מעלעל

מחבקים את החרדים (את "עוצמה לישראל" קצת פחות), מכבדים את השוויגער ומחזיקים אצבעות לאריאל שרון. סיכום עלוני השבת

חדשות כיפה נדב רט 03/02/13 18:17 כג בשבט התשעג

מעלעל

תקופת הבחירות הסתיימה ואיתה, מסתבר, גם המריבות והיריבויות. שני מאמרים מרכזים בשבוע האחרון קראו לאיחוד כוחות בין המגזר הדתי למגזר החרדי:

הראשון, שקורא לאיחוד כזה הוא הרב שמואל אליהו במאמר הפתיחה של 'בראש יהודי'. במאמר מתייחס הרב שמואל לנושא השוויון בנטל. הוא אמנם טוען שלא יאיר לפיד המציא את נושא השוויון, וקדם לו משה רבינו שטען "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?", אך למרות זאת הוא קורא לציבור להצטרף במאבק הזה דווקא לציבור החרדי, משתי סיבות - טקטית ועניינית: העניינית היא משום שעולם התורה חשוב לנו לא פחות מלחרדים, אך מעניינת יותר היא הסיבה השנייה, הטקטית: "כדי לכרות ברית עם אלה שעתידים להיות הרוב המדינה ברבות הימים". מעניין...

השני שקרא לאחדות כזו הוא מאמר המערכת של 'שיחת השבוע'. כותב המאמר משווה בין "שני הציבורים המושמצים ביותר במדינה" - החרדים והמתנחלים, וקורא להם לאמץ שותפות גורל, כדי שלא יידרסו תחת הכוחות החזקים שרוצים לרמוס אותם.

גם במאמר זה מצוין גם ה"קשר העמוק והפנימי שצריך להתקיים בין הציבורים. "גם לציבור הדתי-לאומי יש ישיבות, תלמודי-תורה וצורכי דת, בדיוק כמו לציבור החרדי. מנגד, ההתיישבות ברחבי ארץ-ישראל יקרה לליבו של כל הציבור החרדי".

אני לא בטוח שזה הוכח בעבר באופן גורף, אבל בהחלט תומך בשותפות כזו. ימים יגידו...

מה ההבדל בין חותנת לשוויגער?

הרב מנחם בורשטיין נגע השבוע בנושא הרגיש של היחס לחותנת בפינתו השבועית ב'גילוי דעת'. בשביל להתייחס לנושא הרגיש בעדינות הנדרשת נזקק הרב למספר הכנות: ראשית כל להבהיר שלא מדובר על חותנתו האישית חלילה. את זאת עשה הרב באמצעות גילוי נאות בו הוא הסביר כי יש לו חותנת שמתייחסת אליהם באהבה ובכבוד יוצאים מן הכלל, כך שאת כל הבעיות בתחום הוא למד רק מסיפורים ומדברי חז"ל בנושא.

בנוסף סיפר הרב בדיחות בתחום בתחילת ובסוף הפינה (אגב , ההבדל בין חותנת לשוויגער הוא שהחותנת מעורבת והשוויגער מתערבת...), ובמעט המקום שנותר להתייחסות עניינית לנושא הרב הוא לימד כי אסור לקרוא לחם ולחמות בשמם הפרטי והמליץ על הכינוי 'אבא' ו'אמא' או 'סבא' ו'סבתא' לאחר הולדת הילדים הראשונים. היה מעניין!

קול צופייך

השבת צורף לערימת העלונים הרגילה שלנו גם העלון 'קול צופייך'. העלון הוותיק כלל במשך שנים את שיעורו השבועי של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, והשבוע הכיל את סיכום השיעור השבועי של הרב שמואל אליהו, בנו.

העיצוב השתנה והתרענן, וסיפור על הרב אליהו האבא התווסף, ולנו נותר רק לשאול האם יש קשר בין צירוף העלון לערימה השבועית לבין מודעות התמיכה הקוראות להריץ גם מועמד ספרדי ציוני-דתי לרבנות הראשית?

עולם קטן ומורכב

בעמוד 3 מצאנו מאמר מורכב ששואל בכותרתו 'מי ייתן את הדין?' ובא בחשבון עם מפלגות 'הימין היותר ימני' לדורותיהן. ארנון סגל סופר את הקולות שבוזבזו במערכת הבחירות הזו, כמו גם בקודמותיה, ומצטער על הקולות הרבים שהולכים לפח האשפה של ההיסטוריה. הוא אמנם מאשים קצת גם את מי שלא מספיק רצה לאחד את המפלגות אל תוך הבית היהודי, אך עיקר הביקורת היא כלפי מי שגרם לכך שכל כך הרבה קולות הלכו לפח.

בשער האחורי מצאנו דווקא דברי תודה למיכאל בן ארי ואריה אלדד. "אולי עם ישראל לא הכניס אתכם לכנסת... אבל אנחנו לא מצטערים אפילו לרגע אחד על שהצבענו לכם...". מבולבלים? גם אנחנו.

אריאל שרון בן ורה דבורה

השער האחורי של עולם קטן ניפק הפתעה נוספת בדמות שיר לא קצר המוקדש לתיאורים פיוטיים של חדר אישפוזו של אריאל שרון "בבניין חיוור בין המון קומות, עומד לו חדר קטן, בעיקר עם קירות". המחבר העלום מקונן על כך ש"שבע שנים מאז אותו גירוש אומלל, נדמה בתולת ציון וגם האריה קמל, שוכב לו מוטל אל מכונת ההנשמה, לא קול, לא צליל, לא ברכה חמה". את השיר מקדיש המחבר לרפואת אריאל שרון בו ורה דבורה בתוספת אישית: "בואו נתגייס ונתפלל למענו, הזנחנו אותו מספיק שנים". נשארנו ללא מילים.

מה הולך להיות?

תחת הכותרת הזו מופיעים בכל שבוע בעלון 'השבת' של צהר הודעת יח"צ שונות על הופעות ואירועים שונים ברחבי הארץ, בדומה לפינות דומות ב'עולם קטן' או 'ראש יהודי'. אבל השבוע חלה התדרדרות משמעותית כשלפינה התגלגלה פרסומת לחברת ביפר במסווה של דרך לגיוס תלמידים לאולפנות וישיבות, ופרסומת לפרויקט נדל"ן בלי שום מסווה... חברים יקרים במערכת העלון - נכון שזה חד-פעמי?