מספר חודשים לאחר שעמד במרכז סערה גדולה, בעקבות הקלטה בה נשמע מתבטא בחריפות נגד נשים אשר חלקן כינה "בחורילות", פורסמה לאחרונה חוברת חדשה פרי שיעוריו של הרב יוסף קלנר שעסקה במעמד האישה ביהדות לאור התפיסות הרווחות כיום.
החוברת, 'אם בישראל' בהוצאת מכון 'בואי הרוח', הינה לקט משיעוריו. בחיבור החדש ניסה הרב, שמלמד גם במכינת 'בני דוד' בעלי, לפרוס את משנתו על תפקיד האישה לפי היהדות, ההבדלים שבין נשים לגברים והעיוותים שלדבריו יוצרת הרוח הפמיניסטית
בהקדמה הדגיש הרב קלנר את היחס שצריך כל גבר להעניק לרעייתו באמצעות הפסוקים: "ׁשיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו", וכן, "אשת חיל - עטרת בעלה" על כך אמר כי "האישה היא הכתר של בעלה, מושא ההערצה אליו הוא נושא את עיניו".
הזלזול באישה נותר בעינו, אך לבש צורה חדשה: זלזול בנשיות
לדבריו, "התרבות האנושית, לאורך כל הדורות ועד ימינו, הטמיעה זלזול מהותי באישה, הנותן את רישומו גם ביחסן של הנשים לעצמן. תפקידה העיקרי של האישה, על- פי התרבות הכללית, הוא סיפוק צרכיו המיניים של הגבר, ובהתאם לכך ערכה, היה ועודנו - אובייקט מיני. כל מי שרואה את המרחב הציבורי בכל מקום בעולם, יודע שאף אלו שמוגדרים כ’נאורים’ ו’מתקדמים’, מקדמים מכירות של מוצרים ושירותים על-ידי מודעות ענק של נשים המוכרות את גופן לזנות־ עיניו של האדם ברחוב".
הרב ציין את השינוי שאירע בשנים האחרונות, אך הוסיף כי למרות הרצון הטוב, הזלזול בנשים נמשך באופן אחר, "אמנם, בעת החדשה מתחוללות מהפכות תרבותיות וערכיות באנושות כולה, בעקבותיהן החלה האנושות, לחוש את זוועת העוולה שביחס זה לנשים... אך כה רחוק הוא ערך הנשיות האמתית מנפשה של החברה הכללית, עד שגם בניסיון לתקן את היחס הזה, מתוך כוונה טובה - מוביל העיוות הבסיסי המוטבע בחברה, להשפלת דמותה. כלומר, הזלזול באישה נותר בעינו, אך לבש צורה חדשה: ’זלזול בנשיות’".
נשים בשיעור. למצולמות אין קשר לכתבהצילום: באדיבות המצלם
לשיטתו, זלזול זה נובע מהטמעת הרצון של הנשים להידמות לגברים, "קרואה האישה לפתח את הצדדים הגבריים שבאישיותה ולעמוד בקריטריונים המבטאים כבוד בעיני העולם המערבי, לסגל לעצמה את מה שהופך את האדם למרשים בחברה: כסף, יחצנות, אסרטיביות, שתלטנות, לוחמנות, ידענות ורייטינג, תואר־אקדמי ופוליטיות, וכדומה. רק כך תוכל לזכות בכבודה הראוי לה...תהליך זה מעצים ומקבע את הזלזול המוחלט בנשיות האמתית. מהנחשלות התרבותית הזו אנחנו חייבים להשתחרר".
בהמשך פירט הרב את ההבדלים הקיימים בין איש לאישה, "השונות הפיזיולוגית מעידה על שונותם הפסיכולוגית והרוחנית. ישנו אופי גברי וישנו אופי נשי, ישנן תכונות גבריות וישנן תכונות נשיות. צלם האלוקים שבאדם הוא אחד, ומתגלה בשני צדדים שונים, באיש ובאישה. ישנם יתרונות לאיש וישנם יתרונות לאישה". עוד כתב כי "הבינה היתרה שניתנה לאישה, היא האינטליגנציה הנשית המיוחדת, השונה מהאינטליגנציה הגברית. חוש נשי, שבכוחו לתפוס מציאות שלמה בבת-אחת, באינטואיציה, בטביעת עין".
