עם סיום כהונת מנדלבליט: שפל חסר תקדים באמון הציבור ביועץ המשפטי לממשלה

רק 31 אחוזים מהציבור נותנים אמון ביועמ"ש – הנתון הנמוך ביותר שנמדד. 29% בלבד נותנים אמון במשטרה | חצי ממצביעי מפלגות הקואליציה תומכים בהסדר טיעון לנתניהו, בעוד מקרב מצביעי האופוזיציה 70 אחוזים מתנגדים

ישי אלמקייס, חדשות כיפה 31/01/22 17:50 כט בשבט התשפב

עם סיום כהונת מנדלבליט: שפל חסר תקדים באמון הציבור ביועץ המשפטי לממשלה
מנדלבליט והמפכ"ל שבתאי. צריכים להיות מודאגים, צילום: Avshalom Sassoni/FLASH90

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יסיים מחר באופן רשמי את תפקידו באחת המשרות הנפיצות ביותר בישראל. מסקר שפרסם היום (ב') מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בנוגע לאמון הציבור במוסדות המדינה, נראה כי החגיגות לא יהיו כל כך גדולות.

אמון הציבור באביחי מנדלבליט בשנה האחרונה הוא הנמוך ביותר שנמדד אי פעם ועומד על 31 אחוזים עם ירידה מ-42% ב-2020 כאשר בממוצע הנתון עמד על 49% בכל המדידות הקודמות. פילוח מידת האמון של הציבור היהודי, מעלה כי בעוד עד שנת 2018 מידת האמון בשלושת המחנות הפוליטיים הייתה דומה, הרי שבשנתיים האחרונות נפערו ביניהם פערים גדולים: במדידת 2020, לאחר החלטת מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, האמון בו עלה משמעותית במחנה השמאל וירד בימין. הפעם, גם במחנות המרכז והשמאל נרשמה ירידה ניכרת במידת האמון ביועץ, כאשר הירידה הגדולה ביותר היא בשמאל.

האמון ביועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות

האמון ביועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

המדד נערך אחת לחודש על ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, ומבוסס על מדגם ארצי מייצג (753 מרואיינים) של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.59%.

שפל חסר תקדים. האמון ביועמ"ש החל מתחילת המדידה

שפל חסר תקדים. האמון ביועמ"ש החל מתחילת המדידה צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

בימין לא תומכים בעסקת טיעון עם קלון לנתניהו

39% תומכים מול 43% מתנגדים להסדר טיעון עם נתניהו, לפיו הוא יודה בהאשמות נגדו ויפרוש מהחיים הציבוריים. פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות, מעלה כי מחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה (50%) תומכים בהסדר טיעון, בעוד מקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה תומכים בכך 29% בלבד.

סביב סוגית הקלון, השיעור הגבוה ביותר (45%) חושבים או בטוחים שיש נחיצות בהכללת מרכיב קלון בהסדר לעומת 36% שחושבים או בטוחים שאין בכך צורך. הפער בין המחנות הפוליטיים בציבור היהודי עצום: בשמאל רוב גדול (81%) סבורים שיש לכלול את מרכיב הקלון בהסדר אם יושג, במרכז רוב גדול פחות חושבים כך (63%) ובימין - רק מיעוט (26%).

שפל גם במשטרה: רק 29 אחוזים נותנים אמון

אמון הציבור במשטרה בשפל: רק 29% ציינו כי יש להם אמון במשטרת ישראל, הערך הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות בשנת 2003. בקרב המרואיינים היהודים יש ירידה מתמשכת מאז 2018 באמון הציבור במשטרה, ובקרב הערבים נמדדה הפעם עלייה מסוימת, אך המגמה הכללית עדיין של ירידה.

פילוח לפי מחנה פוליטי, מעלה כי יש רוב של מי שאינם נותנים אמון במשטרה בשלושת המחנות כאחד, כאשר אי-האמון הגבוה ביותר הוא בקרב מי שהגדירו עצמם ימין (72%), לאחר מכן בשמאל (62%) ובמרכז (54%).

אמון הציבור בממשלה, נתון נמוך במיוחד

אמון הציבור בממשלה, נתון נמוך במיוחד צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

82 אחוזים מהישראלים בטוחים שפייסבוק וגוגל עוקבות אחריהם

יש להניח שלפחות חלק מהירידה באמון במשטרה נוגעת לגילוי שהיא עשתה שימוש בתוכנות האזנה של - NSO. אחוז הישראלים שאינם מסכימים כי משטרת ישראל מקפידה שכל האזנות הסתר והמעקבים הדיגיטליים אחרי אזרחים מהשורה הם בהתאם למגבלות החוק הוא 56.

רוב ברור (62%) בטוחים או חושבים כי סוכנויות המדינה, כמו המשטרה, מנהלות בארץ מעקבים או האזנות סתר אחרי אזרחים רגילים, כאשר שיעור גבוה עוד יותר (82%) בטוחים או חושבים כך לגבי חברות מסחריות כמו פייסבוק וגוגל.

מתי מוצדק להאזין ולעקוב? רוב גדול מצדיק מעקב אחר אזרחים במקרים של עבירות ביטחון, חשד למעורבות בעולם הפשע וחשד לחיפוש חומרים פדופיליים ברשת. בקרב היהודים, שתומכים יותר מאשר הערבים בשימוש בכלים אלה, השיעור הגבוה ביותר מצדיק מהלכים כשמדובר בעבירות ביטחון, וכשליש בלבד מהם מצדיקים זאת במקרה של חשד למעורבות בפעילות פוליטית כנגד הממשלה.

סיבות לקיום האזנות.

סיבות לקיום האזנות. צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

רוב בציבור (64%) הסכימו כי על הרשויות להתערב ולמנוע את המכירה של תוכנות ריגול למשטרים לא דמוקרטיים כדי לעקוב ואף לפגוע בפעילי זכויות אדם ומתנגדים פוליטיים. מדובר בעליה קלה בהשוואה ל-59% שתמכו בכך ביולי, שעיקרה אצל מי שהגדירו עצמם ימין (יהודים).

כמחצית חושבים או בטוחים שידם של השופטים קלה מדי במתן אישורים לגורמים במדינה להאזין בסתר ולעקוב אחר אזרחים מהשורה. רק כשליש חושבים ההיפך.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר