1. אין פרדוקס כואב יותר, אמיתי יותר, הזוי יותר, מצמרר וכואב יותר מהעובדה שיום השנה - יום הזיכרון התשיעי של המהלך המבריק שאמור היה לקדם הסדר עם שכנינו באמצעות חורבן גוש קטיף או "התנתקות" בשפה מכובסת, שהביא הרס של מפעל חיים חברתי, ציוני וכלכלי, וטרנספר לרבבת חלוצים ובונים שחלקם לא השתקמו עד היום; שיום זיכרון זה יחול בסמיכות לתוצאה הישירה של המהלך, ימים שבהם מדינת ישראל ואזרחיה נמצאים תחת בליץ רקטי ופצמ"רי על רוב עריה ותושביה של ישראל.
2. 1967. כן, אמרנו לכם חסרי האחריות, שיכורי השלום הממית, שמאז הניצחון במלחמת ששת הימים רוקחים חלומות באספמיא תוך עיוות המציאות והאמת על המהות האמיתית של הסכסוך והאויב. אמת שלא נשתנתה מאז העליות הראשונות ועד היום. אמת שכתובה בדם ורצח יהודים ללא הבחנה. לא, זה לא סכסוך על אדמה שלא חסרה במזרח התיכון, או עוד מדינה לעשרות הקיימות, שחלקן מתפוררות בתהליך אמבי רווי דם ללא קשר לקיומנו, ולא בהקשר לגבול כזה או אחר. הסכסוך האמיתי הוא על הקיום של מדינת היהודים במזרח התיכון "החדש", המתאפיין בהתחדשות רצחנית מתמדת, אזור המייצר בכמויות אספקה מתמדת ומתחדשת של המשאב השני בחשיבותו הזורם באזור אחרי הנפט: דם אדם, עם קדימות לדם יהודי.
3. 1993. חוסר הנכונות להכיר במציאות האמיתית הביא את נביאי השקר ההזויים להסכם אוסלו שהביא את המרצחים אחר כבוד אל פתח בתינו, וזאת בשל ההנחה שהפכה לתכונה יהודית בשל נסיבות החיים וההישרדות שלימדו את היהודי כפרט וכקהילה שאין כמעט דבר שלא ניתן לקנות, למכור, להחליף. זה עבד בדרך כלל וודאי יעבוד עם יאסר ערפאת, זו רק שאלה של מחיר, הם אמרו. ואכן ההנחה התממשה והמחיר שולם בדם וחיים של יהודים, שניגבה בשוויוניות ללא אפליה בין אשה ואיש בכל גיל ובכל מקום בארץ ובחו"ל. רק אחרי תשע שנים, בפעולה קרקעית מקפת כירורגית של צה"ל - "חומת מגן" ב- 2002, נפסק הטבח הסיטונאי.
4. 1995. שוב הפרדוקס, חוסר האחריות, האשליה הנמשכת, הסטריאוטיפים וחוסר הנכונות להפנים עם מי אנחנו עוסקים. הוזי השלום המקובעים במנטרות חסרות שחר מעבירים את עזה לאבו "הפרטנר". והוא מפסיד אותה לחמאס "בדרך דמוקרטית". נכון הגדיר ראש הממשלה השבוע את המתרחש בימים אלו: אנחנו יורים טילים כדי להציל בני אדם, והם משתמשים בבני אדם כדי להציל טילים. (ראש הממשלה טוב בניסוחים).
5. 2005 . אדריכלי הטרנספר הבטיחו כי מימושו ישנה מהותית לטובה את מצב הבטחון בעוטף עזה, כי הרי לא יהיה שם גורם ישראלי מעכב שעשוי להיפגע ורק כך יתאפשר חופש פעולה להגיב בעת הצורך בלי חשבון, כאילו בעל הבית השתגע. ובכלל למה להגיע ולחשוב על מצבים בלתי רלוונטיים הרי אנחנו מפנים ונותנים והם מקבלים, וזו הרי רק הסנונית המבשרת את בוא אביב הנתינה. ככלל, נתינה אצלנו זה לא אילוץ. זו אידיאולוגיה, מצווה. זוכרים את דברי העבריין אולמרט, זה שמחבב עטים וסיגרים, שהתברר לאחרונה שגם מעטפות, וגם היה בו זמנית ראש ממשלה, זה ששלח את הבנים למלחמת לבנון השנייה ותוך כדי המלחמה הצהיר והבטיח לבנים הנלחמים מיהודה ושומרון ולהוריהם גורל דומה לגוש קטיף, לאחר המלחמה. זאת כמובן לאור ההצלחה של שני הפרויקטים בהם עסק: מלחמת לבנון השנייה וחורבן גוש קטיף.
6. את האנומליה במציאות הזאת צריך להפסיק מיד. זה שנים הפכה אוכלוסייה האזרחית בדרום, ילדים, נשים וגברים בכל גיל ובכל מצב לחומת מגן חיה ולשק חבטות. זה התחיל עם כמה אלפים והיום כבר מיליוני אזרחים ב"חבילה". ממ"דים ומיגון מצילים חיים, אך הצורך בהם וודאי השימוש בהם תדיר, הורס את החיים. אי אפשר לנהל חיים נורמאלים במרחק של 20 או 100 שניות או שתי דקות ממיגון בכל רגע נתון.
אחרי הזנחה של שנים ונתינת חופש על ידי ההנהגה הפוליטית הישראלית לבניית המפלצת העזתית והסתפקות ביצירת אמצעי הגנה - אומנם בעלי משמעות ככיפת ברזל - אך במקביל דחיית הטיפול האמיתי במפלצת הטרור והתעלמות מהצורך הדחוף למגר אותה ובהכרח לעשות זאת שם, בעזה על ידי צה"ל על זרועותיו. ובעזרת השם נעשה ונצליח.
נ. ב . אתמול בהופעה טלויזיונית ששודרה בערוץ 2 הודיע דובר החמאס כי אין לארגון התנגדות עקרונית להפסקת אש, כי כל הפסקת אש מנוצלת לחיזוק ושיפור ההתנגדות כנגד האויב הציוני שאיתו לא יהיה שלום.