רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, כינסנו לשיחה משותפת את אלחנן גלט, מנכ"ל רשת החינוך של 'מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא', ויוסי סוקניק, סמנכ"ל רשת החינוך 'נעם-צביה'. השניים הסבירו איך נערכים לשנת הלימודים בצל הקורונה, דיברו על ההתמודדות עם המשבר התקציבי בחינוך הממלכתי דתי, העבודה מול הרשויות המקומיות ומה הם חושבים על התנהלות ראש הממשלה בניהול המשבר.
אנחנו רגע לפני פתיחת השנה בצל הקורונה, איך נערכים אצלכם להתמודדות הזו?
גלט: "קודם כל צריך לשמוח שאנחנו עומדים לפתוח את השנה, יש געגועים לתלמידים. היינו מעדיפים להיות באווירת אלול ולא באווירת ספטמבר, אבל זה עוד נושא עמוק שצריך לעבוד עליו, כי יש לו ביטוי משמעותי בחיי הרוח ובקצב החיים שלנו במדינה. צברנו הרבה ניסיון במשבר הקורונה בשנה שעברה, ואנחנו מגיעים לשנה הזאת עם ניסיון רב יותר ומוכנות של הצוותים המקצועיים לפתיחת השנה, וגם עם משבר תקציבי שמאוד מדאיג את כולנו".
סוקניק: "פתיחת השנה מתקיימת באופן פורמלי רק מחר, אבל בפועל חווינו תקופה בה בתי הספר לא הפסיקו לעבוד גם בחופש הגדול, עובדים בצורה רציפה ובעוצמה מאוד גבוה. תקופת הקורונה הוציאה לציבור כולו את הגודל העצום של המנהלים שלנו בשטח. אני לא מדבר רק על רשת נעם-צביה, אלא על כל מנהלי בתי הספר בארץ. מנהל בי"ס צריך להפעיל יצירתיות, גמישות ומקוריות, לחשוב מחוץ לקופסה ו'לסחוט את הלימון' כמו שאנחנו אומרים. אנחנו רואים שתלמידים ותלמידות קיבלו מערכות גדולות יותר ממה שמשרד החינוך התווה, שנתן את היד החופשית".
איך האולפנות והישיבות הולכות לעבור את התקופה הזו?
גלט: "יש הבדל בין המוסדות הפנימייתיים, שהערכות אליהם היא מאוד מדויקת ומקצועית לאור מגבלות הקורונה - תקופת לימודים לעומת תקופת קפסולה. משרד החינוך נתן הנחיות שמאפשרות קיום לימודים גם במסגרות האלה, וזה חשוב מאוד, כי ילדים בבית הם ילדים חשופים יותר, ומצוין שאפשר לשלוח אותם ללימודים בחינוך היסודי וגם בישיבות ובאולפנות.
גם בחינוך האקסטרני נעשה מאמץ גדול לאפשר שילוב בין לימודים בכיתה לבין לימודים מרחוק. אני רוצה להגיד מילה טובה דווקא על הלמידה מרחוק - כשצנחן צונח בפעם הראשונה, הוא צונח אל הבלתי נודע אבל בנוסף הוא נוחת על הרגליים. בשנה שעברה צנחנו לתוך הקורונה בלי מוכנות, אבל למדנו תוך כדי תנועה. היום אנחנו באים עם ידע טכנולוגי, צוותים שהתמקצעו ולמדו שהוראה בלמידה מרחוק היא לא אותו הדבר רק מרחוק, אלא מאפשרת העברת אחריות באופן יותר משמעותי לילדים, למידה בחברותות ובקבוצות. במובנים רבים יש לזה גם יתרונות".
אתם מקבלים את כל המענים שאתם צריכים כדי לפתוח את שנת הלימודים?
