סגור

חוסר האונים של הפוסקים בימינו: תגובה לרבנית מלכה פיוטרקובסקי

ריבוי המקרים בהם רבנים ורבניות כותבים מאמרים הלכתיים אך מסייגים כי "זה לא פסק הלכה", מרמז על בעיה שורשית בתקופה הנוכחית. הבעיה היא שאין בכוחנו לגשר על הפער הגדל בין העולם שלנו ובין התורה. הרב אברהם סתיו טוען כי עלינו לעסוק בכך

הרב אברהם סתיו
ל בתשרי התשפא
,
18 באוקטובר, 2020 17:31
הרב אברהם סתיו

הרב אברהם סתיוצילום: מרים צחי

מה אני חושב על נייר-העמדה של הרב בני לאו בנושא זוגיות חד-מינית? ומה עם דבריה של הרבנית מלכה פיוטרקובסקי בעניין מגע-של-חיבה בין בני-זוג נשואים כשהאישה נדה?

ובכן, עזבו שנייה את התכנים, בואו נדבר על הז'אנר. מהו בכלל הז'אנר (סוגה, בעברית) שבו נכתבו שני המסמכים הללו?

המשותף לשני המסמכים, כמו למסמכים אחרים שהסעירו את המגזר בעבר, הוא שלא מדובר בפסקי-הלכה. "המסמך אינו 'ספר הלכה'", כותב הרב בני לאו בפתח דבריו, וגם הרבנית פיוטרקובסקי מדגישה שהיא "לא פוסקת הלכה בנושא". שזה אמור להדליק לנו איזו נורה, שהרי שני המחברים כבר הוציאו מתחת ידם כמה פסקי-הלכה, אז מה בעצם קורה כאן?

והתשובה היא שיש ז'אנר כזה, נקרא לו 'פובליציסטיקה תורנית', שבו הכותב לא אומר מהי ההלכה, אלא מה הוא היה רוצה שתהיה ההלכה. הז'אנר הזה לא התחיל היום; אנחנו מכירים אותו כבר מן הגמרא. "אי איישר חילי אבטליניה [=אם היה כוחי חזק הייתי מבטל אותו]", אמר האמורא שמואל על תקנת הפרוזבול של הלל, והותיר דורות של פרשנים במבוכה: ועכשיו, כשכוחך אינו חזק, מה אתה חושב? "אילו היה מי שיתמנה עמי התרתי שיהיו עושין מלאכה בחול המועד", אומר רבי אבא בר ממל. ושוב עולה השאלה: ועכשיו כשאין מי שיתמנה אתך? אתה עדיין מתיר? ואם לא, למה לספר לנו את זה?

וחשוב להבין שהז'אנר הזה נובע, ומתודלק, מתחושה של חוסר-אונים.

שמעתי ממורי הרב יובל שרלו ששאל את הרב יהודה ברנדס, איך זה שאצל התנאים כמעט לא מצאנו התמרמרות על דיני התורה. נכון שיש מדרש אחד שמדבר על בעיית הממזרים, אבל זהו פחות או יותר, מדרש אחד במאות שנים של יצירה, לא מתקרב בכלל למה שאנחנו רואים סביבנו היום. ההסבר של הרב ברנדס לתופעה היה מאלף: חכמים לא התבכיינו על ההלכה משום שהם יכלו פשוט לשנות אותה. כשמשהו היה נראה בעיניהם בלתי-אפשרי בעליל, הם היו דורשים מחדש את התורה ומנסחים מחדש את ההלכה עצמה. אבל מי שאין לו כוח לשנות, מי שלא "איישר חייליה", נאלץ להתלונן.

