מתיישבי עוז ציון, אתם לא יותר טובים מהנוער עם הנטפליקס של גבעת שמואל

האם עצרת להסתכל רגע על כל הטוב הצומח בגבעת שמואל לפני ששלחת האשמות כאלו? העמותות מלאות במתנדבים שלנו, סניפי תנועות הנוער עמוים בעשייה בגמ"חים, בביקורים בבתי חולים ובעזרה לקשישים ולנוער בסיכון | טור תגובה

יעקב אדורם 14/01/22 01:09 יב בשבט התשפב

מתיישבי עוז ציון, אתם לא יותר טובים מהנוער עם הנטפליקס של גבעת שמואל
מאחז עוז ציון, צילום: עוז ציון

על יישוב הארץ של הנערים בגבעת "עוז ציון" אי אפשר לערער מדובר באנשים אוהבי ארץ ישראל. אבל היה אפשר להוקיר אותם גם ללא ההשוואה המיותרת ל"ילדי גבעת שמואל שלא חוו מציאות ללא מים סמארטפון או חשמל".

עוד ניסיון נוסף להדביק לילדי גבעת שמואל תווית של מפונקים, חסרי מעוף או אידיאל עבורו הם חיים וחולמים. אמנם האתגרים שונים וכל חבורה מצאה את הדרך שלה, אך האם עצרת להסתכל רגע על כל הטוב הצומח בגבעת שמואל לפני ששלחת האשמות כאלו בדמות "איפה הפלזמה 50 אינץ, ואיך לעזאזל רואים כאן נטפליקס"

האם הסתכלת בקבוצות הוואטסאפ שמפרסמות אחת לשבועיים על שבת עמותה כזו או אחרת העוזרת לילדי עם צרכים מיוחדים. הרי העמותות מלאות בילדי השוקולד מגבעת שמואל. או האם הסתכלת על סניפי תנועות המלאים בעשיה בגמ"חים, ביקורים במחלקות בבתי חולים, עזרה לקשישים ולנוער בסיכון ועוד ועוד. או על השילוב המופלא הזה בין דתיים לחילונים בעיר שכל כך חסר בעם ישראל.

"כבר ב 2005 שהציבור שלנו התנחל בגבעות אבל לא בלבבות ראינו איך זה נגמר"

הרי כבר ב 2005 שהציבור שלנו התנחל בגבעות אבל לא בלבבות ראינו איך זה נגמר. גם חיים שכאלו אלו חיי שליחות בתוך עם ישראל. גם את תורת ישראל מעלים כאן בעיר על נס, מספיק לראות את מיזמי התורה שצצים בכל מקום מתוך רצון לעוד כמו תורה - נוער, מדרשת אתחלתא, ליבא, ובית המדרש הקהילתי שמהווה מגדלור של תורה ומכיל בני נוער רבים.

שלא לדבר על ישיבות ההסדר הגדולות של הציונות הדתית מכל הגוונים שמכילות בני נוער רבים הבאים מגבעת שמואל.  ארץ ישראל. אז נכון הנוער כאן חי על גבעה מסוג אחר או בקרוואן מפורק אבל אין ספק שהוא אוהב את ארץ ישראל. הוא מטייל בה ואוהב את השבילים שבה. אחד הדברים שמעלים חיוך על פניו של נער מגבעת שמואל הוא חולצה של "השומר החדש". ולא בגלל הוואסח. אלא הידיעה שהוא עבד יום, יומיים או שבוע בארץ ישראל ועשה למענה משהו.

רק בשעת כתיבת שורות אלו (יא שב"ט) מתארגן אוטובוס שלם מגבעת שמואל להפגנה על פינוי הישיבה בחומש. יש בהם אש ואהבה לארץ ישראל ולא יכבו אותה. 

נכון המקרים שונים ואין מה להשוות. אבל גם הוויתור של הילדים האלו על עוד שבת עם החברים בעיר עבור מפגש עם חניכי העמותה והורדת עול מעל כתפיי המשפחות , או זמן יקר ללימודים ובגרויות עבור מפגש עם קשיש שנשאר לבד. גם כאן יש ויתור ועשייה בלתי פוסקת.

התדמית הזו של ילדי השוקולד הממוצעים אינה מתאימה לאנשים שבחרו מסלול אחר של עבודת ה' בדרכם. כשם שנערים העומדים על גבעה רואים בכך שליחות כך גם ילדי גבעת שמואל המלאים בגמילות חסדים רואים בכך שליחות.

השנים האלו של נערים הממלאים את זמנם מתוך בחירה בלימודים ובמסגרות אלו שנים משמעותיות של לימוד, צמיחה ועיצוב אישיות ,מתוך הבנה שאלו שנים של בסיס לעשייה בהמשך החיים. אני לומד טוב כדי לבנות בסיס לעבודת ה' אדירה בהמשך חיי הבוגרים.

אני מקווה שהתלמידים המדוברים שאינם מכירים את "עוז ציון" יודעים לחלום. לחלום להיות מהנדסים, רופאים, אנשי הייטק או עורכי דין החיים חיי תורה ועבודה ומקדשים שם שמיים. אך גם לחלום להיות נערי גבעות המיישבים את הארץ.  גם אלו וגם אלו יביאו את תחיית האומה. 

ואת הרב אבינועם אני מזמין לחקור ולשאול ולראות את הטוב בילדי גבעת שמואל.
"אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם"

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר