בחודש מאי 2021, בזמן מבצע שומר החומות, התרחשו ברחבי ישראל התפרעויות והפרות סדר חמורות בעוצמות גבוהות ובהיקפים נרחבים. במהלכן נהרגו ונרצחו שלושה אזרחים ונפצעו מאות, כולל 306 שוטרים בכ-520 מוקדי אירועים מתועדים שבשיאם השתתפו כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל, כך על פי הערכת גורמי ביטחון מוסמכים. כ-3,200 נעצרו, מהם כ-240 יהודים.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ד') דוח מיוחד על אכיפת החוק באירועי שומר החומות, ודוח נוסף העוסק בשירותים הניתנים לאזרחים בערים המעורבות. "ההתפרעויות האלימות באירועי 'שומר חומות' חשפו ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה", פתח אנגלמן ואמר. "אלה גרמו לפגיעה חמורה בביטחון האישי הבסיסי ביותר להם זכאים אזרחי המדינה. על גורמי אכיפת החוק לתקן הליקויים המשמעותיים על מנת למנוע הישנותם. חייבים להחזיר את תחושת הביטחון הבסיסית לאזרחי ישראל".
לדברי המבקר, "ממצאי הביקורת ומכלול הנסיבות שבהן פועלת המשטרה יחייבו את ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים ובאמצעותם את ממשלת ישראל, את המשטרה, את שב"כ ואת מערכת הביטחון כולה לתת את הדעת על שורה של סוגיות מרכזיות שעלו בדוח. על הפרקליטות לפעול למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני".
-
עוד באותו נושאהתחדשו המהומות בלוד | המשטרה עוצרת יהודים: "יש להם פאות וכיפה"
12/05/21 20:07
מתניהו אנגלמן | צילום: Yonatan Sindel/Flash90
דוח מבקר המדינה - נקודות עיקריות
- יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב-זירתית מורכבת - אירועי שומר החומות הציפו את שאלת יכולתה של המשטרה לתת מענה לאירועים רב-זירתיים מורכבים.
- מודיעין - כדי שמודיעין יהיה אפקטיבי הוא חייב לחלחל לדרגי השטח. בהקשר זה נדרשת עבודה שיטתית.
- מילואים - אירועי שומר החומות שיקפו חולשה ניכרת של מערך המילואים של משמר הגבול. נדרשת עבודה משמעותית בבניין הכוח שלו במכלול תחומים.
- ממשקים בין-ארגוניים - הממשקים בין גופי הביטחון השונים בכל הנוגע להתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים אינם סדורים, תפקודם אינו מיטבי והם אינם מביאים למיצוי מיטבי של יכולות. הדבר בולט במיוחד בממשק שבין המשטרה לבין שב"כ. נראה שנדרשת בחינה כוללת של סמכויות הגופים השונים.
- מודל הפעלה המבוסס על תגבורים - הזדקקות חוזרת ונשנית לתגבורים מעלה את השאלה אם היכולות המוקצות ליחידות הרלוונטיות עומדות בהלימה לאתגרים הניצבים בפניהן.
- עוד מומלץ כי המשטרה והפרקליטות יפעלו למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני.
דוח מבקר המדינה - פירוט ממצאים מרכזיים
כישלון מידניות התגבורים
המבקר מצא כי פעילות המשטרה בערים מעורבות נשענת במידה רבה על תגבורים, פעילות נרחבת של המפקדות המשימתיות, שוטרים שמסופחים באופן זמני לתחנות אלה. בהקשר זה יצוין כי יש מחסור בשוטרים לשם איוש מלא של ניידות. כך לדוגמה בפברואר 2021 נעשתה בדיקת מדגם הפעלה של ניידות בתחנות המשטרה בלוד, בעכו וביפו. מבדיקה זו עלה כי בתחנת לוד חסרו 42 שוטרים (29%) ובתחנת יפו חסרו 29 (11%) שוטרים ובסה"כ חסרים 71 שוטרים.
במועד הביקורת נמצא כי שלושה רכזי מודיעין מתחנת לוד, ארבע מתחנת יפו ושלושה מתחנת עכו אינם דוברי השפה הערבית. מצב זה עלול להשפיע במישרין על יכולתם לבצע את תפקידם באופן מיטבי, שכן כשליש מהתושבים בערים אלו משתייכים לאוכלוסייה הערבית, וממילא חלק ניכר מהמידע המודיעיני יהיה בשפה הערבית.