מרכז הכובד של האישה נשען על הרגש ולא על הדעת
לדעתו, השוני בין המינים צריך לקבל ביטוי כבר בשיטות החינוך, "ככלל, אופי החינוך של הבנים צריך להיות תובעני, באטמוספירה שתאלץ את החניך לעמול, להתמודד, להילחם כנגד טבעו, כנגד דחפיו, חשקיו וסברותיו...לעומת זאת, האינטליגנציה הנשית יוצאת אל הפועל בצורה הפוכה. במידה ויופעל עליה סגנון חינוך גברי, הדבר יפגע בה ובאישיותה - היא תדוכא. אם-כן, כיצד יש לפתח את האישיות הנשית? - בלי לחץ! לא של ההורים, לא של המורים ולא של אף גורם אחר במערכת החינוכית".
הרב הוסיף כי "אין כוונתנו לומר שהכישרון האינטואיטיבי הוא נחלת הנשים בלבד, ואילו בנפש הגבר הצדדים הללו אינם קיימים כלל. גם אין כוונתנו לטעון שהצדדים האינטלקטואליים של הלמדנות האנליטית הינם נחלת הגברים בלבד, ואילו נפש האישה מנותקת מהם לחלוטין. בשני מרכיבי האדם, באיש ובאישה, קיימות התכונות והנטיות כולן. ההבדל המהותי הוא היכן נמצא מרכז הכובד של האישיות, ובזה יש שוני מהותי בין המינים". מרכז הכובד של האישה, לפי הבנתו, "נשען על הרגש ולא על הדעת".
הרב יוסף קלנרצילום: באדיבות המצלם
לפני כחצי שונה פורסם ב"החדשות", על ידי העיתונאי יאיר שרקי, קטע משיעור שהעביר הרב קלנר לתלמידים לקראת חיי הנישואין ובו אמר מספר דברים קשים כנגד מעמדן הרוחני של הנשים. "בימינו הן כלום...הם הורסים את הנשים עד שאין נשים", אמר וכשנשאל כיצד ישנן כאלה שהצליחו להגיע לתפקידים בכירים אמר כי הן "בחורילות".
דברי הרב עוררו סערה ומתקפה רחבה נגדו מצד גורמים רבים בציונות הדתית ומחוצה לה, ומנגד היו כאלה שיצאו להגנתו. הרב עצמו, שתחילה התנצל על הדברים, טען בהמשך כי דבריו "עברו עריכה זדונית ו/או מטופשת".
בחוברת החדשה הוא חזר על עמדתו בדבר הרמה הרוחנית המקסימלית של ציבור הנשים כשכתב כי "על-פי רוב, לא נמצא נשים בפסגות הגבוהות של עולם הרוח. לכל אורך ההיסטוריה היו אמנם נשים שהגיעו לפסגות הגבוהות של הרוח בעם ישראל: דבורה, מרים, אביגיל ועוד. אך מאז ומעולם הן היו יוצאות מן הכלל שאינן מעידות על הכלל - הסטטיסטיקה מעידה על כך, ואין זה מקרי.
"את כתבי הנסתר בעם ישראל לא חיברו נשים - רשב”"י, האריז"ל, הרמח"ל, הרב קוק ועוד, היו גברים. בתו של בעל-התניא עסקה אמנם בנסתר, אבל גם זו מציאות ייחודית. מאותה סיבה בדיוק אין זה מקרי שגם כיום, נשים, על-פי רוב, לא מגיעות לפסגות הגבוהות של עולם המדע. עם כל הפתיחות התרבותית וההעדפה המתקנת שקיימת כיום לנשים, לא מצאנו אותן חולקות פרסי נובל באופן שווה עם גברים".
לצד זה ציין, כי אין בכך כל הקטנה של הנשים אלא להיפך, "הבאת חיים של תינוק אחד לעולם, וחינוכו בחום, עדינות ושקט, ובכך לבנות בו תשתית נפשית של אמון בחיים, בטוב, באלוקים - נערכת יותר מעשרה פרסי נובל". לדבריו, "תפקידה הגדול והראשי של האישה הוא להביא נשמות לעולם ולגדל אותן ברוך וחום של אם...הוא התפקיד העליון ביותר שהאישה, ורק והאישה, יכולה למלא. רק בדרך זו תורה התרבות הישראלית לאנושות כולה, מהי 'קדושת החיים' באמת".
