בוודאי יצא לכם לשמוע רעשים של תחנת רדיו ללא קליטה- מעצבן, נכון? זה בערך מה ששומע אדם הסובל מקשיים של קשב וריכוז. הרבה מהפונים אליי לטיפול רגשי טוענים כי אובחנו בעבר כבעלי הפרעת קשב, בעוד שבעיצומו של תהליך הטיפול רמת הריכוז עלתה לאין ערוך עד לריכוז מלא, ואף נדהמו לגלות, כי יש קשר ישיר בין בעיית הקשב שאובחנה אצלם לבין מצבם הנפשי-רגשי.
ואכן, כך מסתבר, כי יש בסיס רגשי להפרעה; שכן קשיים רגשיים - ממשיים מפריעים לריכוז קוגניטיבי ובו בעת כאשר הנפש רגועה, אזי הריכוז וההקשבה מתמתנים. בעיית קשב וריכוז זו הפרעה הרווחת בדורנו המכונה ברפואה הכללית: ADHD .
אמנם, בדורות קודמים היו בעיות מסוג זה, אך שלא כמו בדורנו זה, שמלבד יכולת קוגנטיבית- מחשבתית מולדת (רמת האינטליגנציה), המולת החיים, השפע והתחרותיות הם אחד מהגורמים לחוסר פנאי נפשי בשל מרדף החיים. לכן, בעידן שלנו כיום (כמו בתחומים נוספים), קיימת מודעות גבוהה לתת מענה לסובלים מכך.
לשם כך פותחו תרופות כימיות ומגוון תכשירים טבעיים הנמכרים בשוק להקלה בריכוז. גם פעילות גופנית כמו שחייה או רכיבה טיפולית, תרפיה באומנות ובבע"ח תורמים לשיפור המצב. אך בפועל, אף תכשיר או תרופה לא מסייעים לפתרון הבעיה עד תום.
מדוע אין פתרון מושלם לבעיית קשב וריכוז?
ראשית, נבהיר כי בשיטת הטיפול שלנו מכונה תופעה זו כ"פיזור נפש", כאשר המחשבות והרגשות אינם מיושבים אלא "מתפרעים", ובכך נגרמת הסחת דעתו של האדם ולחוסר מיקוד. במילים פשוטות מדובר, בעצם, ב"רעשי רקע" שלא מאפשרים התמקדות בעניין מסוים כמו שיחה, לימוד, עבודה, משום שהמוח מוסח לעניינים אחרים ובעצם לא 'מונח' כאן ועכשיו.
התופעה היא לא בהכרח גנטית, על אף שניתן לראות אנשים וילדים במשפחה הגרעינית והמורחבת הסובלים מאותן תופעות. ברם, בעיית הקשב והריכוז מצביעה לרוב על יניקת דפוסי התנהגות לא נכונים כמו: חוסר בטחון עצמי, ערך עצמי שלילי, ריצוי, עצבנות, עצבות וכיוצא בכך.
כמו-כן, משברים במשפחה, אפליות, פגיעות מיניות או חברתיות למיניהן עלולים לגרום לקשיים בריכוז. בנוסף, כאשר ישנה חוסר בהירות בחיים ואין מטרה ברורה, ייתכנו בלבולים שמציפים את הראש במחשבות שמתרוצצות ללא הרף וללא שליטה.
ניתן לדמות זאת לעומס במחשב, בטלפון או במצלמה, שבעקבות זאת המערכת עובדת באיטיות או תקועה, כשהפתרון לרוב הוא פינוי מקום או התקנה של גרסה מחודשת יותר. באותו אופן ניתן לראות זאת אצל ילדים הגדלים באווירה מתוחה שמייצרת מריבות קולניות, האשמות וגידופים; הדי הצעקות יהדהדו במהלך יומו תוך לימודיו ועיסוקיו של הילד ויפריעו לתפקודו, ואף בלילה ייתכן ושנתו תלווה ביקיצות וחלומות לא טובים וביעותיים.
אלו הם רעשי הרקע
הריטלין או כל תכשיר אחר אמנם ירגיע וירדים את האזור הלא רגוע במוח, אך עם תפוגת השפעת התרופה, המצב יחזור לקדמותו.
למשל, ילד שחש כי הוא אינו מקבל הערכה ותשומת-לב, מוחו יהיה טרוד באם הוא אהוב ומוערך ויהיה מוסח מעצם הריכוז במבחן, בשיעור או בכל דבר אחר בו יעסוק. ייתכן והוא עדיין מצולק מאותו משבר שעבר: פגיעה, הטרדה, או כל טראומה שטרם נרפא ממנה, וכך יוצא שהוא מרוכז בקשייו; ראשו לא מונח ושכלו מתפזר, ומתוך כך לא משיב בהקשר לעניין, ובהמשך לא יהיה מסוגל להתפנות רגשית לבני משפחתו, מכיוון שאינו רגוע ותזזיתי, כי עדיין מרגיש שלא מבינים אותו, והדבר ימשיך להציק לו משום שהקושי לא פתור ובאופן לא-מודע זה יועבר לילדיו.
נוסף לזאת, ילד המרגיש לחץ תוך כדי למידה משום שצועקים ומבזים אותו בשמות גנאי כמו: "עצלן", "טיפשה", "איפה השכל שלך?!" וכו' יתקשה מאוד להתרכז, מוחו יהיה טרוד שמא חלילה יטעה, מהפחד שמא הטעות תגרור אחריה בזיון נוסף מצד זה ש"מלמד" אותו...
בנוסף, היחשפות של ילדים וגם של מבוגרים לסיפורים ותכנים שליליים מעצימים את הפחדים והחרדות ומפריעים מאד לריכוז.
טיפ ממני אליכם, קוראים יקרים:
"לב טהור ברא לי אלוקים" (תהילים נא, יב)
לכל אחד יש לב טהור, אך עקב הפרעות מבית ומחוץ הלב מצוי בבלבול רגשי המציף את המחשבות. לו היינו יודעים עד כמה ילדים ומבוגרים כאחד מסתירים את סבלם מפאת הבושה, הכאב והפחד (ומכורח המציאות פורקים זאת באופן שלילי ) כך שזה לא בהכרח ה"כדור" שיעזור, אלא שיש לפנות לשורש הבעיה – לתת מענה לקושי ולסבל שלהם.
לכן, בואו ונקשיב להפרעה!
חשוב, שלפני נטילת התרופה או לכל הפחות תוך כדי הטיפול התרופתי, נברר מה עומד מאחורי התנהגותו של העומד מולנו, ובעצם, ננסה להבין מה מתחולל בנפשו, כי עצם ההקשבה יורדת לשורש הבעיה וכבר נותנת מענה לקושי האמיתי ומרגיעה אותו.
ואם נהיה באמת שם בשבילם ולא נתעלם - זו הצלת חיים ממש!
הכותבת, רינת יונגר היא מטפלת רגשית, יועצת זוגית ומנחת הורים משפחתית, מפתחת שיטת טיפול ייחודית לפי תורת הבעש"ט - "שלוש תנועות בנפש: הכנעה, הבדלה, המתקה". לתגובות, הארות ושאלות: rinat.yunger@gmail.com.