ברקע המחאות: עידן אבו מאזן מתקרב לקיצו

אירועי חג הקורבן שחל בשבוע שעבר, דחקו לקרן זווית את הסוגיות הבוערות המעסיקות את הזירה הפלסטינית | יחד עם זאת, פרשת העינויים שהביאה למותו של הפעיל האופוזיציוני ניזאר בנאת, וההפגנות וגילויי המחאה שבאו בעקבותיה, ממשיכים להשפיע על מצב הרשות והעומד בראשה

חדשות כיפה דוד חכם 27/07/21 08:12 יח באב התשפא

ברקע המחאות: עידן אבו מאזן מתקרב לקיצו
מחאה פלשתינית בעקבות מותו של בנאת, צילום: Flash90

פרשת מעצרו ומותו כתוצאה מעינויים של הפעיל האופוזיציוני לרשות הפלסטינית, ניזאר בנאת, לפני כחודש ימים, ממשיכה להקרין ולהשפיע על תמונת המצב הנוכחית בזירה הפלסטינית. בפועל, היא מזינה את מהלך הספירה לאחור, שאנו נמצאים עתה בעיצומו, בכל הקשור להמשך תפקודו של מחמוד עבאס המחזיק בשלושת תפקידי המפתח ברשות הפלסטינית (נשיא), בתנועת פת"ח (יושב ראש) ובארגון לשחרור פלסטין (יושב ראש הועד הפועל).

אירועי השבועות האחרונים בזירה הפלסטינית מעוררים זיכרונות, שצפים ועולים מחדש מתקופת הדמדומים שהייתה מנת חלקם של משטרים ערביים שקרסו בלחץ הרחוב במהלך "האביב הערבי" לפני כעשור. זאת בעקבות הפגנות וגילויי מחאה המוניים נגד הרשות הפלסטינית והעומד בראשה, כפי שהתרחשו בערים מרכזיות באזור יהודה ושומרון (רמאללה, חברון), ותגובתם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים שהייתה בתחילת הדרך אלימה וכוחנית למדיי אך התמתנה לאחר מכן.

חשוב לציין, כי אנו  נמצאים בעיתוי הנוכחי בעיצומו של תהליך ועדיין לא ברור אם יביא בסופו של דבר לקריסת מערכות ברשות הפלסטינית. מתקבל הרושם הברור שלפי שעה עלה בידי עבאס ומנגנוני הביטחון הכפופים למרותו להביא לדעיכתם של גילויי המחאה, לשמור על מעמדה של הרשות הפלסטינית ככתובת מדינית לגיטימית ולהמשיך לתפקד כגורם שלטוני מוכר לפחות מבחינת המערכת הערבית והקהילה הבין-לאומית. זאת למרות שבזירה הפלסטינית פנימה הוא אינו זוכה ללגיטימציה רחבה, בלשון המעטה, ונהנה מתמיכה חלקית בלבד ברחוב הפלסטיני. חשוב לציין כי אנשי מנגנוני הביטחון, שנחשדו כאחראים לפרשת מותו של בנאת, נעצרו, ומיד לאחר מכן הוקמה על פי הנחייתו של ראש הממשלה ברשות הפלסטינית, מוחמד אשתיה,  ועדת חקירה לבירור נסיבות האירוע.

יצויין כי עבאס מכהן כנשיא הרשות הפלסטינית מאז מערכת הבחירות שהתקיימה לתפקיד זה בינואר 2005, חודשים ספורים אחרי פטירת קודמו, יאסר ערפאת, על מיטת חוליו בבית החולים בפריז בנובמבר 2004. זאת לצד תפקידי מפתח נוספים שבהם הוא מחזיק בפת"ח ובארגון לשחרור פלסטין.