כוח הפסיקה של רב במדינת ישראל כיום הוא אפסי. מלבד, אולי, הרב אליעזר מלמד, כל מה שרב יכול לעשות בימינו זה לבחור באיזה מקום בסקאלה ההלכתית הקיימת הוא רוצה לעמוד. המחשבה לשנות משהו, ולו הקטן ביותר, במסורת ההלכתית עצמה – היא כמעט מופרכת. יותר מזה: אנשי-ההלכה ה'ליברלים' נמצאים בתחתית שרשרת המזון. אין להם, מאז הסתלקותם של מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל והרב נחום רבינוביץ' זצ"ל, דמויות כרוחם שמוכרות על ידי הכל כגדולי הדור; וכיוון שהם נמצאים ממילא בצד ה'שמאלי' של המפה, אין להם מישהו אחר בשכנותם לפנות אליו (לשם השוואה: מי שנמנה על בית המדרש של מרכז-הרב ובנותיה, יכול תמיד לנטות בשעת הצורך לרבנים ליברליים או שמרנים יותר).

חוסר אונים הוא מצב לא פשוט עבור איש הלכה, ובצר לו הוא פונה, כמו האמוראים לפניו, אל הפובליציסטיקה. הוא מסיר לרגע את כובעו הרבני המחויב ללשון החוק וכותב מה היה אילו.
זה משחק קצת מסוכן; להיות רב ופובליציסט. כי אפילו הכותב עצמו, קל וחומר הקוראים, עשויים להתבלבל לרגעים ולהחליף בין המצוי לרצוי, בין משאלת לב להלכה פסוקה.

אבל זה לא פחות מסוכן להתעלם מן הפובליציסט שבך. וירמיה ויחזקאל השמיטו את כינויי השבח של הקב"ה מתפילתם משום שידעו שצריך לתת מקום גם לפובליציסט, או במקרה הזה למשורר או לסופר, גם אם במבחן התאולוגיה הצרופה של אנשי כנסת הגדולה אין מקום להשמטות כאלו (מתנצל אם ההרמז אינו מובן, ראו גמרא יומא סט ע"ב). גם להיות נביא זה עניין קצת מסוכן, לימדו חז"ל, כי לפעמים אפשר לשכוח כבודו של מי באים לתבוע: את כבוד האב או כבוד הבן?

ומה שאני שומע מבין כל הסערות האחרונות זו זעקה גדולה לתיקון, לגישור על הפער הגדול מדי בין ההלכה והעולם, פער שהולך ומתרחב מאז גלתה הסנהדרין, אך הכאב שלו מורגש יותר דווקא מאז שהתחלנו לחזור.

לא אכתוב כאן את דעתי ההלכתית על המסמכים הללו, כי אני לא חושב שזה העניין. העניין בעיניי הוא החוסר שאותו הם משקפים, השאלה שאותה הם שואלים.

"זה מאד עצוב מה שאתה כותב," אומרת לי אשתי שקוראת עכשיו את המילים הללו מעבר לכתפי.
"מאד," אני משיב, "אבל הגיע הזמן לדבר על זה".

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
18.10.2020

1. כל הרבנים רבנות אתם הטומה של ארץ ישראל הקדושה (דני)

רבנים קורבנות אתם האומה של ארץ ישראל הקדושה

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

2. רבנים ורבנות אתם הטומאה שארץ ישראל הקדושה (דני)

רבנים ורבנות אתם הטומאה של ארץ ישראל הקדושה

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

3. שאלה לרב סתיו: האם למדת פעם גמרא? (שאלה לרב סתיו)

האם לא ראית את כל הדיונים והדיוקים עד כדי פיקסל מה בדיוק נהגו בדורות הקודמים, ומה בדיוק אומרים המקורות, ואיך נהג רבי, ואיך נהג רבן גמליאל? מה הקשקוש הזה כאילו הם היו פוסקים איך שנח להם! קצת דרך ארץ!
ולגופו של עניין: הרעיון ש"התורה לא מתאימה למידות שלנו" הוא לא רעיון חדש. על חטא העגל שמעת? הוא קרה לפני אלפי שנים, וכבר אז "אמר רב יהודה אמר רב: יודעין היו ישראל בעבודה זרה שאין בה ממש, ולא עבדו עבודה זרה אלא להתיר להם עריות בפרהסיא" (סנהדרין סג ע"ב).
יצר העריות הוא לא חדש, הרצון להתיר את האסור הוא לא חדש, הגאוה כאילו אני ואני ואני היא לא חדשה. אותו אדם שהיה אז יש היום - - -
וגם היום עלינו להתגבר על אותם היצרים בדיוק.

