פעולה מס' 1
למה בני עקיבא
מטרה:
א. בפעולה זו נעמוד עם חניכנו על המושג – תנועת נוער. בכוונתנו להדגיש כי מאחורי התנועה ישנו רעיון שלשמו היא קמה.
ב. נכיר את הרקע ההסטורי להקמת בני עקיבא ומטרותיה של התנועה.
מהלך:
שלב א'
את הפעולה נפתח בהמחזה. המדריך יקח גרב לבנה ויצייר עליה פרצוף. אפשר במקום עיניים לתפור כפתורים, וחוט צמר יודבק כשיער.
המדריך יציג לחניכים את "קוקי". המדריך ישים את קוקי על ידו כמו בובת כפפה. קוקי יתחיל לדבר לחניכים:(כדאי לשנות את הקול, ולנהל מעין דו שיח יחד עם החניכים והמדריך).
קוקי: שלום ילדים! מה אתם עושים כאן?
(-כדאי לתת לחניכים לענות.)
קוקי: בני עקיבא? כן, שמעתי, זה…זה… מועדון לא?! ומי זה? (קוקי מסתכל על המדריך)
(חניכים)
קוקי: למה אתם כולכם לבושים אותו דבר (בהנחה שכולם לבושים בכחול לבן). אתם גם מדברים אותו דבר? חושבים אותו דבר? איזה מן מועדון מוזר…
מדריך פונה לקוקי: קוקי, זה לא מועדון, זו תנועת נוער.
קוקי: מה זה משנה – מועדון, תנועה…העיקר – כיף לכם?
(חניכים)
קוקי: תספרו לי מה עושים במועדון…סליחה, בתנועה שלכם…
(חניכים)
מדריך מוסיף על דברי החניכים: יש לנו מחנות, מסעות, פעילות באמצע השבוע ובשבת, שבת ארגון, שבת תנועה (כאן כל מדריך יכול להסביר כל מיני מושגים כמו שבת תנועה – שזו יום הולדת לתנועה)
קוקי: וואו! נשמע שמאוד כיף לכם. אבל, אבל אני לא מבין…למה אתם מתעקשים לקרוא לעצמכם 'תנועת בני עקיבא' ולא 'מועדון בני עקיבא'?
קוקי מסתכל על המדריך. (המדריך עושה פרצוף של לא יודע).
קוקי: נו!!! מה קרה לכם?
(חניכים)
מדריך: קוקי, תסלח לנו לרגע, אנחנו צריכים לדבר על זה, אח"כ נחזור אליך.
קוקי: טוב! אני הולך, אבל אני רוצה תשובה.
שלב ב':
המדריך מוריד את קוקי מעל כף ידו ופונה לחניכים:
- למה אנחנו נקראים תנועת נוער ולא מועדון? מה ההבדל בין השניים?
נסה לעמוד עם החניכים על העובדה שמועדון הוא מקום בילוי לשעות הפנאי, וזו מטרתו היחידה.
אם החניכים מכירים מועדונים שכאלה יש לתת להם לספר מה עושים במועדונים אלו. תנועה, לעומת זאת, היא ארגון עם רעיון שברצונה להגשים, לקיים בפועל.
אלו ארגונים או תנועות אנו מכירים?
- ארגון לנפגעי טרור.
- מועצה לאיכות הסביבה.
- מועצה למניעת תאונות.
- תנועת 'שלום עכשיו'.
מה המשותף לכולם?
שכולם פועלים בשם איזשהו רעיון שהם רוצים לקיים, להנחיל.
שלב ג':
לשם מה קמה תנועת בני עקיבא?
כדאי לתת לחניכים להעלות השערות.
לשם ההבנה על איזה רקע צמחה התנועה לפניכם רקע הסטורי (בתמציתיות). רצוי מאוד להעבירו אל החניכים:
לאחר מלחמת העולם הראשונה הבריטים שלטו בארץ. המצב היה קשה מבחינה כלכלית ומבחינה רוחנית. הישוב היה במצוקה כלכלית והאבטלה חריפה. כמו כן היה מאבק על דמותה של החברה הישראלית – בעלת איזה אופי תהיה?
בארץ היתה תופעה של חילון וערכים יהודיים מסורתיים הוזנחו.
תנועת 'הפועל המזרחי' קמה כדי לאגד לכח בעל משקל את הפועלים הדתיים הבודדים שהיו מקופחים מבחינה כלכלית ודחויים מבחינה רוחנית. הרעיון של תנועה זו היה ארץ ישראל לעם ישראל ע"פ תורת ישראל. הם החליטו לפעול בכל תחומי העשיה בארץ - בקודש ובחול, לרבות תחום ההתישבות.
*לפני הקראת הקטע הבא יש להדגיש לחניכים כי הקטע נכתב ע"י יחיאל אליאש ז"ל מייסד תנועת בני עקיבא.
