"בשולי מסורת אירועי 'שבת ארגון' קורים אירועים עוכרי שלווה ומטרידים"

אלימות, פגיעות מיניות ופריקת עול. לקראת שבת ארגון, שלומית טאובר, אמא לחניכים בתנועת בני עקיבא קוראת להורים להציב גבול לבוגרים שמעבירים את פעילות ההשבעה. "לצאת באמירה ערכית שאין שום סיבה הגיונית לקיים פעילות שזה מה שקורה בשוליים שלה"

חדשות כיפה שלומית טאובר 30/11/22 18:26 ו בכסלו התשפג

"בשולי מסורת אירועי 'שבת ארגון' קורים אירועים עוכרי שלווה ומטרידים"
סניף בני עקיבא (לסניף המצולם אין קשר לתוכן הנאמר) . ארכיון , צילום: דוברות עריית אשדוד

שוב אנחנו בסופו של חודש ארגון על כל כתמי הגואש וההתרגשות הגדולה המתלווים אליו, ובמוצ"ש הקרוב יעמדו חניכי שבא הרוא"ה בסניפים, נרגשים ורועשים ויקבלו שם וסווטשרט שנון ואת האישור הרשמי המיוחל להצטרף לחבר'ה הגדולים בסניף

השינוי בהנחיות של תנועת בני עקיבא בכל הקשור לאירוע ההשבעה שמתקיים מאוחר בלילה במוצ"ש שבת ארגון מציף שוב הרהורים לגבי המסורת הזאת שבשוליים שלה קורים כך מסתבר אירועים עוכרי שלווה ומטרידים. בסניף שלנו, וממה שאני שומעת גם בסניפים נוספים ברחבי הארץ האירוע הזה הפך לכר פורה לפריקת עול לכמה שעות, לאלימות קלה יותר ופחות, מילולית ופיזית, ליצירתיות בהגיית ויישום משימות משפילות שכרוכות באי נעימות ובאופן כללי בריכוז של התנהגויות שביום יום יחשבו לא מקובלות וגם יותר חמור מזה.

מסתבר שבשוליים של האירוע הזה, בצד, בחסות החשיכה קורים מקרים קשים מאוד

האם השינוי בהנחיות התנועה ישנה משהו בהקשר הזה? ימים (או אולי לילות) יגידו. אבל בינתיים כדאי לשים לב לכמה נקודות חשובות בהקשר הזה:

"לא צריך להיות היסטריים ולהגיב בקיצוניות מוגזמת. בסך הכל מדובר בפעילות כיפית של משימות מצחיקות ומשונות וקצת אתגר... החבר'ה מתים על זה ונשאר להם זיכרון מקסים של גיבוש וגאווה"
גם אני חשבתי ככה וכך גם הילדים שלי חוו את האירוע הזה. ואז בנסיבות לא צפויות החלו להתנקז אליי פניות של הורים לאחר השבעות בכל מיני מקומות.

מסתבר שבשוליים של האירוע הזה, בצד, בחסות החשיכה קורים מקרים קשים מאוד. ילדים נקשרו בעיניים ובידיים ואז בעטו בהם בבטן במשך דקות ארוכות כשהם שכובים על העפר, חניכה ישבה על הקרקע ושתי מדריכות ירקו עליה במשך דקות ארוכות, חניכים נאלצו לזחול על עפר וקוצים לאורך מרחק גדול תוך כדי שדורכים עליהם, חניכים הוכרחו להכניס לפה גרביים מטונפות של אחד המשתתפים ואז להעביר מפה לפה ועוד ועד..... בכמה מקרים הורים התלבטו בבוקר האם הילד זקוק לעזרה רפואית ובמקרים רבים החניכים חוזרים עם מכות כחולות, שריטות וחבלות שונות בכל חלקי הגוף.

ויש כמובן את האירוע החמור מאוד שגרם מלכתחילה להודעה של התנועה לגבי שינוי תוכן ההשבעה, במהלכו נאלצו חניכי סניף מסוים לבצע משימות בעלות אופי מיני מטריד ומבזה מאוד. יש חניכים שלקח להם זמן רב להתאושש (ילד שצלע שבוע שלם אחרי ההשבעה כתוצאה מכך ש"פיצצו" אותו במכות, ילד שסרב לצאת מהחדר במשך כמה ימים) ויש כאלה שסוחבים איתם את הטראומה לשנים קדימה. כל זה לא מדובר ולא מוכר בקרב מרבית ההורים והחניכים.

