מה היה המקרא אומר על פרשת הרב מוטי אלון?

פרשת הרב אלון מזכירה לרבים את פרשת דוד המלך בתנ"ך. ד"ר נח חיות חושב שהרב אלון עשה עמנו חסד כשדחה את עסקת הטיעון. תיקון למצב הקשה והמביך אליו הוטלנו יכול להיות רק באחד מן השניים. או שהרב יוכיח את חפותו או שהוא יימצא אשם, יודה בחטאיו ויקבל עליו עונש מלא. דעה.

חדשות כיפה ד"ר נח חיות 03/11/11 16:50 ו בחשון התשעב

מה היה המקרא אומר על פרשת הרב מוטי אלון?
רננה הררי,ארכיון מצפה הילה, צילום: רננה הררי,ארכיון מצפה הילה

מה קורה כשמנהיג חוטא? מה קורה שמתברר ש"אבא" עשה מעשים איומים? אין לי כמובן מושג האם הרב אלון אשם במשהו וגם אין לי כוונה לעסוק בשאלה זו. אני מבקש לעסוק בשאלה מה זה עושה לנו כעם, כקהילה ולעיתים אף כמשפחה כאשר מתברר שהמנהיג, הרב, האב הרוחני הוא לא מה שחשבנו, וגרוע מכך - הוא מעורב במעשים איומים. והנה, דווקא לכך מכין אותנו המקרא.

הסיפור הבולט ביותר ששייך לענייננו הוא סיפורם של דוד ובת שבע (שמואל ב י"א). מה אין בסיפור. מציצנות, תאווה, ניאוף, ניסיון לכסות על החטא ורצח מתועב של חייל מצטיין שהמלך הצמיח לו קרניים ושלח אותו לקרב מיותר, פשוט כדי להיפטר ממנו.

מה חשב לו המקרא כאשר בחר לספר לנו סיפור זה, על דוד, מלך ישראל, משיח צדקנו?! אך הסיפור איננו מסתיים ברצח אוריה, הבעל הנבגד. הסיפור ממשיך ומתאר כיצד המעשה נמצא רע בעיני ה' וכיצד נשלח נתן הנביא להוכיח את המלך. ואז מגיע הסיפור לשיאו - "חטאתי לה'" מגיב דוד (שמואל ב י"ב) למשל כבשת הרש ומכאן הוא עובר תהליך ארוך של הודאה בחטאיו וקבלה מלאה של העונשים המוטלים עליו. "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם" אומר משלי (כ"ח ח) ונראה שסיפור דוד ובת שבע נבנה על אותו הרעיון.

האם המקרא סלח לדוד?

נראה שכן. דוד נהפך למודל של מלך טוב הראוי לחיקוי על אף חטאיו, "מקים עולה של תשובה" (עבודה זרה ה' ע"א) . כל זאת, משום שהודה בחטאיו וקיבל על עצמו עונש ותיקון.

אך לא הכול יכולים היו להכיל את דוד החוטא. לצד הרואים בדוד מודל לחוטא שחזר בתשובה חוזרים ודוקרים בנו דברי הגמרא "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה" (שבת נו ע"א). הנה, יש מי שלא יכול היה לעמוד במחשבה שאבא איננו מושלם, שמשיח צדקנו חטא. מסתבר שהרעיון ההזוי לכאורה לפיו דוד לא חטא איננו יצירה חדשה של התלמוד. ספר מקראי אחר, ספר דברי הימים בוחר לדלג במיומנות על כל סיפור בת-שבע מבלי להותיר על בגדיו של דוד רבב. בדרך דומה הוא חוזר ומתאר את קורותיו של שלמה וגם שם הוא חותך את הפסוקים המתארים את חטאי שלמה, כאומר - "הוא זכאי".

חסד עשה עמנו הרב אלון כשדחה את עסקת הטיעון. תיקון למצב הקשה והמביך אליו הוטלנו יכול להיות רק באחד מן השניים. או שהרב יוכיח את חפותו או שהוא יימצא אשם, יודה בחטאיו ויקבל עליו עונש מלא.

ואנחנו? נתפקח מאשליה נוספת שבשר ודם מחוסן מרע ונלמד להתייחס למנהיגנו בצורה מורכבת ולקבל הן את יתרונותיהם והן את חסרונותיהם.

ד"ר נח חיות מנהל מרכז הרצוג ללימודי יהדות, השייך לרשת בתי המדרש בישראל