ניידת משטרה בלוד, שומר החומות | צילום: Yossi Aloni/Flash90
ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי
באירועי שומר החומות התגלו ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי, במימוש אחריותו למתן התרעה מפני האירועים, לגיבוש תמונת מודיעין משקפת לקראת האירועים ובמהלכם, להזרמת מידע רלוונטי שיאפשר התמודדות אפקטיבית עימם. מערך המודיעין המשטרתי לא הציג צפי משמעותי בנוגע לאירועים שפרצו מחוץ לירושלים בכלל ובערים מעורבות בפרט. גם לאחר שפרצו האירועים לא גובשה תמונת מודיעין משקפת.
כך נמצא כי מערכת מרכזית להפקת מודיעין גלוי מרשתות חברתיות הותקנה במערכות המשטרה בשנת 2018, נפרסה ביחידות ארציות ובמחוזות ונעשה בה שימוש באגף החקירות והמודיעין. בסופו של דבר, בשל פערי תקציב לא רכשה המשטרה את המערכת הרחבה. המערכת משנת 2018 הותקנה שוב רק לקראת סופם של אירועי שומר החומות ולא הייתה בשלה להפעלה במהלכם.
עוד מצא מבקר המדינה כי המשטרה לא הפעילה מערך איסוף שיתמקד בנושא הסדר הציבורי. במסגרת זו המשטרה לא מיפתה ולא סימנה גורמים קיצוניים העלולים לחולל ולהגביר פעילות בלתי חוקית בתחום הסדר הציבורי.
שיתוף הפעולה בין המשטרה ובין השב"כ לא עבד כראוי
ביולי 2004 נחתם נוהל שיתוף פעולה בין המשטרה ושב"כ, שעסק, בין היתר, בחלוקת האחריות בין שב"כ לבין המשטרה בנושא איסוף והערכה מודיעיניים בתחום הסדר הציבורי. בביקורת עלה כי הגורמים הרלוונטיים במשטרה ובשב"כ לא הכירו את הנהלים הכתובים בנושא חלוקת האחריות בין שב"כ לבין המשטרה בנוגע לאיסוף והערכה מודיעיניים בתחום הסדר הציבורי, ובפרט לא את דרך הסדרת שיתוף הפעולה וגבולות הגזרה בין הארגונים, בדגש על חלוקת האחריות המודיעינית.
עוד עלה בביקורת כי לאורך השנים לא הוגדרו נושאי התפר או החפיפה בין אירועים פליליים לבין אירועים לאומניים - ביטחוניים, ולא שורטטו גבולות גזרה ותחומי אחריות בין המשטרה והשב"כ בהקשר זה.
לוד בזמן שומר החומות | צילום: Yossi Aloni/Flash90
עמדת שב"כ הייתה להפריד בין אירועים פליליים לאירועים לאומניים. את ההתמודדות עם התחום הפלילי ביקש השירות להותיר, באופן בלעדי, באחריות המשטרה. אירועי שומר החומות לימדו כי עמדה זו לא התמודדה עם המורכבות הנובעת מסוגיית הממשק שבין התחום הפלילי לתחום הלאומני.
בחודשים שקדמו לאירועי שומר החומות זיהו בשב"כ מגמה של עליית מתח במגזר הערבי ועמדו על פוטנציאל הסיכון הגלום באפשרות להתפרצות לרבות בהקשר של חיכוך בין יהודים לערבים באזורים מעורבים. עם זאת, בשירות העריכו כי האירועים שהתרחשו בפועל הם מקומיים, והדגש העיקרי ניתן על ירושלים.
עוד נמצא כי שב"כ, כמו המודיעין המשטרתי, לא סיפק התרעה מפני אירועי שומר החומות, ולא גיבש תמונת מודיעין משקפת ביחס לעוצמתם, להיקפם ולחומרתם של האירועים שפרצו. עלה כי בפעילות שב"כ בערים מעורבות במהלך אירועי שומר החומות הוא נתקל בקשיים מבצעיים על רקע בעיות תיאום עם המשטרה.
לסיכום סוגיה זו נכתב כי הפערים המודיעיניים בהתמודדות עם אירועי הפרות סדר בכלל, ובאירועי שומר החומות בפרט, נוצרו או התרחבו בהיעדר הסדרה ברורה של שיתוף הפעולה ושל חלוקת האחריות בין המשטרה לשב"כ בנושא זה.
פרעות תשפ"א בעכו | צילום: Roni Ofer/Flash90
המשטרה לא נערכה למתן מענה מבצעי הולם לאירועי הפרות סדר המוניות ואלימות
בביקורת עלה כי המשטרה לא נערכה למתן מענה מבצעי הולם לאירועי הפרות סדר המוניות ואלימות ולפגיעות בנפש וברכוש, כפי שהתרחשו בזמן אירועי שומר החומות. בהקצאת הכוחות בימים שקדמו לאירועים ניתן דגש רב על תגבור מחוז ירושלים על חשבון מחוזות אחרים שנלקחו מהם כוחות רבים. כוחות אלו חסרו להם בהתמודדות עם האירועים שפרצו לאחר מכן, ובוודאי בשלבים הראשונים.
