ראיון מיוחד פעם היתה חומה בין חב"ד לדתיים, התחננו לראשי ישיבות הסדר שילמדו חסידות

ברכה שילת, מארגנת יחד עם בעלה כבר למעלה מ-14 שנה את מופעי "צמאה", שרבים מבני ובנות המגזר באים בהמוניהם כדי לחגוג את י"ט כסלו, מספרת איך הכל התחיל: "מניגונים של קומץ חסידים לנחלת הכלל"

אביה טובי אביה טובי, חדשות כיפה 13/12/22 11:59 יט בכסלו התשפג

פעם היתה חומה בין חב"ד לדתיים, התחננו לראשי ישיבות הסדר שילמדו חסידות
צילום: Arie Leib Abrams/Flash90

היום (ג') חוגגים ברחבי עולם היהודי את חג הגאולה, או בשמו העממי, י"ט כסלו'. זהו יום שהיה בעבר נחלתם של חסידי חב"ד בלבד, אולם בשנים האחרונות רבים גם מבני הציונות הדתית נפתחו לתורת החסידות בכלל ולתורת חב"ד בפרט והצטרפו לחגיגות. מדי שנה, הפרויקט המוזיקלי "צמאה" מפיק את המופעים המרכזיים בבנייני האומה, שזוכים לאהדה רבה בקרב רבים מבני ובנות המגזר. בראיון לחדשות כיפה, מספרת ברכה שילת, שיזמה יחד עם בעלה, הרב משה, את אירועי צמאה, איך הרעיון הזה התחיל.

"האידיאל שעומד מאחורי הסיפור של צמאה זה הפצת חסידות", מספרת ברכה, "בעלי, שהגיע מהציבור הדתי לאומי, בגיל צעיר מאוד הוא נשא לרבי, וממש נדלק מאוד חזק. התחיל ללמוד חסידות ותניא ואימץ את אורח החיים החב"די, אבל תמיד היה לו חלום להביא את הבשורה של החסידות לציבור שבו הוא גדל. לפני עשרים שנה זה היה חלום, זה לא כמו היום שחסידות זה אין כולם לומדים תניא כולם מדברים במושגים חסידיים, מנגנים ניגונים חסידיים. זה היה מאוד שונה פעם".

פעם הייתה חומה בין הציבור הדתי לאומי לחסידות

יוזמת אירועי צמאה מספרת איך בעלה, הרב משה, ניסה להכניס את תורת חב"ד לתוך הציונות הדתית: "פעם זה ממש כמו חומה בין הציבור הדתי לאומי לחסידות. אני זוכרת שבעלי ממש פנה והתחנן לראשי ישיבות הסדר, הוא בנה תכנית של ארבעה לימודי חסידות והוא רצה להביא חברה' חסידים לישיבות כדי שילמדו את התכנית הזאת. היום זה הכל היסטוריה, המהפכה קרתה".

עוד הוסיפה ואמרה כי "עם השנים שהחסידות נכנסה לכל המגזרים, גם הנושא של הניגון החסידי קיבל תאוצה. ראינו שאנשים מאוד אוהבים את הנושא של הניגון, שהוא אפילו מעבר ללימוד עצמו ואז התחיל פרויקט צמאה, שמנגיש את הניגונים החסידיים העתיקים בני 200-300 שנה. לקחנו את האמנים הישראלים הכי הכי, משולי רנד, ישי ריבו, עקיבא, אביתר בנאי שהכי הגיוני שהם יהיו בפרויקט הזה עד לברי סחרוף, עידן עמדי, הפרויקט של רביבו ורמי קליינשטיין, שהם אמנים לא דתיים. הם בעצם מבצעים את הניגונים בצורה עכשווית ומודרנית, וגרם לזה לפרוץ. מניגונים של קומץ חסידים מכיר, לנחלת הכלל".

צילום: Arie Leib Abrams/Flash90

ממופע אחד לגברים בלבד ל-14 מופעים ביום

במהלך הראיון, ברכה נזכרת במופע הראשון של צמאה. "הרעיון של המופעים התחיל לפני 14 שנה, והיה רק אירוע אחד לגברים בלבד. כל הנושא של הנשים לא חשבו עליו אפילו. היה ביקוש, ופתחנו עוד מופע ועוד מופע ואז ראינו שיש קהל גדול ופתחנו גם מופע לנשים. ממופע אחד בי"ט כסלו ל-14 מופעים היום. בנוסף בשבוע הזה יש מלמעלה 30 אירועים, התוועדויות ועוד".

