מה מיוחד כ"כ בתפילה במחנות הקיץ, למה זה כ"כ כיף לראות קבוצת חניכות מברכת ביחד ברכת המזון במחנה הרי זה קורא גם כל יום? ואיך כל זה קשור לרבנים הראשיים החדשים שנבחרו רק אתמול משרה החשובה?
תשובה לדבר אפשר למצוא במספר מושגים אותם אנו לעיתים שומעים מושגים כמו: בסדר שמעתי... כן שמעתי ואני יעשה זה בסדר... משפט רגיל ושגרתי שאני רגלים להגיד אותו או לשמוע אותו פעמים רבות , לכאורה משפט זה היא צריך לספק אותנו הרי אנחנו אמרנו משהו כדאי שהאדם ששמע את מה שאמרנו יעשה את אותה פעולה ואם אותו אדם או קבוצה שמשהו את האמירה ואישרו לנו את קבלתה וביצוע לכאורה הסגנו את המטרה , אבל דוקא ברגעים כאלו לעיתים מתגנבת לליבנו ההרגשה שזה לא מספיק , נכון מצד האמת רציתי את ביצוע המשימה , אבל כעת שהיא בוצעה קשה לי להסתפק בזה שהיא נעשתה , ואני גם יבקש לדעת האם לבו של האדם או של הקבוצה הצליחו להיכנס לתוך המשימה.
לא סתם פותחת פרשתנו במילים "והיה עקב תשמעון את המשפטים הללו" ומסביר לנו הבראשית רבא שהמילה "והיה " מלמדת על לשון של שמחה ,ולמה צריך לפתוח בלשון של שמחה בפרשה שמדברת על שמיעה של מצוות שרבש"ע צווה ? כי "אם בשמחה תשמעון את המשפטים האלה ושמר ה' אלקיך את הברית ואת החסד " כי אפשר לשמוע את הדברים ולעשותם שזו מדרגה אחת , אבל אנחנו שואפים למדרגה יותר עליונה, אנו רוצים להצליח שהאדם ישמע את הדברים בשמחה , שאותו דבר ה' שהאדם ישמע יצליח לגרום לו לאושר ושמחה.
וכאן מגיעה אולי הנקודה הגדולה ביותר כי להצליח לגרום לאדם לעשות פעולה מסוימת יש המון דרכים שונות ומשונות הנלקחות ממקומות שונים אבל להצליח לגרום לאדם לעשות את פעולתנו מתוך שמחה לזה יש רק דרך אחת והיא דרך החינוך באהבה. כי שמחה זו לא פקודה שאפשר לבצעה שמחה זו עדות על עמדת נפש שהצליחה להיבנות אצל האדם ביחס לאותה שמועה ומתוכה האדם פועל את פעולתה מתוך הרגשת שייכות וחיבור גדול למשימה.
לא סתם כל מי שמסתובב במחנות הקיץ ביערות השונים נדהם לגלות ילדים שמחים, היכולת להיפגש עם תוכן חינוכי או רוחני מתוך שמחה והנאה אולי זה אחד האתגרים הגדולים שלי מי שמבקש לעצמו לחנך את עצמו ומתוך כך את האנשים שמסביבו בתקופה הקרובה.
מצוות שמחה זו מופיעה דוקא בפרשתנו ,פרשה המדברת על מצוות ה"עקב" שהם "אותם מצוות קטנות שאדם דש בעקביו" כי להצליח לשמוח בדברים הגדולים זו עוד משימה קלה ,אך להצליח לשמוח בדברים הקטנים ,פרטי החיים היום יומים זה כבר חייב לצמוח מתוך תפיסת עולם שלמה.
רבות דובר בשבועות האחרונות על עולם הרבנות ומי יזכה לעמוד בראשה אבל דוקא שאנו קוראים את פרשתנו שאנו וחניכנו מסתובבים בתוך הבועה הטבעית והחביבה של מחנות הקיץ של התנועה אנו מבינים מה היא המשימה הגדולה של הרבנות בתקופה כה מיוחדת וחשובה, אנו לא יכולים להסתפק בכך שהרבנות תדאג שכל אדם יעשה את מה החוק האלקי או המדיני צווה, אנו נדרשים לשאול את עצמנו כיצד נצליח לפעול ולחנך על מנת שאדם ישמע את המילה תורה וירצה לפגוש אותה בשמחה. כיצד נצליח להעתיק את הצלחת המחנה גם לחיי השגרה וגם במצוות הקטנות של החיים נצליח לעשותם מתוך שמחה ורצון המיעידים על חיבור ושייכות לרוח גדולה.
בתפילה לשמחת אמת ליחיד ולחברה.