במועד פרוץ אירועי שומר החומות בעיר לוד כ-57% משוטרי היסמ"ג - כוח עיקרי, משמעותי וחיוני להתמודדות עם הפרות סדר - לא עמדו לטובת מחוז מרכז, הנושא באחריות הטריטוריאלית לגזרה זו.
מצבת הכוחות בלוד ובעכו במועדים שבהם פרצו האירועים הייתה קטנה ולא הייתה מסוגלת לתת מענה הולם לאירועים. כך, מצבת הכוחות שנכחה בלוד ב-10.5.21 עמדה על כ-25 שוטרים, ולא התבססה על כוחות ייעודיים אורגניים שהוכשרו לטיפול בהפרות סדר. כוח המשטרה שנכח בעכו ונערך להפגנה ב-11.5.21 היה קטן מדי ומנה 58 שוטרים בלבד. בעקבות התקריות החמורות שהתרחשו בלוד ב-10.5.21 הוזרם תגבור לעיר, אלא שבפועל לא היה בו די. ב-11.5.21 עמדו כוחות המשטרה בלוד על כ-236 שוטרים, בהם כ-105 שוטרי יסמ"ג ובאותו יום התרחשו בלוד תקריות קשות, והמשטרה לא הצליחה לתת להן מענה הולם.
צבירת סדר הכוחות והתגבור בשטח נמשכו ימים מספר, וזאת בין היתר על רקע עיכובים בהקצאת כוחות ובגיוס מילואים. הנחיה ראשונית לגיוס מילואים יצאה כבר ביום 8.5.21. לאחר שזו הוקפאה יצאה בקשה לגיוס מילואים חלקי ביום 11.5.21, ובקשה מעודכנת שתביא לגיוס כולל של יחידות המילואים של מג"ב יצאה ביום 12.5.21. אלא שפריסת כוחות המילואים בשטח הושלמה רק במוצאי שבת 15.5.21. לוח הזמנים שבו המשטרה צברה ופרסה את כוחות המילואים בשטח לא נתן את המענה המבצעי הדרוש.
מוקד 100 לא ענה לאלפי שיחות מצוקה מתושבים
הפערים במענה המשטרתי באו לידי ביטוי באי-מתן מענה לפניות תושבים למוקד. עוד על הפערים במענה המשטרתי ניתן ללמוד, בין היתר, מכך שעד שהוחזרה שגרת החיים למסלולה תועדו מאות מוקדי אירועים שבהם נהרגו שלושה אזרחים, נפצעו מאות אנשים ונגרמו נזקים כבדים לרכוש.
בשיא אירועי שומר החומות בעיר לוד לא זכו אלפי שיחות של תושבים (כ-2,836 שיחות בין התאריכים 11 עד 13 במאי 2021) - שפנו למוקד המשטרתי בגין מצוקה שאליה נקלעו או כדי לדווח על תקרית שהיו עדים לה - לקבל מענה משטרתי כלשהו. אלפי פניות אחרות (כ-4,059 אירועים), שנענו ואף הובילו לפתיחת אירועים, לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי. עומס גדול בפניות למוקד 100 הורגש בכל רחבי הארץ, ונוצר קושי במתן מענה יעיל לפונים. מוקד 100 כשל בתפקידו באירוע, שבו נדרש יותר מתמיד תפקודו המיטבי. במצב דברים זה יש משום פגיעה ניכרת בתחושת הביטחון האישי של האזרחים. על רקע זה, בין היתר, התפתחו התארגנויות מקומיות של תושבים וגורמים נוספים להתמודדות עם האירועים.
-
עוד באותו נושאפעולות נקם יהודיות במרכז | סמוטריץ': "חדל! אנחנו לא כמוהם"
12/05/21 20:56
המשטרה סבלה ממחסור ניכר של אמצעים לפיזור הפגנות
עוד נמצא כי המשטרה לא הייתה מצוידת בהלימה לתרחישי הייחוס שהיא הגדירה לעצמה. כפועל יוצא מכך המשטרה התייצבה לאירועי שומר החומות כשהיא במחסור ניכר של אמצעים לפיזור הפגנות (במחוז חוף אזל מלאי אמצעי לפיזור הפגנות - אלפ"ה כבר ביום הראשון לאירועים, וגם הכוחות שפעלו במחוז מרכז סבלו מחוסרים), ובפערים ניכרים באספקת אמצעי קשר (כך, במפקדה המשימתית בלוד היה חוסר בהיקף של כ-20 מכשירי קשר) וציוד מיגון לכוחות בשטח.
