עד 120 שנה? כנראה שזה לא יקרה - וחשוב להיערך בזמן

יש דברים שקשה לדבר עליהם, כי זה לא עושה לנו טוב, ובעיקר כי זה מזכיר לנו שאנחנו בני תמותה. למרות שרובנו רוצים מאד להישאר כאן עד לפחות 140, כנראה שזו לא תהיה המציאות

חדשות כיפה מירית הופמן 02/07/20 10:36 י בתמוז התשפ

עד 120 שנה? כנראה שזה לא יקרה - וחשוב להיערך בזמן
צילום: shutterstock

"עזבי אני לא יכולה לדבר על זה אפילו עם אשתי, איך אעלה את זה מול הילדים"?, "אני כל כך מבינה אותך אבל חייבים לדבר על זה, ועדיף מוקדם מאשר מאוחר יותר, עכשיו שאתה עדיין יכול להסביר מה אתה רוצה ואיך אתה רוצה להמשיך הלאה עם החיים שלך..", אני מדברת על הכנה לקראת העתיד והפעם הכנת ייפוי כוח מתמשך.

אכן, יש דברים שקשה לדבר עליהם, ואנחנו מעדיפים ללכת סחור סחור ולא לדבר עליהם, כי זה לא נעים, כי זה לא עושה לנו טוב, ובעיקר כי זה מזכיר לנו שאנחנו בני תמותה ולמרות שרובנו רוצים מאד מאד להישאר כאן עד לפחות 140, כנראה שזה לא יקרה. ככל שהשנים חולפות ואנחנו מזדקנים, כך קשה יותר לדבר על הדברים עם חברים, עם בן הזוג, עם הילדים, אבל בעיקר עם עצמינו.

ואני אומרת, בואו נדבר על הפיל הלבן בחדר, כי ההימנעות מדיבור עליו, בוודאי לא ממעיט מחשיבותו או מוציא אותו מהראש שלנו (בעצם מהחדר..). בהתאם לסקר עולמי שנערך בשנת-2019, תוחלת החיים הממוצעת בישראל עמדה על 82 שנים לגברים ו-84 לנשים. שימו לב שמדובר בתוחלת חיים ממוצעת. בכנס שנערך לפני הקורונה, בו השתתפו גרנטולוגים ידועי שם, נאמר שבקצב שבו עולה תוחלת החיים כיום, צפוי הדור הבא לחיות אף עד גיל מאה כדבר שבשגרה.

יחד עם זאת ישנן מחלות שפוגעות בנו דווקא בגילאים מאוחרים יותר כגון דמנציה, פרקינסון ואחרים. הפגיעה היא בעיקר בכושר השיכלי שלנו. כלומר אמנם תוחלת החיים עולה אבל אין זה אומר שאיכות החיים תישאר אותו הדבר לכל אורכה. ולכן אנחנו לא רק צריכים, אלא ממש חייבים, לדבר על הפיל הלבן בחדר.

שבו עם עצמיכם ותחשבו – איך תרצו לנהל את החיים שלכם כשאתם כבר לא מסוגלים לעשות זאת. איפה תרצו לגור, האם תסכימו לכל טיפול רפואי, האם תרצו להמשיך לתת מתנות לילדים או לנכדים. 
על מי אתם סומכים שיוכל לעזור לכם בניהול היומיומי של החיים, לטפל בחשבונות הבנק שלכם, להיות בקשר עם היועץ הפיננסי. 

האם תרצו להמשיך לפרנס אחד הילדים שלכם כפי שאתם עושים עכשיו. מה לגבי התרומה שאותה אתם מעניקים כבר עשרים שנה לעמותה שיקרה לליבכם, האם תרצו להמשיך לתרום. אחרי שתסכמו לעצמיכם מה אתם רוצים, שתפו את בני המשפחה. בוודאי יוקל להם לדעת מה הרצונות שלכם.

אחרי כל זה, דברו עם עורך דין (שעבר הכשרה לכך), שינסח לכם ייפוי כוח מתמשך שיעביר את כל הרצונות שלכם על הכתב, שחור על גבי לבן, ולפסים משפטיים פורמאליים כדי להבטיח (עד כמה שהדבר ניתן), שאכן כך יעשה. הפיל הלבן אמנם לא יהפוך לוורוד פתאום אבל אולי היקפיו קצת יצטמצמו, ואולי אולי הוא אפילו יחייך אליכם מהחדר הסמוך.

 

לטורים קודמים

 

הכותבת: מירית הופמן - עו"ד לתכנון בין דורי וליווי משפטי ואישי לגיל השלישי