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

4. מי הכיר אותו ואת אביו עד לפני כמה שנים? (ירובעל)

רק בגלל שבנט רצה רב לא חרדי שמענו על כל הרבנים החדשים הללו. דיונים הלכתיים נהיו מופקרים כמו בזירת איגרוף.

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

5. רחוק מהיהדות מה שאתה כותב. (.)

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

6. ללא קיצורי דרך (שלום)

הרב סתיו היקר, הכאב הוא כאב והסכנה היא סכנה, אך נראה שאין ולא יכול להיות קיצורי דרך. חובתנו לעורר את כלל תלמידי החכמים מכל המגזרים ומכל הסוגים לדון י-ח-ד בסוגיות העולות על הפרק, ולא באופן שכל אחד בונה במה/ספר/מאמר לעצמו. וכמובן מתוך כך גם להצמיח סנהדרין. זו הדרך בה ישכון אור ה'.

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

7. הפוך!!! (שלום)

ככל שבישיבת הגוש יתרחקו מהרב סלובייצ'יק - ככה הם יגיעו לסטיות יותר מוזרות.
בני לאו ופטרקובסקי מרשים לעצמם לכתוב כאלה שטויות - בגלל שאין את הרב לכטשטיין זצ"ל .
(כמו גם לגבי הר הבית שהרבה רבנים צעירים לא העזו לומר שזה מותר כשהרב אברהם שפירא זצ"ל היה חי...)

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

8. הגדולים שהזכרת ידעו מה הגבולות שלהם. הם ידעו שהסמכות שלהם מוגבלת ולא אמרו "קבלו דעתי" (ענווה והתבטלות למסורת ההלכתית הן הבסיס לתפקיד הרב והפוסק)

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

9. חוסר אונים??? כי אם שמים את ההלכה במרכז ומחוייבים אליה, אין בעיות. כשהיצר במרכז, ולא ניתן למצוא היתרים, פתאום ההלכה בעייתית (מהכתוב אפשר לחשוב שאם אנשים הוא רוצים לאכול חזיר התנאים היו )

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

10. מאד פשוט - אז הבינו שפסק הלכה יוצא מדיון הלכתי ולא מניירות עמדה. עכשיו כל אחד אומר מה דעתו ורואה בדבריו פסק חלוט (וזה עוד לפני שדנים על גדלות אמיתית בתורה)

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

11. ניכר שהמגיבים פה חיים ביקום אחר ומתכתבים עם עצמם ולא עם מה שבאמת נכתב (יוני)

יישר כח לרב סתיו אני חושב שזהה אכן לב העניין.

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

12. זה לא מה שעצוב.. (דידי)

אני קורא את הכתבה, קורא את התגובה של אשתך, ומהרהר לעצמי, האם זה באמת מה שעצוב היום? שאי אפשר למצוא היתרים רלוונטים לדורנו? האם לא יותר נכון ללכת כמה צעדים אחורה? להבין שתרבות המערב חלחלה אלינו עד כדי כך שאנחנו חושבים שכוחנו כה גדול עד כדי השוואות לשמואל ולתנאים? דומה הדבר לאצן שנכנס למסלול מכשולים וישר הולך אל המכשולים האחרונים, אומרים לו חביבי, מה עם הראשונים? ומה איתנו? מה עם ענווה , צעד אחורה, לקיחת אחריות? יהודי צריך לקום בבוקר ולנסות להכניס כמה שיותר קב"ה ביום יום שלו, זה עד כדי כך פשוט. האם לא יותר נכון לאזור אומץ ולהגיד - אנחנו חוטאים עם האינטרנט שנמצא בכל מקום, עם הסמרטפונים שהתמכרנו אליהם, עם כל הלשון הרע בעיתונים שאנחנו קוראים? עם האוכל המתועש שאנחנו אוכלים והורגים את עצמנו במו ידינו? למה ללכת ישר לכיתה י' אם אפשר וצריך לעבוד על הדברים של כיתה א'.. ולכל אחד יש חלק בזה. למיעוט דעתי במקום לחפש איך להתיר לזוג לדעת בנידה צריך לעשות חושבים גדולם מאוד איך גורמים לבני נוער לחזור לשמור נגיעה גם בציבור שלנו (סתם כדוגמא נוספת במה אולי אולי כדאי יותר לעסוק). בכל מקרה שיהיה הצלחה לכולנו , בריאות גדולה ובעז"ה שיגיע הגואל במהרה בימינו.