יחידות מבצעיות נפרסו בשטח בלי שהוקצו להן רכבים המתאימים לאופי המשימות ובכמות ההולמת את היקף הכוחות. פערים אלו פגעו היה בהם כדי לסכן את השוטרים, והם גרמו לפגיעה ניכרת במענה המבצעי של המשטרה לאירועים.
יפו, במהלך הפרעות | צילום: Avshalom Sassoni/FLASH90
פעילות המשטרה באירועי חירום בכלל, ובהתרחש הפרות סדר רב-זירתיות, בפרט, נסמכת במידה רבה על יחידות המילואים של מג"ב. בפועל, לרשות כוחות אלו לא עומדים הציוד והאמצעים שיאפשרו להם למלא את ייעודם.
כך, המשטרה הקצתה ציוד רק ל-8 מתוך 20 פלוגות המילואים של מג"ב; קיים מחסור ניכר במספר כלי הנשק האישיים העומדים לרשות הלוחמים ביחידות אלו (כך, כדי לחמש לוחמי מילואים של מג"ב קיבלה המשטרה מצה"ל כ-500 רובים), קיימים פערים גדולים במספר כלי הרכב ואמצעי הקשר המשמשים אותם בפעילותם (כך, על פי התקן, לטובת 16 פלוגות מילואים של מג"ב צריכים לעמוד 64 כלי רכב, ובפועל היו במאגר 32 בלבד).
כתבי האישום שהוגשו על רקע אירועי שומר החומות מועטים
בנוסף, אין אחידות בנתוני המשטרה בנוגע למספר העצורים. יש פער של כ-1,000 עצורים בין נתוני חטיבת החקירות (כ-3,200) לנתוני מדור מחקר וסטטיסטיקה (כ-2,200).
כמו כן, מספר המעצרים שבוצעו ומספר כתבי האישום שהוגשו על רקע אירועי שומר החומות מועטים באופן יחסי להיקף אירועי האלימות, חומרתם, מאפייניהם ומספר המשתתפים בהם. כך, על פי נתוני חטיבת החקירות נעצרו כ-3,200 אנשים, ואילו כתבי אישום הוגשו נגד כ-574 חשודים בלבד (18% מכלל העצורים). בערים עכו, לוד ויפו נעצרו כ-276 אנשים, והוגשו כתבי אישום נגד כ-90 חשודים (33%), מהם כ-48 חשודים הועמדו לדין בעבירות טרור (27%), בעבירות ממניע של גזענות (16%) ובעבירת טרור עם מניע גזעני (11%). כמו כן תוגברו תחנות משטרה בחוקרים חסרי ניסיון בתחקור אירועי הפרות סדר על רקע לאומני ובחוקרים שאינם דוברי ערבית. לא נאספו בעניינם של חשודים רבים די ראיות, עצירים שהשתתפו במהומות שוחררו, והתיקים בעניינם נסגרו בלי שהוגשו נגדם כתבי אישום.
באירועי שומר החומות נגרמו נזקים כבדים בגוף וברכוש המוערכים בעשרות מיליוני שקלים. בכ-880 מקרים שולמו לנפגעים מקופת המדינה פיצויים בסכום של כ-33 מיליון שקלים, והוגשו בעקבותיהם כתבי אישום נגד כ-574 מעורבים. אולם במרבית המקרים זהות המזיק אינה ידועה או שלא ניתן לקשור בקשר סיבתי בין המעורב שהשתתף במהומות ובין נזקים מסוימים שנגרמו. לעמדת היחידה לאכיפה אזרחית, במועד סיום הביקורת היקף הנזק שניתן לתבוע בהליך אזרחי מכ-55 מעורבים בשל נזקים שגרמו מסתכם בכ-4.5 מיליון שקלים. עד למועד סיום הביקורת עדיין לא הוגשו תביעות אזרחיות לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכוש המדינה ולהשבת כספי פיצויים ששולמו לנפגעים.
מפלגת "הציונות הדתית": "חשוב להכיר בבעיה השורשית של אובדן משילות, הרמת ראש והקצנה לאומנית של ערביי ישראל"
מפלגת הציונות הדתית מסרה בתגובה לדו"ח המבקר: "מדו"ח המבקר עולים פערים וליקויים משמעותיים בהיערכות והתנהלות גורמי אכיפת החוק בכלל ומשטרת ישראל בפרט ביחס לאירועי "שומר החומות". יחד עם הצורך המיידי לשפר את ביצועי גורמי אכיפת החוק בנושא, חשוב להכיר בבעיה השורשית של אובדן משילות, הרמת ראש והקצנה לאומנית של ערביי ישראל. רק ממשלה ימנית, לאומית וציונית תוכל באמת להכיר בבעיה, לעקור אותה מהשורש, ולהבטיח משילות אמיתית וביטחון לכל בית בישראל".