מאז נבחר עבאס כנשיא הרשות הפלסטינית בינואר 2005, לא התקיימו הליכי בחירות נוספים לאף לא אחד מהתפקידים המרכזיים בצמרת הפלסטינית. עובדה זאת עמדה ברקע לגילויי מחאה וביקורת נגד עבאס והרשות הפלסטינית, ובמיוחד מצד גורמי שמאל, פעילי זכויות אדם ואחרים. היא גם מזינה את הטענות המושמעות נגד עבאס במערכת הפלסטינית בגין היעדר לגיטימציה (שרעיה) לשלטונו ואת הדרישה להסתלקותו המיידית מן השלטון. הדבר בא לידי ביטוי בקריאה חסרת התקדים שהושמעה נגדו שגם הופיעה בשלטי המחאה שהונפו במהלך ההפגנות וגילויי המחאה האחרונים בנוסח: "ארחל, ארחל יא עבאס" (הסתלק, הסתלק הוי עבאס), ו"העם דורש להפיל את המשטר". זאת לצד סיסמאות וקריאות בולטות נוספות שבהן הובעה דרישה ל"הפלת הרשות הפלסטינית", ל"קריסת השלטון הצבאי הפלסטיני" ול"אי סתימת פיות".

ברשות הפלסטינית היו מודעים למשמעויות מרחיקות הלכת שעלולות היו להיות להפגנות ולגילויי המחאה נגדה ונגד העומד בראשה. נוכח זאת הגיבו בחריפות תוך נקיטת צעדים תקיפים, ובראשם שיגור כוחות שיטור וביטחון גלויים וסמויים כדי לדכא אותם.

בלטה בהפגנות הנערה עהד אל-תמימי, שהייתה מעורבת לפני שנים אחדות באירוע התקיפה של חיילי צה"ל בכפר נבי צאלח, שבו התגוררה. תקרית חריגה זאת, שנתפסה ברחוב הפלסטיני כמעשה הירואי, הביאה לכך שתמימי התפרסמה כגיבורה לאומית וכאחד מסמלי המאבק הפלסטיני. 

גילויי המחאה נגד עבאס והרשות הפלסטינית באו על רקע שורה של משגים וכשלים שנעשו מצידם, בין במעשה ובין במחדל. דומה שהמרכזי שבהם בא לידי ביטוי בנסיגתו של עבאס מקיומן של הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, שנקבעו להיערך ב-22 במאי השנה. זאת במסגרת הסבב הראשון של הבחירות, שאמור היה לכלול חודשים אחדים לאחר מכן ובלוח זמנים מוגדר, גם בחירות לנשיאות הרשות הפלסטינית ולהרכב המועצה הלאומית הפלסטינית.

כתוצאה מן המהלכים שננקטו בשטח עלה בסופו של דבר בידי הרשות הפלסטינית להביא בהדרגה לדעיכת ההפגנות וגילויי המחאה, לביסוס מחדש של רגיעה יחסית ולהפגתו במידה רבה של הזעם שהתפתח בקרב הציבור נגד הרשות הפלסטינית והעומד בראשה. כפועל יוצא מכך, הובטח לפחות לפי שעה, מעמדו של עבאס בראשות השלטון הפלסטיני, ולא נראה כי עומד היום בפניו אתגר ממשי המסכן את המשך אחיזתו בהגה ההנהגה.

בעקבות המשבר ובמגמה להקרין מול הרחוב הפלסטיני כי הוא נוקט מהלכים המבטאים תיקון, התחדשות ורפורמה, מתוך היענות לרחשי הלב של הציבור, בכוונת עבאס לבצע במעלה הדרך חילופי גברי בקשת רחבה של תפקידי מפתח בממסד הביטחוני, בשלטון המקומי ובסגל הדיפלומטי. במסגרת זאת צפוי שיחולו בהמשך ובטווחי זמן קצרים שינויים פרסונאליים  בתפקידיהם של אחדים משרי הממשלה. לצד זאת לא צפוי שינוי באיוש תפקיד ראש הממשלה ברשות הפלסטינית, שימשיך להיות מופקד בידיו של ד"ר מוחמד אשתיה, וכן במיניסטריונים המרכזיים, דוגמת חוץ, אוצר ופיתוח חברתי. בנוסף לכך, צפוי זיאד הב אל-ריח, המשמש כיום כראש מנגנון הביטחון המסכל, לסיים את תפקידו הנוכחי ולהתמנות לתפקיד שר הפנים, ואילו זכריא מוצלח, המכהן היום כראש המודיעין הצבאי, ימונה במקומו.

