לאחרונה אנו עדים לתופעה מצערת, כואבת ומדאיגה, בתוך מסגרת חילוקי הדעות שבתוך הציבור הדתי-לאומי ובין רבני ציבור זה. עצם העובדה שישנן גישות שונות היא מבורכת, והוויכוח שבין השקפת העולם הדתית-לאומית ובין זו החרדית-לאומית הוא ויכוח לגיטימי, חשוב ומעניין, כל עוד הוא מתנהל בצורה עניינית ומכובדת. והנה, לאחרונה מתגלה שרבנים מן הזרם החרדי-לאומי מחדירים לתוך המחלוקת גם היבטים שיש בהם חריגות מצערות מן האמת הפשוטה, והכפשות בסגנון חריף ומבזה.
רק אתמול קבע הרב חיים דרוקמן שליט"א: "מפריחים שמועות שאינן אמת. בקדנציה הקודמת לא התקבל אף חוק שנוגד את תורת ישראל! אף חוק!... אמנם ח"כים העלו הצעות חוק אבל באו חברי הבית היהודי והצליחו שאף חוק לא התקבל. אין להשמיע שמועות שאינן אמת", ואף 'חוק הפונדקאות' "נקבר בוועדה" ולא נוסף לספר החוקים של מדינת ישראל.
הרב דרוקמן הוסיף, שבכל ענייני חוק ומדינה חברי הבית היהודי פעלו על פי "ועדה קבועה שדנה בכל הנושאים שנגעו לענייני דת ומדינה", שכללה את הרב יעקב אריאל, הרב נחום רבינוביץ, הרב זלמן מלמד והרב צפניה דרורי שליט"א.
והנה, לא עברה יממה, והרב שלמה אבינר שליט"א ממשיך בקו העקבי של הצגת תמונה שפשוט רחוקה מן המציאות: "לו הדתיים הלאומיים היו יודעים מה מתרחש בבית היהודי לא היו מצביעים עבורו. אבל הצליחו להרדים אותם, הצליחו להטעות אותם... יש במפלגה גוף אחראי על ענייני דת ומדינה, שהגיעו למסקנות שונות, אבל יו"ר המפלגה לא מתייחס לדבריהם ומוביל את החוקים על דעתו בלבד". האמנם? מדוע אפוא איש מרבני הוועדה עצמה לא טען טענה כזו? האם הרב אבינר יכול לתת ולו דוגמה אחת למקרה שבו יו"ר המפלגה פעל בניגוד לעמדתם של רבני גוף זה?
יתרה מזאת. הרב אבינר חזר שוב על טענה שהוא טען פעמים רבות, כביכול על פי חוק הגיור בגרסה שבה תמכו אנשי הבית היהודי בהתייעצות עם רבני הציונות הדתית "אפשר יהיה להתגייר בלי קבלת מצוות, ושיגיירו מאות אלפי עולים רק על יסוד הזדהות יהודית". האמנם? האם מישהו באמת הציע את זה? האם וועדת ארבעת רבני הציונות הדתית שהייתה אמורה לפקח על הגיור (הרבנים דרוקמן, דרורי, רבינוביץ ומדן שליט"א) חשודים בנכונות לקבל גיור בלי קבלת מצוות? האם בכלל מישהו מרבני הציונות הדתית באמת טען שבכוונתו להתיר גיור רק על יסוד הזדהות יהודית? מה אפוא מצדיק הוצאת שם רע באופן כזה?
ומכאן למסקנתו החריפה של הרב אבינר: "לכולם יש קווים אדומים. לבית היהודי אין. הוא רכיכה, הקו היחיד שלו הוא: הכיסא". ושוב: האם יש לרב אבינר דוגמה אחת שעל פיה ניתן לטעון שחברי הבית היהודי פעלו בניגוד להשקפת עולמם של רבני הזרם המרכזי של הציונות הדתית, והם עשו זאת רק בשביל "הכיסא"? ומה בכלל מתיר להשתמש בביטוי מעליב כמו 'רכיכה' (או כמו ביטוי קודם שבו הוא השתמש: 'טוטי פרוטי') לגבי שליחי ציבור שפעלו על פי מיטב השקפתה של הציונות הדתית?
אכן, ישנה מחלוקת נוקבת בציונות הדתית, בין רבנים ואישי ציבור, שעלולה להתחדד בימי הבחירות. אני מאמין שביסודה זו מחלוקת לשם שמים, שראוי להציגה בפני הציבור ויבחר כל אחד על פי הדרך הראויה לו הבית היהודי ייצג באופן נאמן את השקפת העולם של רבני הזרם המרכזי בציונות הדתית, ומשום כך הוא תומכים בו. זכותו של הרב אבינר לתמוך בהשקפת עולם חרדית-לאומית שונה, ולנהל ויכוח ענייני עם רבנים ואנשי ציבור על הדרך שבה יש לפעול בקידום ענייני תורה ומדינה בעת הזאת. אולם תנאי הכרחי יש להציב בפני כל מי שמביע דעה בנושא: להתייחס בכבוד לדעה האחרת, להציג עובדות ולא דברים שאינם אמת, ולהימנע מביטויים מעליבים ומכפישים, שאינם תורמים דבר לאהבת תורה ולשלום בתוך הציבור הדתי-לאומי.