערה סביב שינוי סעיף הנכד: עיקר הוויכוח הוא על נכדים מבוגרים שבאים לישראל
לטענת ד"ר פישר, גם חברי הקואליציה העתידית מבינים את המורכבות בשינוי הסעיף, ולדעתו הם צריך לקיים דיון מעמיק בנושא. "גם לחברי הקואליציה הנוכחית ברור שאי אפשר למנוע מבני משפחה לא יהודים מדרגת קרבה קרובה לעלות לארץ. יהודי שירצה לעלות לארץ עם הילד ואשתו הלא יהודיים, ברור שהוא יכול. אני לא מאמין שלא יתנו לבן של יהודי שרוצה לעלות בלי אבא שלו. עיקר הוויכוח, להבנתי הוא על נכדים מבוגרים שבאים לישראל. בני זוג של נכדים. למה בן זוג של נכד של יהודי זכאי לחוק השבות? אם אני אזרח ישראלי שרוצה להביא בן זוג לחו"ל, לא יהודי, לוקח לו 5 שנים להתאזרח. נכד של יהודי, שרוצה להביא את בת הזוג הלא יהודייה, היא מקבלת אזרחות אוטומטית".
סמוטריץ' וגפני היום צילום: ללא
בסיום דבריו אמר כי "הוויכוח בסוף הוא לא על המהות. הצד הדתי- ימני מבין את המורכבות של יהדות התפוצות, והציפייה היא שאנשים יבינו את הפרדוקסים של החוק ויעדכנו את החוק בהתאם למציאות הדמוגרפית והעולמית שמתאימה לשנת 2022. צריך לקיים דיון מאוד רציני על הנושא הזה, להתחשב בכל הפרמטרים, לחשוב על הדברים בצורה רציונאלית כדי להחזיר את החוק השבות לייעוד שלו, חוק לעליית יהודים. אם מבינים את העקרונות הללו, אין לי ספק שתהיה הסכמה רחבה אצל רוב עם היהודי, גם בארץ וגם בחו"ל".