נדהמתי כאשר נתקלתי בטורו של יעקב אדורם: 'מתיישבי עוז ציון, אתם לא יותר טובים מהנוער עם הנטפליקס של גבעת שמואל' ועיקרו ניסיון לתמצת את טורי כ'עוד נסיון להדביק לילדי גבעת שמואל תווית של מפונקים. ובכן, לא מינה ולא מקצתיה.
מעבר לכך שפתחתי ואמרתי לאות הערכתי הרבה את ילדי גבעת שמואל: "כולם מתוקים, נשמות גבוהות, חכמים וסקרנים" וכך אני באמת מאמין , ניסיתי לגעת בנקודה שקשורה לתרבות ולמודעות ואין בינה ובין מדד ה'מי יותר טוב' שום קשר נסיבתי בטח לא כזה שעולה ומשתמע מטורי.
רוצה לומר, לא דיברתי בשום צורה ואופן על גופם של אנשים קרי 'ילדי גבעת שמואל' אלא נגעתי בגופו של עניין: ילדי דור ה Z שצורכים את המדיה והסמארטפונים לעומת נוער הגבעות שמצליח לנהל את חייו גם בלי ההידבקות למסכים.
-
עוד באותו נושאהמאחז בעוז ציון לא יגיד הרבה לתלמידים בגבעת שמואל
11/01/22 13:01
מעבר לכך, הדגשתי וכתבתי: "שימו נער ממוצע היום במאחז "עוז ציון" והוא הולך לאיבוד: רגע, איפה הפלזמה 50 אינץ' ואיך לעזאזל רואים כאן נטפליקס? ומה הסיסמה לחיבור הווייפיי?" מה קשור גבעת שמואל? איך ההשוואה הזו גרמה להולדת התובנה שאני מזלזל חלילה בנערי גבעת שמואל? שלדעתי אין להם ערכים או אידאלים? שהם פחות טובים? לא היה ולא נברא.
כמחנך בבית ספר 'מורשת נריה' יצא לי להיחשף לתרבות החסד הענפה הקיימת בעיר, למידות הטובות של האנשים הגרים בה ולאידאלים כמו גם לערכים הגבוהים שמתממשים אצל הילדים שלהם, שאין צורך ממר אדורם להציג לי אותם: אני נתקל בהם כל יום כמה שעות ויודע מגוף ראשון שמדובר בילדים בעלי איכותיות מיוחדות .
-
עוד באותו נושאמתיישבי עוז ציון, אתם לא יותר טובים מהנוער עם הנטפליקס של גבעת שמואל
14/01/22 01:09
הוא מוזמן לקרוא את אחד מהטורים הקודמים שלי על ערב הכיתה שערכתי ועל איך שנפעמתי מהעזרה והראש הגדול שהציגו בסוף הערב בחיפושם אחר מטאטא וגרמו לי לגאווה על שאלו הם תלמידיי. אין לי ספק שגבעת שמואל מלאה באקלים של חסד ומידות וערכים, וכל ניסיון לקחת את הנקודה ההשוואתית המוצגת בטור, שדיברה נקודתית על החיים המיוחדים של נערי הגבעות לעומת נערים ממוצעים (מכל עיר, לאו דווקא מגבעת שמואל) החיים בערים, היא סילוף (אדון לכף זכות ואסייג שלא במתכוון) של רוח הדברים ולקיחתם למקום רחוק מכוונתי.
אני שמח שההשגחה זימנה לפתחי את ההזדמנות לחנך ב'מורשת נריה' את תלמידיי בית הספר שחיים בגבעת שמואל, אני מעריך ומוקיר את רוח ההתנדבות שלהם, את הראש הגדול והרצון העז לעוף ולדהות קדימה ויכול גם לכתוב עליהם בלי להתבלבל בכלל: ומתלמידיי יותר מכולם.
כולי תקווה שעכשיו המסר יצא בהיר, צלול ומדויק יותר.