בצו נשיאותי שהוציא מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלשתינית, באמצע ינואר השנה, נקבע מתווה לוח הזמנים לעריכתן במהלך החודשים הקרובים של שלוש מערכות בחירות בזירה הפלשתינית. הראשונה, למועצה המחוקקת הפלשתינית ב-22 במאי, ולאחריה ב-31 ביולי לנשיאות הרשות הפלשתינית, וב-31 באוגוסט למועצה הלאומית הפלשתינית של אש"ף.
כמי שהיה מופקד מטעם צה"ל ומערכת הביטחון כפרויקטור לנושא הבחירות בזירה הפלשתינית, ומתוקף כך לניהול המגעים המתחייבים מול הרשות הפלשתינית ומול מנהלי כוח המשקיפים הבין-לאומי לפיקוח על הבחירות בשני הסבבים הקודמים, בינואר 2006 ובינואר 1996, יוצגו במאמר זה הדילמות הניצבות בפני ישראל והעמדה המומלצת שעליה לנקוט בסוגית הבחירות.
בעקבות הוצאתו של הצו הנשיאותי, נמצאות היום בתהליך מתקדם ההכנות להוצאת הבחירות מן הכוח אל הפועל הן באזור יהודה ושומרון והן ברצועת עזה. אולם חרף ההתקדמות שנרשמה בהיערכות לקראתן, ממשיך לרחף סימן שאלה מעל הסיכויים לעריכתן של הבחירות בפועל.
הספקות העולים בעניין זה מתבססים על ההערכה לפיה תוצאות הבחירות עלולות להיות שלא לטובתה של תנועת פת"ח. זאת, משום שהיא מתמודדת בתנאים לא אופטימליים מבחינתה, כשהיא מפוצלת ומתיצבת לבחירות בשלוש רשימות נפרדות. עניין זה בולט במיוחד כאשר מולה מתמודדת חמאס בבחירות אלה ברשימה אחת.
אין זה סוד שישראל אינה רווה נחת מקיומן של הבחירות לפרלמנט הפלשתיני, שכן הן מציבות בפניה אתגר בעייתי בעל חמישה ממדים:
הראשון מתייחס לתחולה הטריטוריאלית של הבחירות, שאמורות להיערך מבחינתה באיזור יהודה ושומרון, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים. בכך הן עשויות לבטא את האחדות הטריטוריאלית, הסמלית והמעשית כאחד, של הישות הפלשתינית.
השני מתיחס לתוצאותיהן של הבחירות. הן עלולות להסתיים מבחינת חמאס כשידו על העליונה, ובכך לקדם את יעדיו האסטרטגיים-השתלטות על הרשות הפלשתינית וביסוס אחיזתו באזור יהודה ושומרון. זאת בנוסף למאחז השלטוני שיש לו ברצועת עזה מאז שנת 2007.
השלישי מתייחס להשתתפותו של ארגון חמאס בהליך דמוקרטי מובהק. זאת באופן שעשוי לסייע לו במאמץ "להלבין" את עצמו מול הקהילה הבין-לאומית.
הרביעי מתייחס לעריכתן האפשרית של הבחירות במזרח ירושלים, שהוצגה על ידי הצד הפלשתיני כדרישה אולטימטיבית שלא ניתן להתפשר עליה. סירוב מצד ישראל לקיום הבחירות בעיר עשוי לתת בידי מחמוד עבאס את העילה הדרושה כדי "לרדת מעץ הבחירות". הסכמה ישראלית לקיום הליך של הצבעה במזרח ירושלים תקנה לרשות הפלסטינית, ללא ספק, הישג בעל משמעות סמלית. חשוב לציין, כי בבחירות הקודמות לפרלמנט הפלסטיני מינואר 2006, איפשרה ישראל את עריכתן במזרח ירושלים במספר קטן של קלפיות שהוצבו בסניפי דואר.
החמישי מתייחס לעצם עריכתן של הבחירות כמהלך המחזק את הדימוי של הרשות הפלשתינית כשלטון דמוקרטי.
חרף ההיערכות הנמשכת בזירה הפלשתינית, לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי, כי הבחירות אכן תתקיימנה בסופו של דבר. לכותב המאמר נודע, כי לאחרונה מתקיימים מגעים בין פעילים מפת"ח ומחמאס באזור יהודה ושומרון במטרה לגבש הסכמה על דחיית הבחירות. בפני מחמוד עבאס גם עומדת האפשרות לתרץ מהלך של ביטול הבחירות תוך הטלת האחריות לכך על חמאס.
ישראל מצידה מחויבת להמשיך ולפעול במאמץ להביא לביטול הבחירות. זאת, באמצעות מגעים שקטים ודיסקרטיים מול הנהגת הרשות הפלשתינית (כפי שקיים לאחרונה, על פי ידיעות באמצעי התקשורת, ראש השב"כ, נדב ארגמן, בפגישה עם מחמוד עבאס ברמאללה). במקביל, חייבת ישראל להצביע בפני הקהילה הבין לאומית, ובמיוחד מול הממשל האמריקאי, את ההשלכות והמשמעויות השליליות והחמורות הגלומות בניצחון חמאס בבחירות ובמתן לגיטימציה לארגון טרור שחרט על דגלו את השמדתה של מדינת ישראל.
אל"ם (במיל') דוד חכם שימש כיועץ לשרי ביטחון לעניינים ערביים, שירת בממשל הישראלי ברצועת עזה והוא מחבר הספר "עזה בגובה העיניים" אודות האינתיפאדה הראשונה.
דוד חכםצילום: שיר חכם