בערב ראש השנה פרסמה הרבנות הראשית תזכיר חוק "להסדרת שירותי ההשגחה על הכשרות", וכעבור מספר ימים הוסיפה אותו המדינה לתשובתה לבג"ץ על עתירה שהוגשה בנושא. פורום 'קהלת', באמצעות עו"ד עמיחי פילבר אשר שימש בעבר כראש תחום הסדרת כשרות במשרד לשירותי דת, הגיש לאחרונה את תגובתו למשרד המשפטים, וממנה עלה כי ההצעה הנוכחית לא רק שלא תשפר את המצב, אלא אף תרע אותו בצורה משמעותית.
בתגובה לעתירת התנועה להגינות שלטונית נגד מועצת הרבנות הראשית, על ניגוד עניינים של משגיחי כשרות, השיבו הרבנות הראשית, המשרד לשירותי דת ומשרד ראש הממשלה, באמצעות פרקליטות המדינה, את תשובתם וכללו בה את הצעת המדינה להסדרת הנושא בחוק.
התזכיר, אותו רוצים ברבנות להעלות לוועדת השרים לענייני חקיקה כבר עם פתיחת מושב החורף בעוד כשבועיים, ניסה לקבוע "מיהם הגורמים המוסמכים לתת תעודת הכשר לבית עסק", זאת מאחר והדבר לא קבוע בחוק וכן "לשם הבטחת דיני הכשרות בבית העסק ומתן תעודת ההכשר".
מנסים להסדיר את עולם השגחת הכשרות. תמונת ארכיון: חברי הרבנות הראשיתצילום: דוברות הרבנות הראשית
עיקר ההצעה בתזכיר היא הקמת 3-5 רשויות אזוריות למתן שירותי השגחה על הכשרות. "תמהיל הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות בכל רשות אזורית", נכתב, "צריך להיות כזה שכל רשות תכלול גם מועצות דתיות ששירותי השגחת הכשרות בהן עשויים להיות רווחיים לצד מועצות ששירותי ההשגחה בהן עשויים להיות גירעוניים".
עוד נכתב בתזכיר כי מועצת הרבנות הראשית לישראל, היא זו שתקבע את הכללים בשירותי ההשגחה "על מנת ליצור הסדרים רוחביים ואחידים שיבטיחו רמת כשרות נאותה, וכמו כן, שקיפות ותקינות של שירותי ההשגחה". כמו כן הוצע גם להסדיר את שיתוף הפעולה בין הרבנים נותני הכשרות לבין רשויות ההשגחה האזוריות, זאת בדגש כי הרב "הוא הגורם המוסמך להעניק תעודת הכשר לבית עסק", ואילו הרשות האזורית, "נועדה לספק לרב שירותי תמיכה לצורך הבטחת הכשרות בבית העסק".
לפי ההצעה, מימון הרשויות שיוקמו יגיע מהאגרות שישולמו על ידי בתי העסק המושגחים לרשויות האזוריות בעד שירותי ההשגחה. בנוסף נכתב כי "לצורך עריכת מעקב ובקרה ראויים על התנהלות רשויות הכשרות האזוריות, נדרשת לרבנות הראשית תוספת תקינה מצומצמת של עובדים".
נכתב בחופזה וללא התייעצות בגורמים המקצועיים הרלוונטים
בפורום 'קהלת' דחו את ההצעה וטענו כי יוזמה דומה נדחתה בשנה האחרונה על ידי צוות מיוחד של הרבנות הראשית, זאת על רקע התנגדות משרד האוצר שטען כי היא תוביל להתייקרות גדולה בשירותי ההשגחה.
לדבריהם, תזכיר החוק "נכתב בחופזה במשך שבועיים בלבד", זאת ללא שיתופם של הגורמים המקצועיים באגף הכשרות ברבנות הראשית, ובמשרד הדתות, וכן גם ללא נציגי המועצות הדתיות, רבני הערים ובעלי העסקים לענפיהם השונים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שברבנות הראשית קיבלו טווח זמן קצר מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להציג תכנית מפורטת שניתן להציג לבג"ץ.
משגיחי כשרות. אילוסטרציהצילום: פלאש 90, יעקב נעמי
יוביל להתייקרות במאות אחוזים
לדברי עו"ד פילבר, אשר פרסם לפני מספר שבועות תכנית מקיפה להסדרת נושא הכשרות אשר זכתה לתמיכת עמותת 'כושרות', מבדיקה שנעשתה בעבר במשרד לשירותי דת מדובר על עלות של 20 מיליון שקלים לכל הפחות, סכום שיושת במלואו על בעלי העסקים. לשיטתו, עלות זו תוביל להעלאת עלויות הכשרות לבעלי העסקים במאות אחוזים.
ריבוי גורמים - שיתוק המערכת
כשל נוסף אשר הצביע עליו הבכיר לשעבר במשרד לשירותי דת, הוא הוספת גורמים שונים למערך הכשרות, "על פי הצעת החוק בנוסף לגורמים הקיימים היום (הרבנות הראשית, משרד הדתות, הרבנות המקומית והמועצה הדתית) יתווספו: ממונה על רשויות הכשרות אזוריות, וועד מנהל של רשות כשרות, מנכ"ל של רשות כשרות".