סוקניק: "החינוך הדתי נמצא בעיצומו של משבר, שהוא לא רק בתקציבים הייחודיים שמאפשרים את הלימודים המוגברים, שגם בשנת קורונה אמורים להינתן כי תעודת הבגרות צריכה להינתן כמו שצריך ואנחנו לא מוכנים לוותר על לימודי התנ"ך והתושב"ע המוגברים. המנהלים והצוותים מקבלים מענה ממשרד החינוך, כשהוא נותן את המתווים ואת ההנחיות מלמעלה איך להתחיל את שנת הלימודים כדי שבתי הספר יגעו בכל התלמידים. השאלה שאנחנו מתמודדים איתה היא איך אנחנו מייצרים אהבת תורה כשהתלמידים מגיעים רק ליומיים בשבוע, איך אפשר לגעת בכולם לאור מתווה משרד החינוך? משרד החינוך נותן כלים, והחינוך הדתי לוקח את הכלים האלה ומנסה להעצים אותם. רק לפני כמה ימים התפרסמו נתוני ההישגים של בתי הספר, וראינו שם את בתי הספר בחינוך הציוני דתי במקום מכובד מאוד".
האם אתם סומכים על נתניהו שיכניס את תקציב החמ"ד לבסיס התקציב? או שגם הפעם הוא יזרוק את הציונות הדתית?
גלט: "זו שנה חריגה שיש בה משבר תקציבי, אנחנו מדברים על עשרות מיליוני שקלים שחסרים לפתיחת השנה מסיבות מגוונות, אבל קודם כל בהעדר תקציב. יש לנו אוזן קשבת גם בלשכת ראש הממשלה, הוא וצוותו, וגם שר האוצר, שבפגישתנו איתו אמר לנו 'אני בוגר אור עציון, אתם לא צריכים ללמד אותי מה הצרכים של הציבור הדתי'. שניהם מחויבים לזה וחתמו בפיהם שיכניסו את הכסף הזה, לכשיהיה תקציב, לבסיס תקציב.
עזבו רגע את הטיסה אבו דאבי, אתמול בערב התקיימה שיחה בין נציגי האוצר ונציגי משרד ראש הממשלה לבין ראשי עמותות החינוך בחמ"ד. ראשי העמותות הסבירו לנציגי האוצר וראש הממשלה כי במידה ולא תהיה הסדרה של התקציבים עד לראש השנה הם לא יוכלו להמשיך את שנת בלימודים.
— מירב כהן (@meravcohenh) August 31, 2020
"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ומאמין בעם ישראל, ומקווה שנזכה לראות את התקציב הזה נכנס לבסיס התקציב. בפגישתנו אתמול (א') עם נציגיהם של ראש הממשלה ושר האוצר אמרנו להם שבגלל שאנחנו מעריכים את המאמץ וההתחייבות הזאת, אנחנו מחכים עד ראש השנה. זו הבעת אמון למחויבות ולרצון הטוב, וזהו זמן מדוד שמורכבות הביורוקרטיה מחייבת אותנו לתהליך מסודר. עד ראש השנה אנחנו רוצים לתרגם את ההבטחות לתקציב לתכנית פעולה, כי בלי זה אף אחד מבתי הספר העל-יסודיים לא יוכל להעסיק את תוספת לימודי הקודש - זו תהיה קטסטרופה שלא הייתה כמותה, אז אני רוצה להיות אופטימי. הכותרות עוסקות במתיחות בלבנון ובסוגיית חשובות כמו מי ייסע או לא ייסע לאומן, אבל עתיד החינוך של הילדים שלנו טמון בהסדרת התקציב".
סוקניק: "אנחנו כציבור דתי צריכים להיאבק שלחינוך הדתי שעל פי חוק צריך ללמד אותו, המדינה התחייבה שלחינוך הדתי תהיה הפרדה בשביל לאפשר את החינוך הדתי, כדי לאפשר חינוך דתי זה מה שנדרש לעשות. אני לא מאמין שמדינת ישראל של תשפ"א לא תאפשר לתלמיד בחינוך הדתי להיות שם. מה יעשה התלמיד הדתי? או שהוא יפסיק ללמוד ליבה או שהוא ילך לחינוך הממלכתי כי החינוך הדתי לא ייתן לו שום דבר. אני מאמין שמדינת ישראל לא רוצה לעשות את זה, זה לא עניין של 'לזרוק את הציבור הדתי', זה איך מדינת ישראל מסתכל על החינוך הדתי - זה משהו הרבה יותר גדול".