זה לא נחשב "קול" ומקובל להגיד שהאירוע הזה פגע בך ורוב הסיכויים שתשלם על אמירה כזאת מחיר חברתי לעיתים לא פשוט, וזה בין השאר מה שמאפשר לתופעה הזאת להמשיך ולקרות בשוליים, בחושך. נכון, זה לא קורה בכל סניף ולא לכל חניך או חניכה. אבל זה קורה בהיקפים יותר משמעותיים ממה שנהוג לחשוב.

בפורמט הקיים אירועים מיותרים ופוגעניים כאלה פשוט מתרחשים

חשוב מאוד לציין שזה קורה גם כשיש השגחה הורית (החבר'ה שלנו לא פראיירים, הם מוצאים את ההזדמנויות לזה), גם כשמדובר בחבר'ה סופר אחראיים ורציניים, זה קורה גם כשההכרזה של הקומונרית, המדריכים וכל המעורבים היא שאצלנו לא תהיה אלימות ונשגיח שלא יקרה שום דבר לא תקין. זה פשוט קורה והמציאות מוכיחה למרבה הצער פעם אחר פעם שהמחשבה שניתן למנוע את זה שגויה ותמימה.

בפורמט הקיים אירועים מיותרים ופוגעניים כאלה פשוט מתרחשים. אפשר להגיד "הילד שלי סבבה עם זה, הוא יתמודד ויהיה לו כיף" ושלום עלייך נפשי. ואפשר לצאת באמירה ערכית שאין שום סיבה הגיונית לקיים פעילות שזה מה שקורה בשוליים שלה, גם אם זה קורה רק למעט חניכים, להגיד שאכפת לנו משלומם הפיזי והנפשי של כולם, גם אם זה לא הילד הספציפי שלי שיחטוף וייצא עם טראומה.

ההתניה שבין קבלה לחברת הבוגרים לבין יציאה מאזור הנוחות שלהם בצורה משמעותית כל כך צריכה להשתנות

החניכים מאוד מחכים לזה. זה ממש יבאס אותם אם המסורת תיפסק. בתוך ההשבעה עצמה הם אלו שמבקשים לעבור חוויה "קשוחה" ולא משהו מעודן וסימלי המציאות בה הילדים שלנו מביעים רצון לחוויה שהיא במקרים מסוימים מכאיבה או משפילה היא מציאות לא בריאה שחשוב לתת עליה את הדעת.

ההתניה שבין קבלה לחברת הבוגרים לבין יציאה מאזור הנוחות שלהם בצורה משמעותית כל כך צריכה להשתנות, אין צורך בקישור תחושות גאווה ושמחה עם כאב והשפלה, אפשר וצריך לשבור את המסורת הזו כפי שנעשה בהצלחה בחלק מבתי הספר התיכוניים בארץ, לייצר מסורת חדשה ומתוקנת שבה האירוע מבוסס על חוויה של שווים בין ששווים (ולא של חזקים וחלשים, משפילים ומושפלים), אירוע של הנאה אמיתית וגיבוש מתוך חיבור חיובי ושמחה. אפשר לצאת למסלול לילי מאתגר, אפשר לעשות על האש מפנק במיוחד, לקיים תחרות מאסטר-שף היתולית, לא חסרים רעיונות יצירתיים שבבסיסם הרצון שייצר חוויה מהנה לכולם שתיזכר לשנים.

המקום שלנו כהורים לצייר גבול ברור בין פעילות כיפית ומהנה ולבין פעילות שיש בה כאלו שנפגעים ממנה

השמיניסטים מבקשים שנפסיק להתערב להם בכל דבר. הם מספיק גדולים ואי אפשר להתנהג אליהם כמו אל ילדים קטנים ולנווט להם כל החלטה והתנהגות ילדי המסכים שלנו שחשופים לדמויות ברשתות החברתיות ובמרחב האינטרנטי שבמקרים רבים מאוד הן נעדרות עולם ערכי ולעיתים גם חמור מזה – בעלות עולם ערכי שלילי מאוד, דווקא הם זקוקים אולי יותר מכל דור אחר לשמוע את העמדה ההורית החינוכית, להכוונה והתווית דרך ערכית.

דווקא פה המקום שלנו כהורים לצייר גבול ברור בין פעילות כיפית ומהנה ולבין פעילות שיש בה כאלו שנפגעים ממנה, לחדד את החשיבות של ערבות הדדית והתחשבות בזולת. זה שיעור בעל ערך עצום לחיים שלהם כמתבגרים וגם להמשך.

ואתם שבט הרוא"ה, כולנו מאחלים לכם לצבור חווית משמעותיות וחיוביות, כאלו שיעצימו אתכם ותוכלו להתרפק עליהן לשנים רבות קדימה. עוד נאחל לכם להיות תמיד רגישים לזולת, לשים לב לתחושות ולצרכים שלו, ושתגדלו להיות אנשים אכפתיים וקשובים. ה' עמכם.