כמה זמן לוקח לארגן את אירועי "צמאה"?

"אנחנו מתכוננים במשך שנה. מהיום שנגמר צמאה אנחנו מתחילים את הצמאה הבאה. אנחנו מתאוששים בשבוע של חנוכה ואז אנחנו מתכנסים לישיבת לקחים גדולה וזו ההתנעה לשנה הבאה. יש צוות ענק של עשרות עובדים במשרד לאורך כל השנה, ובשבוע של י"ט כסלו הוא יש צוות של מאות עובדים. יש המון מתחמים. יש את הכסף של המופע, ההתוועדויות, היריד, התפעול של הבניין. הכל צריך להיות מטוקטק ועוברים פה מעל 50-60 אלף איש, זו לוגיסטיקה מטורפת. אתה צריך שכולם יהיו מרוצים ובסופו של דבר, החוויה תהיה מושלמת".

בנוסף, יוזמת האירוע התייחסה בדבריה איך ממנים אירוע בסדר גודל כזה. "ש לנו תמיכה גדולה מעיריית ירושלים, זה ממש אירוע בשיתוף איתם. יש כמובן הכנסות מהכרטיסים ויש גיוס של תרומות. אנחנו עובדים כל השנה, בעלי בעיקר לגייס תרומות לאירוע הזה".

צילום: מאיר אלפסי

זה פרץ למגזר הדתי, חזק במגזר החרדי וזה גם מגיע למגזר החילוני

אתם מנסים להרחיב את ההופעות למגזרים אחרים? 

"אנחנו בשאיפה להתרחב. אנחנו רוצים להגיע לכולם, וברוך ה' אנחנו רואים שזה תופס, שזה מגיע גם למגזר החילוני והמסורתי. הרוב המוחלט הוא דתי, אבל אנחנו משקיעים בזה. הפריצה לציבורים חדשים זה דבר שאנחנו משקיעים בו בשנתיים-שלוש האחרונות, ולאט לאט רואים שזה תופס. אנחנו רואים מנתונים של האזנות לשירים ולניגונים לאורך כל השנה. וזה תופס תאוצה בזמן האחרון. לוקחים את החסידות והופכים אותה לעכשווית, לאקטואליות לחיים שלנו. צמאה בעיניי זה החיבור, בין הישן, האותנטי והשורשי לעכשווי ולישראלי. וגם חיבור בין חלקים בעם, זה פרץ מעבר למגזר הדתי, זה מאוד חזק במגזר החרדי וזה גם מגיע למגזר החילוני, וזה יוצר גשר בין המגזרים".

צילום: Arie Leib Abrams/Flash90

ברכה מתארת איך זמרים לא שומרי תורה ומצוות מתקבלים בהופעות. "הם מתקבלים בתשואות ובהתלהבות. אתמול נכנסתי פעם ראשונה למופע, מהתחלה ועד הסוף, וזה כל כך מרגש לשמוע את עידן עמדי, שר שירים של תפילה, וכל הקהל עומד איתו. זה מעמד מרטיט שעומדים אלפי גברים או נשים, שכולם באווירה של קדושה. כזאת אווירה של קדושה והתעלות, הנשמה מאוד מאוד דומיננטית, וזה מה שתופס את האמנים. יש משהו שהוא מעבר, הם כולם חוזרים ואומרים שהם חווים משהו אחר בצמאה לעומת ההופעות האחרות שלהם. הם אמנם לא שומרי תורה ומצוות אבל הם יהודים, ויש להם נשמה שמרגישה ומתרגשת".

יש מצב שבשנה הבאה יהיו מופעי "צמאה" גם בחו"ל?

"לא, אנחנו בישראל. יש הרבה בקשות שנבוא לחו"ל, אנשים באים לפה מכל העולם כדי ללמוד מצמאה והם אומרים לנו תעזרו לנו להביא את זה לחו"ל ואנחנו אומרים להם, אנחנו בישראל עכשיו. יש פה כל כך הרבה עבודה, כל כך הרבה יהודים בישראל שלא יודעים את הדברים הכי בסיסיים על היהדות שלהם. כרגע אנחנו פה".