במסגרת הפעילות שלנו בארגון 'עתים', זכיתי לפגוש גרי צדק רבים ולשמוע את סיפוריהם. בכל פעם נפעמתי והתרגשתי מרצונם העז לקשור את גורלם בגורל העם היהודי, אך מה שהדהים אותי במיוחד היה כששמעתי מה הם עברו בדרך. חלקם תיארו כיצד מה שאמור היה להיות רגע משמעותי במסע היהודי הפך לבחינה על ידע תורני וחקירה על אורח חיים. על חלק מהשאלות שנשאלו המתגיירים, גם חבריי הדתיים בוגרי ישיבות ומדרשות לא ידעו להשיב. אין ספק כי ידיעת תשובות לשאלות אלו אינה חיונית בכדי לחיות חיים מלאים ביראת שמיים ושמירת מצוות.
בתלמוד נכתב כי כאשר המתגייר מגיע למעמד בית הדין "מודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות", חז"ל אף מוסיפים כי "אין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו" (יבמות מז, א-ב). זו הייתה דרכם של חכמינו – הם לא סברו כי אלו שבאים בשערי העם היהודי צריכים לדעת יותר מאלו שנולדו וגדלו כיהודים. על אחת כמה וכמה, מן הראוי כי זו תהיה הדרך כאשר מדובר במתגיירים במדינת ישראל, שגדלו מתוך שייכות יהודית עמוקה. מתגיירים שמשפחתם עלתה לארץ על פי חוק השבות ולאחר שנות גלות חזרו לחיק העם היהודי, במסגרת קיבוץ הגלויות, וכעת הם נאלצים להוכיח את עצמם ולמעשה לעמוד למבחן על עצם זהותם.
מערך הגיור הממלכתי זכה להכניס לשערי העם היהודי מתגיירים רבים ויש בכך ברכה גדולה לעם ישראל. אולם, בד בבד, הוא הביא להוצאת הגיור מידי הקהילות היהודיות, כפי שהיה מקובל לאורך הדורות. כיום, מפתחות הגיור מופקדים בידי מוסד פקידותי ריכוזי, אליו המתגיירים נדרשים להגיע אם ברצונם לקבל הכרה מהממסד הדתי. על אף שיש במערך זה דיינים שמבקשים לנקוט במדיניות גיור מכילה, מרבית המתגיירים אינם זוכים לפגוש אותם, ובמקום זאת פוגשים דיינים עם עמדה מחמירה, נוקשה ובדלנית, הרבה מעבר למה שנדרש על פי ההלכה. המסע של רבים מהמתגיירים מוכרע לא פעם על סמך מזל – את מי הם פגשו בדרך, אילו שאלות הם נשאלו ואם גרמו להם להרגיש שייכים או זרים.
בכדי להימנע ממציאות שבה הגיור הופך להיות שאלון טריוויה בנושא יהדות, יש להשיב את הגיור לידי הקהילה ומנהיגיה. גיור שמחובר לחיים היהודיים ועוסק בשיח קשוב בין המתגייר לבין הדיינים. אם נחזק את ידיהם של רבני ערים, יישובים וקהילות שעוסקים בגיור, נגלה כי ישנם מבקשי גיור רבים, שאמנם אינם יכולים לזכור בעל פה את נוסח הברכות, ואינם יודעים להסביר דקדוקי הלכות, אך יש בהם יראת שמיים ואהבת ישראל גדולה. גרי צדק אלו הם חלק בלתי נפרד מאיתנו ואין לנו לדקדק אחריהם או להעמיס עליהם שינון מצוות קלות וחמורות, אלא לסלול עבורם את הדרך ליהדות.
עו"ד אלעד קפלן הוא מנהל ארגון 'עתים'