ניגשתי אל עלוני טרום יום העצמאות בחשש מסויים, שלשמחתי התבדה במהירות. כנראה שה'משהו החדש שמתחיל' מחלחל גם לעלונים, ובניגוד לשנים הקודמות לא נמצאו השבת כתבות 'האם עדיין יש לחגוג את יום העצמאות?' 'הרלוונטיות של יום העצמאות' ואפילו לא דיונים הלכתיים בדבר אמירת ההלל. נדמה כי השנה החגיגיות חזרה להיות פשוטה וטבעית יותר, ולי , שמרגיש כך תמיד, נותר רק לשמוח על כך.
בין האיחולים למדינה וההצעות לאכילת בשר באופן בריא ומאוזן יותר תפסה את עיניי דווקא הצעה קטנה של כותב עלון בשעה האחורי של 'עולם קטן'. אסף מציע לשדרג את המנהג לשמור את ארבעת המינים למדורת שריפת החמץ כדי לעשות בהם עוד מצווה, ולהשתמש בהם לצורך הבערת המנגל של יום העצמאות!
להצעה המהפכנית נוסף גם ביאור רוחני בשפת הרב קוק. אני אהבתי! (ותודה לאחי, משה, שהסב את תשומת ליבי להצעה).
רוצים נופש? חפשו במדור החדשות!
כל קורא כבר יודע שבין התכנים שאנו קוראים בעיתונות בכלל ובעלוני השבת בפרט ישנו לא מעט תוכן פרסומי. לפעמים הוא בולט מאד, בוטה, מאד לא לעניין וגם מאד לא מעניין... כך מצאתי את עצמי קורא השבת "ידיעה חדשותית" על "מנהג חדש שבא למדינה: אלפי משפחות חגגו פסח במיגוון מלונות ברחבי הארץ" בעלון מצב הרוח. מנהג חדש? גם אתם לא שמעתם על הגילוי המרעיש? חכו, חכו, לא תאמינו מה עושים האנשים במלונות הללו... "בחברה (זו שכמובן שילמה על הכתבה הזו... נ.ר) ציינו שכדי להגביר את העניין הנופש הפעילה החברה במגוון המלונות הפעלות ואטרקציות לילדים ופעילויות למבוגרים". ומי שלא הסתפק בכך יקבל חידושים נוספים: "גם הצד הקולינארי מהווה גורם חשוב. המלונות מגייסים את מיטב השפים המובילים בתחום...". אחרי שתי פסקאות חדשותיות-לכאורה הללו לא מצא היחצ"ן עוד דרך להמשיך ולתאר בתיאורים חדשותיים את מרכולתו ועבר ל'הארד-סייל': "בימים אלו נערכים אנשי החברה לסיים את ההיערכות לשיווק חופשות הקיץ המושלמות באיזורים המתויירים ביותר באירופה למשפחה הדתית והחרדית... אנו ממליצים לקהל להבטיח את מקומם ולהזמין מוקדם ככל האפשר את חופשת הקיץ...".
בין עורכי מצב הרוח דווקא מצויים עיתונאים וותיקים ונחשבים - אנו נשמח אם תפעלו להפרדה משמעותית יותר בין תכני המערכת לתכנים הפרסומיים ולכל הפחות תסמנו 'ידיעות' מסוג זה בסימון 'מ' המקובל לסימון מודעות ותוכן מסחרי.
ופרסום לחדי העין...
אבל, תכנים פרסומיים ויחצניים מוצאים את דרכם לכל הפינות שבעלונים השונים - לעיתים גם בלי שנשים לב אליהם. הכותב המוערך עליי מאד, אלישיב רייכנר, כתב בטורו ב'מצב הרוח' על "בנות דתיות שהתברכו בכישרון מוסיקלי ומקפידות שלא להופיע בפני גברים ניצבות בפני בעייה לא פשוטה... היה מתבקש שלפחות מוסדות חינוך דתיים של בנות יזמינו אותן להופיע...". את דבריו חותם רייכנר בהפניה למסיבת יום העצמאות במדרשה מסוימת בה אכן מופיע הרכב נשים מוסיקלי מוצלח. הדברים נגעו לליבי והתכוונתי אף לכתוב עליהם כאן.