מעבר לריבוי בעלי הסמכות בתחום, שגם כך סובל מחוסר סדר ואי בהירות, ציין פילבר כי בהצעה ניתנו סמכויות דומות למספר גורמים, מה שיעצים "את ריב הסמכויות הקיים כבר היום בין הגורמים הקיימים ויגרום לשיתוק מוחלט של המערכת".
דוגמא לכך ניתן למצוא באחד הסעיפים, שהתייחס להיקף שעות העבודה של המשגיחים, ובו נקבע כי הן יהיו "בהתאם לכללים שקבעה המועצה לעניין היקף שעות ההשגחה". בסעיף אחר, נכתב כי יש "לקבוע למשגיחים תכניות עבודה בתיאום עם הרב נותן ההכשר או נציגו". לעומת שני הסעיפים שהעניקו את האחריות למועצה או לרב, בסעיף נוסף נכתב כי יש "לשבץ את משגיחי הכשרות בבתי העסק בהתאם לכללים שיקבע הממונה".
שנת הבחירות תעכב את הליך החקיקה. ליצמן, נתניהו ודרעיצילום: פלאש 90. יונתן זינדל
הליך מסורבל שיארך מספר שנים
עניין נוסף שעלה נגד תזכיר החוק של הרבנות הראשית, התייחס למשך הזמן שיידרש לחוקק את החוק שהוצע. "לצורך חקיקת החוק ויישומו נדרשים לכל הפחות ארבע שנים", טען פילבר אשר לקח בחשבון את העובדה שהמערכת הפוליטית נכנסה לשנת בחירות וכן את ההנחה שבכל מקרה מדובר בנושא בעל רגישות פוליטית רבה.
עוד טען כי "החוק קובע פעולות שונות שנדרש לבצע לצורך יישומו. ישנם פעולות שניתן לבצעם רק לאחר שנעשתה פעולה אחרת (לדוגמא המלצה לשר להקים רשות יכולה להתבצע רק לאחר מינוי הממונה)". לדבריו, מדובר בהליך ארוך, מורכב ומסורבל אשר יקפיא את מצבו הרעוע של עולם השגחת הכשרות במספר שנים נוספות.
לסיום הוא חזר בקצרה על הצעתו לשיפור כמעט מיידי של נושא ההשגחה וכתב כי אין מקום לחוקק את החוק שהציעה המדינה וכי יש "להקים לאלתר בהחלטת ממשלה חברה ממשלתית להעסקת משגיחי הכשרות ובכך להתחיל את ההסדרה בפועל, במקביל לקיים הליך חקיקה מסודר ומקיף של 'חוק כשרות ממלכתית' שיכלול התייחסות לכל הסוגיות במערכת הכשרות הדורשות הסדרה".
תנועת נאמני תורה ועבודה על תזכיר החוק החדש בנושא העסקת משגיחי הכשרות: "בחודשים האחרונים מתגבש מתווה חדש לניהול מערך הכשרות בישראל ולאחרונה הוגש תזכיר חוק של המשרד לשירותי דת להסדרת יחסי משגיח-מושגח.
במתווה הנוכחי כשלים רבים, בין הבולטים בהם הוא יצירת מנגון מורכב ובירוקרטי יותר ללא שיפור באיכות ובהתנהלות המערך. בתזכיר החוק מתואר יצירת 6 תאגידים אזוריים, בנוסף למועצות הדתיות, אשר יעסיקו את משגיחי הכשרות, דבר אשר יגדיל את מספר בעלי התפקידים והמשרות, וכך ייקר את עלות הפיקוח ויפגע בבעלי העסקים.
בנוסף, בהצעה החדשה לא מתייחסים לפיקוח על הבד"צים הפרטיים או יצירת תחרות בענף.
לא זאת בלבד, בתזכיר החוק מצויינת האפשרות להעסיק את משגיחי הכשרות בהעסקה לא ישירה, בסתירה להחלטת בג"ץ. אחת הסיבות להגשת תזכיר החוק הנוכחי היא טיפול בבעיית העסקה הלא ישירה, אך נראה כי המשגיחים לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של המשרד לשירותי דת.
ברור לנו שכל עוד הרבנות לא תשכיל לפתוח את השוק לתחרות, לא יהיה טיפול בבעיית השורש של מערך הכשרות ולא תשופר איכות הכשרות. אנו יוצאים בקריאה לשר לשירותי דת ולרבנות הראשית: אמצו את עקרונות מודל הכשרות שלנו שמבוסס על מתן רישיונות לתאגידים והפיכת הרבנות לרגולטור. השלימו את המהלך וקדמו תחרות שתשפר את איכות הכשרות לציבור צרכני הכשרות בישראל, לפתרון נושא המשגיח-מושגח ולטובת חיזוק מוסד הכשרות".