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

13. ממש חבל על הביטול תורה, שב תלמד במקום זה, אולי תתפתח ותהיה תלמיד חכם גדול עוד 40 שנה (אמיתית)

.

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

14. בעיה שלך בעיקר (אבנר)

אצלך יש פער בין התורה לבין המציאות, והתרה מקשה עליך.
אבל זה מעיד בעיקר עליך.
יש כל כך הרבה אנשים שהתורה וההלכה דווקא מחיות אותם ולא מעיקות עליהם.
פשוט בעיה של יראת שמים וקבלת עול מלכות שמים (ויחס לתלמידי חכמים)

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

15. מה ההבדל בין כותב המאמר שאינו ספר הלכה אלא נתינת לגיטימיות לרפורמה (נמאס)

"ומה שאני שומע מבין כל הסערות האחרונות זו זעקה גדולה לתיקון, לגישור על הפער הגדול מדי בין ההלכה והעולם, פער שהולך ומתרחב מאז גלתה הסנהדרין, אך הכאב שלו מורגש יותר דווקא מאז שהתחלנו לחזור."
מדבריך עולה שבינך לבין רבנים רפורמים אין הבדל בדעות ההבדל היחיד הוא שלהם "יש אומץ" להיות "פורצי דרך הלכתיים"
בהצלחה בטמפל

דווח על תגובה לא ראויה
18.10.2020

16. אל תתיאש (אבי)

כל הכבוד לך הרב סתיו. למרות כל התגובות השליליות והמזלזלות, המשך בדרכך להשמיע קול שפוי ואמיתי בחברה התורנית הקיצונית והמפוחדת שלנו. לצערי הרב קולך הוא כל כך בודד....

דווח על תגובה לא ראויה
19.10.2020

17. אתה מדבר "שטיות" ( )

דווח על תגובה לא ראויה
19.10.2020

18. הזוי שאחרי שאתה מצפה בהתנגשות בין העולם להלכה לשנות את ההלכה במקום לטעון שהעולם עקום אתה עוד חושב שאפשר לקרוא לך רב. (אריאל)

והזוי שאדון ברנדס חושב שחז"ל שינו את ההלכה כשהיא לא נראתה להם ואתה גם מכנה אותו רב ומגדיר את דבריו כמאלפים...

דווח על תגובה לא ראויה
19.10.2020

19. אשתך צודקת (שי)

אנחנו מצפים לבניין בית המקדש ולהחזרה של הסנהדרין. אבל לא בשביל שישנו את התורה חלילה אלא כדי לעלות אותנו יותר ולהתעלות בתורה.

הפרשנות של המצוות היא לפי שכלנו המוגבל. לכל מצווה בתורה יש עומק שאין ביכולתינו להבין. לכן גם אם המציאות תשתנה והפרשנות תשתנה וההבנה שלנו את המצווה קשה יותר. זה לא מוריד כלום מהמצווה עצמה מהקדושה שלה ומהאמת שלה. זה רק אומר שאנחנו התרחקנו ושאנחנו לא מבינים כלום.

אם התרחקנו מהבנת התורה או ממצווה מסוימת זאת לא סיבה לשנות את התורה אלא להתפלל עלינו שנזכה להתקרב שוב לתורה. הצעקה היא צעקה אמיתית, כואבת ועצובה.

זה לא עניין של חיבוק נחמה שהאישה זקוקה מבעלה. גם הבעל זקוק לאותו חיבוק בדיוק. כולנו זקוקים לחיבוק של נחמה... מבורא עולם! אנחנו 2000 שנה בגלות. גם בארץ אנחנו בלי מקדש ובלי סנהדרין ובלי כהן ובלי נבואה...

אנחנו לא יכולים יותר להסתפק רק במדינת ישראל. רק בפירורים של לאומיות ישראלית. אנו זקוקים לדבר האמיתי.

