ככל הנראה המאחז ב"עוז ציון" לא יגיד הרבה לתלמידיי שגרים בגבעת שמואל. כולם מתוקים, נשמות גבוהות, חכמים וסקרנים, מעולם עד כמה שידוע לי לא חוו מציאות נטולת חשמל, מים או סמארטפון.
לא נראה לי שהם שמעו על הנערים והבחורים ושתי המשפחות שהתגוררו במאחז הזה.אני גם לא מתכוון להיכנס איתם לכל העניין הפוליטי: כן ימינה ובנט, לא ימינה ובנט. כרגע זה לא מעניין אותי.
-
עוד באותו נושאאוטובוסים של החברה לפיתוח מטה בנימין שימשו את השוטרים בהרס עוז ציון
10/01/22 21:18
אני רק מתכוון לשתף אותם בקנאה הרבה שאני מרגיש כלפי הבחורים האלו של "עוז ציון".
בלהט התשוקה שלהם לישוב הארץ. לזה שהעולם התרבותי והמנטלי שלהם כל כך הרבה יותר גבוה מכל הבמבו ג'מבו שמעסיקים את הנוער היום. קחו מנער ממוצע את הסמארטפון שלו והרגתם אותו. אחרי חמש דקות הוא יתחרפן ואחרי שעה יהפוך למסוכן לסביבה.
שימו נער ממוצע היום במאחז "עוז ציון" והוא הולך לאיבוד: רגע, איפה הפלזמה 50 אינץ' ואיך לעזאזל רואים כאן נטפליקס? ומה הסיסמה לחיבור הווייפיי? אני רואה את ההקרבה של הנערים הללו לאידיאל מסוים. את המסירות. את הוויתור הגדול שהם עושים בשביל החלום שלהם.
אני רואה את הקשיים והאתגרים שהם חווים, כל כך הפוך מילדי שוקולד ממוצעים שפריכים כמו חטיף פסק זמן טרי ואיך שהם מתגברים עליהם. מסתדרים. מוצאים את המשאבים הנפשיים בשביל לשרוד ואומר לעצמי: "בואנה, איך הם עושים את זה?". אז תגידו שהם נונקונפורמיסטים. כאלו שלא מסוגלים לשרוד חצי דקה במסגרת. כאלו שברחו מאתגרי החיים האמיתיים ומה אני כל כך מתלהב מהם.
אבל יודעים מה? אני מסתכל על ההקמה של כל הישובים בשטחים.
אלון מורה וקדומים, איתמר ושבי שומרון והמכנה המשותף של כולם היה פשוט וברור ומאוד מדויק:
כולם הוקמו בידי משוגעים שלא ראו את המערכת והלכו עם החלום שלהם עד הסוף.
אז אחרי שאציג בפני התלמידים שלי את החבר'ה האלו, אשאל אותם בסוף: ומה אתכם? מה עם החלומות שלכם? יש לכם בכלל חלומות? עד כמה רחוק אתם מוכנים ללכת בשביל להגשים אותם?
מה אמרתם? אי אפשר? אנחנו לא כמו הענקים שפעם ייבשו את הביצות? אנחנו דור ה-Z?
וואלה תסתכלו על הבחורים מהמאחז של "עוז ציון". מסתבר שגם ב-2021 בעידן הטיק טוק, אפשר לעוף על החלומות שלכם ולצאת גדולים.