סגור

מהפיכת הכשרות של הבכיר לשעבר במשרד לשירותי דת

מתח בין הרבנות למשרד הדתות, אי פיקוח על הבד"צים וצורך בתיקוני חקיקה רבים. עו"ד עמיחי פילבר, שניהל את תחום הכשרות במשרד עד לא מזמן, משוכנע שתכניתו לשינוי מערך הכשרות רק תחזק את הרבנות הראשית

משה ויסטוך
ה באלול התשעח
,
16 באוגוסט, 2018 16:35
תכנית שתחזק את הרבנות. למצולם אין קשר לכתבה

תכנית שתחזק את הרבנות. למצולם אין קשר לכתבהצילום: yaakov Naumi/Flash90

בכיר המשרד לשירותי דת לשעבר בנושאי כשרות, עו"ד עמיחי פילבר, פרסם השבוע מסמך מקיף בנושא מערך הכשרות הממוסד בישראל ובו הציג שורת כשלים שמצא, ולצדם הצעות לפתרונות והסדר יסודית של הנושא.

פילבר, אשר שימש עד לפני מספר חודשים במשך ארבע שנים כמנהל תחום הכשרות במשרד לשירותי דת, פרש באמצעות פורום 'קהלת' לאורך 120 עמודים את משנתו על מצב עולם הכשרות הממוסדת כיום, הסכנות שבהתנהלות הקיימת וכן הצעות שלדבריו הוצגו לרבנים רבים ולחברי מועצת הרבנות אשר תמכו בהן.

לשיטתו, מדובר בתכנית שאין בה "צורך בשינויים מבניים קיצוניים שאין להם שום היתכנות פוליטית. בשונה מתוכניות אחרות, התוכנית המוצעת שמה את הרבנות הראשית במרכז ומחזקת את מעמדה בעולם הכשרות". לצד זה, הוא הציע "ליצור תחרות למערכת הכשרות הממלכתית, באמצעות מתן היתר של הרבנות הראשית לפעילות של גופי כשרות פרטיים כנותני כשרות".

חלקו הראשון של נייר העמדה התייחס למרכיבים השונים של מערכת הכשרות, לרבות הרבנות הראשית לישראל, המשרד לשירותי דת, המועצות דתיות ועוד רבים, ולמכלול הבעיות של עולם הכשרות. החלק השני הציע "פתרון יישומי לכל הכשלים המוצגים בחלקו הראשון, מלווה בתוכנית כלכלית שמבוססת על המשאבים הקיימים במערכת ללא צורך בתוספת תקציב".

עו"ד עמיחי פילבר

עו"ד עמיחי פילברצילום: באדיבות המצולם

יש לציין כי לפני מספר חודשים פרש פילבר מתפקידו במשרד לשירותי דת, בטענה שנקעה נפשו מהניסיונות החוזרים ונשנים לשפר את מערך הכשרות מתוך המערכת. "האמנתי כי לאור מצבה האנוש של מערכת הכשרות ושעון החול של פסיקת בג"צ", כתב במכתב הפרישה למנכ"ל המשרד, "הקו הקיצוני שנקטתי והזעקה שזעקתי יחזירו את השפיות למערכת, והמשרד יחזיר לידיו את הובלת הסדרת מערכת הכשרות".

עוד כתב כי "בחצי שנה שעברה הוכח מעבר לכל ספק שלמנכ"ל הרבנות הראשית ולאגף הכשרות הארצית אין שום מסוגלות להוביל את הכשרות לחוף מבטחים, ולמרות שחלפו כמעט שנתיים מאז הפעיל בג"ץ את הספירה לאחור - אין לרבנות אפילו תחילתה של תוכנית להסדרת מערכת הכשרות".

להלן עיקרי הבעיות והפתרונות שהוצעו:

הסדרה חוקית של מערכת הכשרות

בנייר העמדה קבע פילבר כי מערכת החוקים והנורמות של מערך הכשרות "רעועה וחסרה" וכי בחקיקה הראשית בנוגע לכשרות "רב בה הנסתר על הגלוי". לדבריו, מעט מאוד כללים מוסדרים בתקנות ואילו מרביתם מגובים בחוזרי מנכ"ל של המשרד לשירותי דת ובנהלים שאישרה מועצת הרבנות הראשית. "היעדר הסדרה חוקית", כתב, "יוצר חוסר ודאות באשר לחלוקת הסמכויות והאחריות על מערכת הכשרות בין הרבנות הראשית למשרד לשירותי דת. לא אחת, המחלוקות בנושא מביאות לשיתוק ולחוסר עשייה של שני הגופים".

