הרב הצבאי - כהן משוח מלחמה

כבר אמר החכם באדם ש"אין כל חדש תחת השמש", או בלשון העם "כבר היינו בסרט הזה".

בוועדת החינוך של הכנסת בראשות חה"כ אילן שלגי משנת 2003 כבר דנו בסוגיה הזו. ואף שם עלתה הטענה, למה בטקס אזרחי מסוג זה מחלקים תנ"ך? ולמה צריך רב? מכל הטענות התמימות האלו עולה ריח חריף של עקירת כל סממן שיכול להיתפס כדתי, למרות שהוא אינו כזה.

נכון, זהו טקס צה"לי ממלכתי ותרבותי. נכון, יש כאן שבועה-הצהרה למדינת ישראל. אך יש כאן גם מעמד מרגש ומרומם, בו מרגיש החייל תחושות שהם הרבה מעבר למחויבות גרידא למדינתו. הייתי בטקס הזה פעמים רבות כחייל, כאח, כהורה, וכרב לתלמידים. תמיד אפשר היה לחוש שכל החיילים, ללא קשר לרמת שמירת המצוות שלהם, שותפים לאותה תחושה של התרגשות גדולה, רוממות הרוח וחיבור עמוק לעם ישראל שהתנער מעפרו. במיוחד כשטקס זה נעשה ברחבת הכותל המערבי, או אז מעבר לכל, הצטרפה גם ההרגשה של חיבור למורשתו של עם ישראל וגם לקדושת המקום.

וזו בדיוק הנקודה. התנ"ך מסמל עבור רוב עם ישראל חיבור לעברנו, חיבור לארץ ונתינת משמעות מיוחדת להיותנו יהודים. לכן הוא מחולק בטקס זה. גם רב היחידה אינו רק "ספק שרותי דת" כפי שחלק קטן מאזרחי ישראל היו רוצים לראותו. הרב הצבאי מסמל דמות רוחנית שמלווה את הצבא בכל יעדיו ומשימותיו. כזו היא הרבנות הצבאית מאז שהקימה הרב גורן זצ"ל ובמיוחד בשתי הקדנציות האחרונות של הרבנים היקרים - הרב רונצקי והרב פרץ שליט"א.

בהיסטוריה של עם ישראל המוזכרת בתנ"ך, מוזכר הכהן משוח מלחמה כשהוא יוצא ומעודד את רוחם של החיילים לקראת הקרב. זו היא גם דמות הרב הצבאי של היום, שמלווה את החיילים ומשמש עבורם כתובת ומשען רוחני בעת הצורך. כולנו שמענו והתרגשנו מדבריו של אל"מ עופר וינטר, מח"ט גבעתי, לקראת היציאה לקרבות "צוק איתן". ביחידות רבות בצה"ל נותן הרב של היחידה את הממד הזה ובכך הוא מסייע רבות למפקד היחידה.

בתמונות שחקוקות בלבבנו ממלחמת ששת הימים זוכרים רבים מאיתנו את הרב גורן זצ"ל, הרב הראשי לצה"ל דאז, רץ עם הלוחמים משחררי הר הבית והכותל המערבי עם ספר תורה בידיו, תוקע בשופר ונותן את חלקו בהפיכת אותם רגעים לרגעים היסטוריים. עדיין מהדהדת באוזננו הקריאה ההיסטורית של מפקד חטיבת הצנחנים דאז, מוטה גור ז"ל, "הר הבית בידנו", יחד עם דברי הרב והתקיעה בשופר.

אף אחד לא התפלא אז, מדוע העז הרב גורן לתקוע בשופר ולא השאיר את הכבוד למרדכי בר און, קצין חינוך ראשי. כי כולם הבינו את ההבדל בין אחריות על תחומי חינוך בצה"ל, לבין דמות רוחנית כדמותו של הכהן הגדול בשעתו. אשר על כן, גם בימינו, ברגעים המרוממים המיוחדים שחווים הלוחמים, השכילו ראשי צה"ל להעמיד לידם את הרב כדי שייתן הוא את המימד הרוחני להשלמתה של החוויה הגדולה. רק בגלל שהאמת הזאת היא כל כך פשוטה וישרה, לא צלחה תוכניתם של חלק מחברי וועדת החינוך דאז, שמפאת כבודם לא אזכירם בשמם, לשנות את הטקס. ונקווה שאף היום יישאר טקס מרטיט ומרשים זה על מכונו.

ולקצין חינוך ראשי אומר, הנח לסוגיה פעוטה זו. אני משוכנע שאתגרים רבים עומדים בפניך בתחום החינוך וההדרכה בצה"ל ומניחים לך מקום רב להתגדר בו. אנו מאחלים לך הצלחה רבה בתפקידך.

הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר בנהריה