כולנו מכירים את הרגע הזה שבו אנו מדברים עם מישהו, מרימים את הידיים ומסמנים מירכאות באוויר כשאנו אומרים מילה מסוימת שלא בהקשר המקורי שלה. לרוב מדובר בשיחה טעונה, אפילו כועסת, שבה אנו שופכים על בן שיחנו את כל טענותינו כלפיו ומנסים להסביר לו שמה שנראה לו כסיטואציה משעשעת וחביבה למדי למעשה מאוד פגע והעליב אותנו.
-
עוד באותו נושאהירק שאכלתם במשך שנים ולא ידעתם מה הוא: האקדמיה ללשון עברית בעוד חידוש
28/03/22 11:09
האקדמיה ללשון עברית, אחראית לחידושי לשון רבים שהתקבעו בחיינו, ואנשיה עמלים יומם ולילה כדי למצוא פתרונות יצירתיים ומעשיים למילים וביטויים חדשים שישתלבו בשגרת החיים של דוברי העברית בארץ ובעולם. בפוסט משעשע למדי, מסבירה האקדמיה לעוקביה מה הן המירכאות, למה הן משמשות ואיך בכלל כותבים את המילה הזו.
קוצו של י' וכפל מבצעים
אנו חיים בעידן מהיר ולחוץ ולרובנו אין שנייה אחת לבזבז, ככה שבאופן טבעי, כמעט בלתי מורגש, רובנו משמיטים את האות י' מהמילה מירכאות מתוך ידיעה ברורה שגם בלי הכתיב המלא יבינו בדיוק למה התכוונו. אלא שלפי האקדמיה ללשון, לא מדובר במקרה קלאסי של כתיב מלא לעומת כתיב חסר, אלא פשוט בשגיאה דקדוקית. הכתיב הנכון הוא מירכאות, עם י', ולמעשה מדובר בצורת הרבים של המילה מירכה.
אז מתי משתמשים במירכאות כפולות (") ומתי במירכאות יחידות (')? ובכן, לאקדמיה אין תשובה ברורה לזה. כמו בתחומים אחרים, בהיסטוריה של השפה העברית התפתחו מנהגים שונים מתי משתמשים בכל אחד מסוגי המירכאות ולא נקבעו כללים מחייבים לזה.
תכל'ס, מתי משתמשים במירכאות?
ועכשיו לעיקרו של עניין. אחרי שפתרנו את הבעיה הדקדוקית והשארנו את הבחירה בידיכם מתי להשתמש במירכאות כפולות ומתי ביחידות, בואו נדבר על השימושים העיקריים במירכאות.
מסתבר שלמירכאות יש שלושה שימושים עיקריים:
1. לציין דיבור ישיר או ציטוט, למשל:
"איפה האקונומיקה?" (כל בית בישראל בימים אלו)
2. לציין שם של יצירה או שם פרטי של מוסד כשהם מופיעים בתוך משפט, למשל:
שעות הצפייה המרובות של בני הנוער בפרקי הסדרה "פאודה" מונעות מהם להצטרף להוריהם במסע הניקיונות לקראת פסח. (כל בית בישראל בימים אלה)
3. להבליט מילה מסוימת, במיוחד כאשר מוציאים אותה מההקשר הרגיל שלה. למשל: זה לא שהמתבגר שלכם לא רוצה לנקות, הוא פשוט "אלרגי" לסאנו ז'אוול בניחוח לימון. (גם כן בכל בית בישראל בימים אלה)