עוד ציין כי אי קיומה של מערכת חוקים מסודרת מאפשרת דריסת רגל לבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, שהופך לגוף מסדיר בפועל של מערכת הכשרות במקומם של מי שאמונים על ההלכה בישראל., "הסדרת הכשרות בישראל שמטה מידי מועצת הרבנות הראשית והעומד בראשה את הובלת השינוי המבני בתחום הכשרות. כך, לדוגמה, עמדת הרבנות הראשית – שהוצגה בבג"ץ באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה – נכתבה על פי הנחיות המחלקה המשפטית של הרבנות הראשית, בלא שנדונה במועצת הרבנות הראשית ובלא שנבחנה ואושרה על ידי הרב הראשי".

הצעת ההסדרה: "חקיקה ראשית של חוק כשרות ממלכתי, שיכלול גם הגדרת סמכויות – של הרבנות הראשית, של הרבנים המקומיים, של המשרד לשירותי דת ושל המועצות הדתיות – יסדיר גם את המבנה הארגוני של מערכת הכשרות". כמו כן, החוק יסדיר את פעילות מערכי ייבוא המזון הכשר והשחיטה בחו"ל. בנוסף, יאפשר "רישוי של גופי כשרות פרטיים שיפעלו בפיקוח הרבנות הראשית לישראל למתן תעודת כשרות בארץ ובחו"ל".

השר לשירות דת דוד אזולאי

השר לשירות דת דוד אזולאיצילום: פלאש 90. יונתן זינדל

מערכת ההשגחה הארצית

בכיר המשרד לשירותי דת לשעבר התריע כי קיים חוסר אחידות ארצי בכל הנוגע לדרישות מבעלי העסקים. לדבריו, הגורמים לכך הם חוק איסור הונאה בכשרות, שמעניק לרב המקומי סמכות למתן תעודת כשרות וכן "מנגנון המועצה הדתית שבאמצעותו פועלת מערכת הכשרות המקומית".

לשיטתו, "הטענה הרווחת שלפיה הכשרות במדינה וולונטרית ואף אחד אינו מחויב להשתמש בשירותי הכשרות, היא נכונה רק טכנית". לדוגמא הוא ציין כי "בית מלון במדינת ישראל שאינו מחזיק בתעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית לישראל מנוע מהשתתפות במכרזים רשמיים של שירות המדינה". דוגמא נוספת ניתנה בנוגע לאולמות אירועים אשר הרבנות הראשית לא מאפשרת לערוך בהם חתונות במידה והם אינם מחזיקים בתעודת כשרות מטעמה

הצעת הסדרה: "יש להסדיר את עבודת הרב המקומי ולהגדיר מפורשות את הסמכות שהוענקה לו בחוק. יש לאפשר לבתי העסק לקבל תעודת כשרות מגוף כשרות פרטי )שאושר על ידי מועצת הרבנות הראשית(; במקרה של רשת ארצית החפצה בכך, ניתן יהיה למנות 'רב תאגיד' באישור מועצת הרבנות הראשית".

אגף הכשרות ברבנות הראשית

מועצת הרבנות הראשית לישראל, כך נכתב במסמך, אמונה על קביעת כללים הלכתיים בתחום הכשרות והיא, כמו אגף הכשרות הארצית, אינם מחזיקה "בידע ובהכשרה הדרושים לניהול מערכת כלכלית ותפעולית שתיישם את מדיניות הכשרות של המועצה". עוד נאמר כי "תנאי הסף לניהול המחלקות באגף הכשרות הארצית הוא השכלה תורנית, ועבור מרבית עובדי האגף ומנהלי המחלקות זו השכלתם היחידה".

