הנושא הוא מוגנות. לא על גברים. לא על נשים

כשלימדתי בנות בבית הספר הקפדתי על מגבלות שקבעתי לעצמי, אף פעם לא שיחות נפש ותמיד עם דלת פתוחה. מוגנות היא שפה ושיח שיש לפתח ולשים על השולחן בכל עוצמתה ובכל מקום בו יש אינטרקציות

אסף פאסי אסף פאסי 29/06/22 20:23 ל בסיון התשפב

הנושא הוא מוגנות. לא על גברים. לא על נשים
אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק

בצעירותי לימדתי בנות. שנה אחת. בשנה הראשונה שחינכתי בנים בכיתה ו', נכנסתי ללמד גם שעתיים בשבוע את כיתת הבנות. הבטחתי לעצמי שלא אחזור לכך כי הבנתי שזה לא נכון עבורי, כגבר, ללמד את השלב הזה ואת הגיל המבולבל הזה.

באותה השנה לימדתי בנות במכינה קדם צבאית ונשאתי בתפקיד הזה שלוש שנים. כמה דברים קרו בעקבות התפקיד, הקפדתי על לבוש מאוד מסוים (בלי ג'ינסים, בלי סנדלים - רק נעלים סגורות, ציציות בחוץ) על טבעת נישואין מוקפדת וגלויה, על דיסטנס (עם המון כבוד כמובן) ובחיים לא קיבלתי בת בחדר סגור. למען האמת דאגתי שלא יהיה חדר. ישבתי עם הבנות בבית המדרש, במזכירות, בחצר, ותמיד עם דלת פתוחה. אף פעם לא דיברנו שיחות נפש. אף פעם לא דיברתי איתן על צניעות או על דברים שבינו לבינה. במגבלות שקבעתי לעצמי הייתי חוזר ומלמד את הגיל הזה שוב, ועושה זאת בשמחה.

פגיעות של גברים קיימות גם בבנים צעירים 

במהלך השנים לימדתי גם בנים. חשוב לומר לכל המזועזעים מכך שגברים מלמדים בנות, שלפי הקו הזה יש להזדעזע גם מכך שגברים מלמדים בנים. פגיעות של גברים יש גם בבנים צעירים ולעיתים אפשרויות הפגיעה גדולות שבעתיים בשל המחשבה שהסכנה מצויה רק כשיש מין שני. אני מתגעגע מאוד לתקופת החינוך וברור לי שקווים מסוימים שקבעתי לעצמי בשנים בהם חינכתי עזרו מאוד עבורי ועבורם לשמור את הכבוד המרחק והקרבה הנכונה בין מורה לתלמיד.

כיום, בתפקידי כבעלים ושותף במשרד פרסום אני מקפיד לשבת באותו החדר עם השותף שלי ולא בחדר נפרד. קירות החדרים במשרד שלנו שקופים וגם במקומות הקודמים אף פעם הדלת לא תינעל עם עובד/ת. כמות ההטרדות במשרדי פרסום ובמשרדים בכלל, גם היא גבוהה וגם שם האשמה היא בדר כלל על גברים.

מוגנות בשנת 2022 איננה עניין רק לאולפנות ואיננה עניין רק נגד גברים. מוגנות היא שפה ושיח שיש לפתח ולשים על השולחן בכל עוצמתה ובכל מקום בו יש אינטרקציות. בכל גיל, בכל מין ומגדר, בכל מגזר, בכל מקום. אני מזועזע לעיתים עד עמקי נשמתי מיחס לעובדות במשרדי הייטק, מזלזול ומוחצנות מינית שמשפילה עובדות ועובדים. אני מזועזע גם מבבות ורבנים, מחילונים וכופרים, מזמרים ויחצ"נים, מכל מי שמשתמש בכוחו מול האחר, לא משנה מי ומה אמונתו. מאידך, אני מתרשם עמוקות ממקומות ומאנשים שיש בהם יחס מכבד ויודע שרבים מאוד הם כאלה. ניסיון כזה או אחר להילחם פוליטית או להעלות על נס מגזר מסוים או סוג חינוך מסוים יעשה עוול מטורף לקורבנות וליכולת להתקדם למוגנות אמיתית.

השיח שלנו צריך להיות על מוגנות. לא על גברים. לא על נשים. לא על מוסדות חינוך. השיח צריך למנוע ככל האפשר קורבנות. להבין את יצר האדם, את יצירתם והפלתם של בעלי כוחות המרשים לעצמם להשחית, את היכולת לתת יד וטיפול לכאלה המבינים שהם נצרכים לכך. אם בעניין הזה לפחות נצליח להיות ענייניים - אני מאמין שהדרך לתיקון גדולה מאי פעם.