דווח על תגובה לא ראויה
19.10.2020

20. אשתך צודקת (שי)

אנחנו מצפים לבניין בית המקדש ולהחזרה של הסנהדרין. אבל לא בשביל שישנו את התורה חלילה אלא כדי לעלות אותנו יותר ולהתעלות בתורה.

הפרשנות של המצוות היא לפי שכלנו המוגבל. לכל מצווה בתורה יש עומק שאין ביכולתינו להבין. לכן גם אם המציאות תשתנה והפרשנות תשתנה וההבנה שלנו את המצווה קשה יותר. זה לא מוריד כלום מהמצווה עצמה מהקדושה שלה ומהאמת שלה. זה רק אומר שאנחנו התרחקנו ושאנחנו לא מבינים כלום.

אם התרחקנו מהבנת התורה או ממצווה מסוימת זאת לא סיבה לשנות את התורה אלא להתפלל עלינו שנזכה להתקרב שוב לתורה. הצעקה היא צעקה אמיתית, כואבת ועצובה.

זה לא עניין של חיבוק נחמה שהאישה זקוקה מבעלה. גם הבעל זקוק לאותו חיבוק בדיוק. כולנו זקוקים לחיבוק של נחמה... מבורא עולם! אנחנו 2000 שנה בגלות. גם בארץ אנחנו בלי מקדש ובלי סנהדרין ובלי כהן ובלי נבואה...

אנחנו לא יכולים יותר להסתפק רק במדינת ישראל. רק בפירורים של לאומיות ישראלית. אנו זקוקים לדבר האמיתי.

דווח על תגובה לא ראויה
19.10.2020

21. לך!!!!! (לך)

לך!!!!!!

דווח על תגובה לא ראויה
19.10.2020

22. או בפשטות: אנחנו צריכים סנהדרין (אין אני)

קדימה, הגיע הזמן!

דווח על תגובה לא ראויה
19.10.2020

23. גם הרב מיכאל אברהם הוא גדול דור (י.ד.)

ל מעשה בדורנו יש שני גדולי דור בציבור הדתי לאומי - הרב אליעזר מלמד והרב מיכאל אברהם.

דווח על תגובה לא ראויה
19.10.2020

24. תגיד למזרוחניקים שלך שזו דרישת הצבא. (ומיד הם יתיישרו.)

דווח על תגובה לא ראויה
19.10.2020

25. מזכיר קצת את השופטים שיש בירושלים... אם החוק לא מוצא חן בעינו, נשנה אותו על ידי "פרשנות תכליתית" (ונתעלם מההבדל בין תפקיד השופט לבין תפקיד המחוקק)

דווח על תגובה לא ראויה
19.10.2020

26. דווקא ברירת מצב מאוד מכובדת (יואב)

פוסק שמזהה נושא שבוער בתוכו, אבל מבין שאין בכוחו לשנות את המצב. מוצא דרך לומר את דברו בלי לפסוק הלכה שבידוע לא תתקבל.

דווח על תגובה לא ראויה
23.10.2020

27. אנא הרגע (אלי יחזקאלי)

לרב סתיו היקר. אני מעריך מאוד את כשרונותיך, אבל אנא תרגיע. כתוב עוד ספר כמו שכתבת על יו"כ, תכתוב בקדשים בטהרות, אבל אל תתעסק בהלכה ובמדינויות הלכתית. סליחה שאני אומר, אתה ילד קטן, ואינך מבין מה אומרים ומה לא. ידיעות ורצון טוב לא מספיקים צריך כובד ראש ואחריות , זה בא [לפעמים] עם הגל. בינתיים תתעסק אפילו בביקורת ספרים וסרטים ,רק תעזוב את ההלכה. הייתי אומר שעוד כמה שנים תצטער על מה שכתבת,אבל בקצב הזה ,אני לא יודע אם אני יכול לומר זאת

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

פגישת גנץ ורוני גמזו צילום: חורחה נובומינסקי, לע"מ

גנץ וגמזו נפגשו: "נספק מענה במלוניות לשבים מאומן"

קרא עוד