אין ספק שלהיות רופא, חוקר, מרצה, קצין או פוליטיקאי זה דבר חשוב, ולהיות רב זה עוד יותר חשוב, אך ביהדות תפקיד האימהות חשוב לכל הפחות באותה רמה של כל אחד מהתפקידים החשובים האחרים, ואולי אף ברמה ששווה לכולם ביחד
הוא אף הצהיר כי "מעולם לא נחסמה דרכה של האישה ביהדות...אם ישנם לבחורה כישרונות 'גבריים', וזוהי נטייתה - התורה לא תדכא זאת. בהביאה לידי ביטוי כישרונות אלה, היא לא תחוש שהיא 'פחות' ממישהי אחרת. אין להעלות על הדעת לחסום נערה שנולדה עם כישורים כאלה ויש לה נטייה לכך...אם מה שישמח אישה מסוימת זה להיות טייסת - שתהיה טייסת. אבל עליה להבין שלא זה הדבר שיגרום לה להיות 'משהו'. אבל להיות אמא - זה מה שיגרום לה להיות 'משהו'! בחברה שפויה הסתכלות כזו היא המובנת מאליה".
הרב חזר על כך כי רוח הפמיניזם רק מעצימה את הפגיעה בנשים, "אישה החיה בצל תרבות שאינה מייחסת ערך לאופי הנשי, וקוראת לה לפתח את הצדדים הגבריים שבאישיותה, כדי שתוכל גם היא 'לעשות כסף' ו'קריירה', ובכך להיות מכובדת ומקובלת ולתפוס מקום בחברה, - כיצד תתייחס אישה כזו להקמת משפחה והולדת ילדים? מדוע שלא תוותר עליהם למען הדברים ה’חשובים’? זו פגיעה אכזרית בטבעה של האישה. זהו הזלזול המהותי בה.
"אין ספק שלהיות רופא, חוקר, מרצה, קצין או פוליטיקאי זה דבר חשוב, ולהיות רב זה עוד יותר חשוב, אך ביהדות תפקיד האימהות חשוב לכל הפחות באותה רמה של כל אחד מהתפקידים החשובים האחרים, ואולי אף ברמה ששווה לכולם ביחד. אבל בחברה שטופת- מוח, מושפעת ונוטה לתרבות המערבית (דבר זה אינו מתרחש אך ורק בחברה החילונית, אלא זהו תהליך העובר גם על חלקים נרחבים של החברה הדתית) - אף אחד לא צועק שהמלך עירום!".
יוצאות מן הכלל? שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון לשעברצילום: פלאש 90. יונתן סינדל
הרב הקפיד לציין כי אין בדבריו נימת ביקורת על הנשים בישראל או על גופים מסוימים, "אין בכל הדברים האלה שום טרוניה על הנערות או על הנשים הנפלאות שלנו. אינני מדבר כנגד שום איש או אישה, ואפילו לא כנגד שום מערכת. לא הם האשמים במציאות שנוצרה. הגסות התרבותית, השואפת למחוק את הזהות הנשית, המזלזלת בכבודה של האישה, ובמיוחד בכבודה של האישה העברייה, כבודה של ’אם בישראל’ - כנגדה מכוונים הדברים".
לסיום, הוא סיכם וכתב כי "הבעיה איננה רק של הבנות עצמן, זו בעיה של החברה, של התרבות, של ההורים ושל הבעלים של אותן בנות. בחברה שלא יודעת להעריך מה באמת חשוב, האישה מרגישה שבמקומה הטבעי היא לא מספיק חשובה, ולכן היא מחפשת כל מיני דרכים חלופיות לשנות זאת. גם אם הגברים היו נתונים כל הזמן בתחושה שהם לא חשובים, הם היו עושים כל מיני פעולות מופרעות לשנות זאת. סולם הערכים המשובש הזה הולך ויוצר אטמוספרה מזיקה, אליה הולכות הבנות ונשאבות".