הצעת הסדרה: "יש לשנות את המבנה הארגוני של האגף ולהגדיר את תפקידיהם של עובדי האגף את הסמכויות הנלוות אליהם ואת תנאי הסף לתפקידים אלה. יש להטמיע את תכניות העבודה; להגדיר יעדים, לוחות זמנים ושיטות עבודה; ולהקפיד על מעקב ובקרה אחר הביצוע בפועל".

מועצת הרבנות הראשית

מוכשרים להלכה אך לא לניהול. מועצת הרבנות הראשיתצילום: דוברות הרבנות הראשית לישראל

מערכת הכשרות במועצות הדתיות

מבדיקתו של פילבר עלה כי מערכת ההשגחה במועצות הדתיות סובלת מכשלים רבים "עקב ניהול רעוע והקצאת משאבים לקויה". הכשלים המרכזיים, כפי שהובא מדוח מבקר המדינה בנושא, הם: ניגוד עניינים עקב העסקה ישירה של משגיחים בבית העסק, שכר נמוך והיעדר תנאים סוציאלים למשגיחים, אי מעקב אחר שעות העבודה, מחסור בההשתלמויות והכשרות מקצועיות ייעודיות, מתח פנימי ואי-בהירות בנוגע לחלוקת התפקידים בין הרבנות המקומית למועצה הדתית, ועוד

הצעת ההסדרה: קביעת מבנה מחייב ונוהלי עבודה, הגדרת תפקידים וחלוקת העבודה בין הרבנים למחלקות הכשרות, הגדרת כללים ברורים למניעת ניגוד עניינים, ניהול מאגר משגיחים ארצי על ידי חברה ממשלתית ייעודית, והעסקתם על ידי חברות פרטיות שיקבלו רישיון לכך.

גופי כשרות פרטיים: בד"צים

בעיה נוספת שעלתה בנייר העמדה היא עולם הכשרויות הפרטיות, קרי הבד"צים, שאינם מפוקחים על ידי גורם ממלכתי כלשהו, "לפיכך, יש בד"צים שפעילותם נובעת לכאורה בעיקר מאינטרסים מסחריים, ומאחורי אישור הכשרות המוצג מטעמם בבית העסק אין ולא כלום".

הצעת הסדרה: "הסדרת הפעילות של גופי כשרות פרטיים תכלול דרישות הלכתיות ומנהליות ובכללן התאגדות וניהול ספרי חשבונות כדין. פעילותם ועמידתם בתנאי הרישיון תפוקח על ידי הרבנות הראשית לפי כללים שייקבעו". כך ציין פילבר יוכלו בעלי העסקים לבחור בין כשרות של גופי הכשרות הפרטיים לכשרות של רבנות המקומית. 

תעודות הכשרות של צהר

אין בעיה שגופים פרטיים יעבדו תחת פיקוח הרבנות. תעודות הכשרות של צהרצילום: יוסי זליגר

שלבי ביצוע

בתחומים שאינם מצריכים חקיקה: הקמת חברה ממשלתית שתקבע את תנאי הרישיון לחברות המעסיקות משגיחים. הקמת מנגנון לגביית אגרות באמצעות שרת התשלומים הממשלתי. הקמת אגף כשרות במשרד לשירותי דת. אישור גופי כשרות פרטיים על ידי מועצת הרבנות הראשית. אישור רבני תאגיד על ידי מועצת הרבנות הראשית. צירוף בהסכמה של מועצות דתיות להפעלת משגיחים באמצעות החברה הממשלתית. 

תחומים המצריכים חקיקה: תיקון לחוק הרבנות הראשי, ביחס לסדרי העבודה של מועצת הרבנות. הקמת מזכירות למועצת הרבנות הראשית. הגדרת תפקידיהם וסמכויותיהם של עובדי הרבנות הראשית, לרבות המנכ"ל.

חקיקת חוק כשרות ממלכתי, שיכלול: הגדרת סמכויות של המשרד לשירותי דת, מבנה של מחלקות כשרות במועצות הדתיות, הגדרת סמכויות של החברה הממשלתית לכשרות, הסדרת מנגנון הייבוא והשחיטה בחו"ל ועוד.


להורדת הקובץ

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הקהל פונה לקומות התחתונות בבית ליסין צילום: מתן ליונס, חדשות כיפה

צבע אדום בתל אביב: הקהל פונה - ההצגה בבית ליסין בוטלה

קרא עוד