בהמשך, ובטווח של השבועות הקרובים, צפויים מינויים חדשים של מושלי מחוזות, ובמרכזם של חברון ורמאללה, וכן של נושאי תפקידים בסגל הדיפלומטי-שגרירי הארגון לשחרור פלסטין בחו"ל.

אבו מאזן, מתקרב לסוף?

אבו מאזן, מתקרב לסוף? צילום: Nasser Ishtayeh/FLASH90

במאבקי הירושה המתנהלים מתחת לפני השטח מתקבל הרושם לפיו מתחזק מעמדו של מחמוד אל-עאלול, המכהן כסגנו של עבאס בראשות תנועת פת"ח, ומכאן שגוברים סיכוייו להחליף את עבאס כנשיא הרשות הפלסטינית בבוא הזמן. יחד עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות שבשלב הראשון לאחר הסתלקותו של עבאס ועד לעריכתן של בחירות חדשות, תתייצב בראש המערכת השלטונית  הפלסטינית באזור יהודה ושומרון, הנהגה קולקטיבית בהרכב משולש, שבה יוחזקו תפקידי המפתח בידי שלושה מבכירי פת"ח. זאת עד לעריכתן של בחירות חדשות שבהן תוכרע זהותו של מי שיחזיק בשלושת התפקידים המרכזיים בהנהגה הפלסטינית, שעבאס ממלא אותם כיום.   הנהגה משותפת כזו, אם אכן תקרום בסופו של דבר עור וגידים, צפויה לתפקד על תקן של "מועצת מעבר", וסביר מאוד להניח שלתפקידי המפתח בהרכבה. יתמנו מחמוד אל-עאלול (פת"ח), ג'בריל רג'וב (הארגון לשחרור פלסטין) ומוחמד אשתיה (הרשות הפלסטינית).

בינתיים ניתן להתרשם ממעמדם המתחזק של חוסיין אל-שיח', השר לעניינים אזרחיים, ושל מאג'ד פרג', ראש מנגנון המודיעין הכללי, שנמנים עם חברי המעגל הקרוב ביותר לעבאס. הדבר בא לידי ביטוי גם בכך שהם נכללים בהרכבן של המשלחות בראשותו של נשיא הרשות הפלסטינית בביקורים רשמיים שקיים לאחרונה בחו"ל. שניהם חותרים למצב את עצמם, לחזק את מעמדם ולהבטיח את מקומם בצמרת הפלסטינית בעידן שלאחר הסתלקותו של עבאס מן הזירה השלטונית.

עבאס מצידו מנסה בשבועות האחרונים בתגובה על פרשת בנאת להכיל את גילויי המחאה והביקורת המופנים כלפיו ברחוב הפלסטיני, לבסס מחדש רגיעה ויציבות בשטח ולהאריך בכך ככל האפשר את תוחלת חייו הפוליטיים. זאת כאשר הקריאות שהושמעו וגם נכתבו בשלטים שהונפו בהפגנות, אינם מצטברים לפי שעה למסה קריטית המחייבת מבחינתו קבלת החלטות גורליות ביחס להמשך שלטונו. יחד עם זאת, על רקע גילו המתקדם (בחודש נובמבר הקרוב יהיה בן שמונים ושש) ומצב בריאותו המעורער, הולכת ומתבססת ההערכה לפיה בנסיבות הנוכחיות נמצאת הזירה הפלסטינית בימי הדמדומים של השלטון הנוכחי בהנהגתו. חשוב בעניין זה להדגיש, כי הסתלקותו של עבאס מן השלטון אינה כרוכה בהכרח גם בקריסת הרשות הפלסטינית. בהתבסס על התרחיש הסביר, היא תמשיך לתפקד כגורם שלטוני אחראי, הנהנה מרמה כזו או אחרת של לגיטימציה עממית, גם בעידן החדש הצפוי בעקבות סיום תפקידו של עבאס בראש ההנהגה הפלסטינית.


*******

אל"ם (במיל') דוד חכם שימש כיועץ לשרי ביטחון לעניינים ערביים, שירת בממשל הישראלי ברצועת עזה והוא מחבר הספר "עזה בגובה העיניים" אודות האינתיפאדה הראשונה.