והנה אני ממשיך לעלעל בין העלונים ומגיע אל השער האחורי של 'עולם קטן' בו כותבת אורית איזק, המנגנת באחד ההרכבים הנשיים, ומתארת במילים זהות לשל רייכנר את המצב הקשה. גם היא מתארת את מנהלי בתי הספר שמעדיפים 'קלידן מאחורי פרגוד', משווה את ההחלטה להחלטות ועידת בני עקיבא (החלטה אליה התיחס גם ריינכנר), ונחשו מה? גם ממליצה לבוא ולרקות באותה מדרשה בערב יום העצמאות...
נראה שעבודת יחסי הציבור פה היתה טובה, טובה מדי. אם הייתי קורא כל אחת מהפינות לבדה הייתי משתכנע. דווקא הפרסום של שתיהן במקביל הגחיך מעט את הנושא. להבא, בשביל להשלים את מלאכת יחסי הציבור ודאו כי לכל כתב אתם שולחים נוסח שונה משמעותית של ההודעה...
עלעולים נוספים
העיתון 'שביעי' הקדים את כולם בראיון מסקרן עם אחד מעוזריו החדשים של שר החינוך הטרי - שיבי פרומן. שיבי, בנו של הרב מנחם שנפטר לפני כחודש וחצי, הוא לא בדיוק הדמות שהיינו מצפים לראות במסדרונות הכנסת. חזותו החיצונית היא כשל נער גבעות וסיפור חייו גם הוא אינו של פוליטיקאי קלאסי, מה שרק הופך זאת למעניין יותר. בראיון גלוי מספר שיבי על המהפכים שעבר בחייו - על הנדודים מבי"ס לבי"ס בילדותו, על הורדת הכיפה במהלך השירות הצבאי, על החיפוש הרוחני בחו"ל ובסופו של דבר גם על השיבה אל שמירת המצוות ואל הקירבה לאביו בעיקר בשנתיים האחרונות בו סעד אותו. יהיה מעניין לראות מה תהיה ההשפעה של טיפוס נון-קונפורמיסטי שכזה על העבודה השוטפת של משרד ושר החינוך.
הרב עמיחי גורודין מסביר את הצורך באכיפת גדרי צניעות באולפנות באמצעות דיוויד סטרן - מנהלת ליגת הNBA האמריקאית שאוכף כללי לבוש באגרסיביות, ולמעשה מבאר כי ההקפדה עליה מקפידים המנהלי המוסדות היא על קוד הלבוש ולא על הלכות צניעות, ומסכים כי צניעות אמיתית אף אחד לא יכול לאכוף. המאמר היה כתוב מצוין, והייתי שמח לשמוע בהמשך גם כיצד מציע הרב עמיחי להסביר לבנות את הצורך הפנימי בקוד לבוש וערכי צניעות במוסדות החינוך.
ראיון מקיף עם הרב אלי סדן ב'עולם קטן' העלה נקודות מעניינות, אך רובן מוכרות כבר לציבור שקרא אודות תפיסותיו של הרב בשנים האחרונות. מעניין היה לקרוא את התייחסות הרב להצעות שונות בדבר שילוב הציבור החרדי במסגרת שירות אזרחי וכדומה: "אני נגד התאמה של הצבא לדרישות שאינן הלכתיות נטו... אני נגד השירות האזרחי, זה אומר שהמדינה צריכה להוציא עליהם עוד כסף כדי שהם ירגישו שהם בסדר. שירות לאומי הוא לא שוויון בנטל אלא נטל נוסף על המדינה. מויחל טויבס... (לא צריך את הטובות שלהם נ.ר). אז מה כן מציע הרב? לתת הטבות כלכליות למשרתים, ומי שלא ירצה להיות שותף בזכות הזו - לא ייהנה מן ההטבות.