למערכת החינוך נכנסות רשתות רבות, האם אתם חושבים שנכון להפריט את החינוך?
גלט: "קודם כל אלו עמותות ציבוריות, ולא עמותות פרטיות. אני רוצה לפרגן לשותפות שיש לנו עם רשתות כמו רשת צביה ורשת אור תורה סטון, וכל הרשתות שמנסות לפעול ביחד למעון החינוך הדתי כולו. בחינוך העל יסודי המדינה כבר לפני שנים רבות החליטה שהיא לא מנהלת את המוסדות. זה או רשות מקומית או גוף פרטי. בפועל, בחינוך הדתי הדאגה והמקום החשוב שיש לחינוך אצלנו, יוצרים מצב שהרשויות המקומיות, ברוב המקרים, מבקשים ורוצים שגופים מקצועיים יובילו את החינוך. זהו דבר טבעי, ונכון שרשויות מקומיות ידעו לבטא את היכולת החינוכית, על ידי גופים שזהו המקצוע שלהם והייחוד שלהם. צריך לוודא, והחוק מתייחס לזה, שהרשויות המקומיות לא ינצלו את העובדה שיש גוף חיצוני שמנהל את החינוך הדתי כדי להסיר אותו מהאחריות שלהם. יש לנו שיתוף פעולה איכותי עם ראשי הערים ומנהלי אגפי החינוך, יש מקומות שיש חולשה ברשות מקומית כזו או אחרת וזה יכול לגרום לחיסרון".
סוקניק: "אני מסכים עם כל מילה שאלחנן אמר. כולנו מחנכים, מי מול הילדים שלו ומי מול חברים שלו. כולנו דוגמה לכל דבר שקורה סביבנו, אבל לנהל את החינוך צריך ידע ומקצועיות. אנחנו ברשתות מתמחים ומתמקצעים בשיטות ההוראה וגם בפדגוגיה. הרשתות נותנות ערך מוסף גדול ולשם כך הרשויות נעזרות בהם".
גלט: "התוצאות מדברות בעד עצמן, באופן טבעי תמיד יש מקום להעיר ולבקר. אבל הפריסה של החינוך הדתי ברחבי הארץ והאיכות שקיימת בתוצאות הלימודיות ובצוותים החינוכיים. אנחנו מוציאים את הבוגרים שלנו בצמתים המרכזיים של המנהיגות העתידית והעכשווית של מדינת ישראל. זה לא קורה רק כי ההורים מתפללים ומבקשים שזה מה שיקרה, אנחנו יודעים שמוסדות החינוך בונים שדרה של איכות גם חינוכית-לימודית וגם אמנית-ערכית, שבסופו של דבר יש לזה תוצאות. למרות שאנחנו נכנסים לשנה מורכבת, אנחנו משיקים תכנית לימודית ייחודית של שלוש יחידות במחשבת ישראל בציונות דתית. יש התחדשות ועמקה. מותר שתהיה לנו גם גאווה".
סוקניק: "אני רוצה לאחל בהצלחה לכל בתי החינוך שהתחילו ושיתחילו את השנה, ולהגיד לכל התלמידים, התלמידות וההורים - תדעו שאתם בידיים טובות אני ראה את המורים והמנהלים ומה הם עושים כדי שהשנה הזאת תפתח כמו שצריך. אנחנו מתחילים שנה מאוד מאתגרת מבחינה תקציבית, אבל אנחנו עובדים אצל הקדוש ברוך הוא ומתפללים שלכל עם ישראל תהיה שנה טובה".
מנכ"ל רשת אמי"ת סירב להשתתף בשיחה מכיוון, שלטענתו, אמי"ת אינה נמנת בין בתי החינוך של החינוך הדתי, אלא החינוך הכללי. מרשת אמית נמסר כי דובר הרשת מקבל את ההחלטות המקצועיות כיצד, איך ומתי להשתתף בראיונות. הדובר החליט להציע לאתר כיפה ראיון רחב עם נציג הרשת במקום השתתפות ברב שיח כולל של נציגי מספר רשתות.