"ביום רביעי כ"ד באדר א' תרפ"ט, כנסנו את החברים הראשונים שהיו תלמידי כתה ח'. בשיחה זו סיכמו החברים על יסוד בני עקיבא, תנועת נוער של תורה ועבודה. מטרת הארגון לחנך דור עברי בריא ואמיץ, מסור ונאמן לעמו, לארצו, לתורתו, החי מעבודתו ע"פ התורה"
*המדריך יפסיק את הקריאה ויניח לפני החניכים פלקט עליו מצוייר משולש:
תורה
עם ארץ
וכן שני שלטים: תורה עבודה
המדריך ימשיך להקריא:
"…הצעירים האלה הוזמנו לבוא בשבת הקרובה למועדון הפועל המזרחי לשיחה איתי. כשהגעתי למועדון בשבת אחה"צ, מצאתי כעשרים צעירים יושבים לשמוע שעור תורה מפי מורה. החלטתי שתחילה עלי לשכנעם שאני אחד מהחבורה וכולנו ביחד מקימים תנועה חדשה (לא בית ספר). תארתי לפניהם את התנועה כפי שראיתיה בעיני רוחי וציינתי שזכו ובחלקם נפל להיות המייסדים של בני עקיבא בארץ ישראל.
הם הצטרפו בהתלהבות ונבחר ועד שראה את עצמו אחראי לכל עניני הסניף, לנקיון וסדר. כיום, הדלקת אור בסניף אינה כרוכה בשום מאמץ, אבל בתקופה זו לא היה חשמל בירושלים, ובבני עקיבא הייתה מנורת נפט שכל רוח מצויה גרמה לפיח על הזכוכית.
החברים הראשונים התחילו לרכוש חברים חדשים. בנתיים התגבש הסניף בירושלים והיו בו למעלה מ – 80 חברים, וזה היה הסניף הראשון של בנ"ע.
הסניף היה בחדר אחד במבנה של הפועל המזרחי. החלטנו לעשות גינה בחצר – גינת פרחים וגינת ירקות שישמשו אותנו במסיבות עונג שבת. החברים התלהבו, העבודה נעשתה במסירות, מפני שזה היה חלק מתכנית של תורה ועבודה. הבעיה היתה מאין לוקחים כלי עבודה. היה צורך לרכוש פמוטות, מפות לשולחנות לשבת וכלי עבודה לגינה.
זכורני שלקחתי הלוואה פרטית על שמי בסך חמש לירות ושילמתי מכיסי בתשלומים חודשיים. עם חמש הלירות הלכתי לחנות במאה שערים וקניתי את הכלים. החברה הצעירים נהלו את כל עניני הסניף. תוך זמן קצר ארגנו ספריה וחברים נהלו אותה. ועדת החגיגות היתה קבועה ודאגה לתכניות לכל חג וחג.
לא קלה הייתה העבודה בגינה אבל החברים עבדו באמונה ובהתלהבות. בתקופה זו הנהגנו גם מסיבת קבלת שבת לפני הדלקת הנרות, וחוג עובדי הגינה הביא את הפרחים מתוצרת הגינה וקישטו שולחן שבת בעת הדלקת הנרות.
ידענו שאחד הדברים המעכבים את גידול בני עקיבא הוא חוסר הידיעה של המוני הנוער על הרעיון הזה, והרגשנו שמחובתנו ללכת לכל צעיר וצעירה ולספר להם על כך. כדי להגשים את רעיון תורה ועבודה התארגנו קבוצת חברים וחברות בתור גרעין לקבוצה חקלאית של בנ"ע אשר צריכה לקום. בפסח יצאו חברי הקבוצה לטייל לאדמות 'רודגס' שעל יד פתח תקווה. כעבור מספר חודשים הקימו שם את קבוצת בנ"ע. כיום נקרא המקום כפר אברהם. ההתלהבות בסניף הייתה רבה, אולם לא קלה הייתה יציאת חברי הגרעין.
כחודש ימים ישנו תחת כיפת השמיים, שניים בכל מיטה, לאחר מכן הגיעו האוהלים ולאחר זמן הובא אף צריף שנקבע כחדר אוכל. סניף ירושלים אף הוא שלח מתנה – ספסלים, והחברים עצמם הקימו סוכה ששימשה מחסן בגדים ומטבח.
התנאים היו קשים. לחם צר ומים לחץ היו מנת חלקם ורק התלהבות הנעורים חזקה אותם. אחרי יום עבודה מפרך הלכו כדי לארגן סניפים חדשים בסביבה.
למוד התורה היה חסר לבני הקבוצה ולכן ארגנו שעורים בגמרא ובאמונה.
היום כחמישים שנה מיום הווסד בני עקיבא (שימו לב, הדברים נכתבו לפני 20 שנה) בעת כתבי את זכרונותי, הנני מרוצה מהדרך בה הלכנו, בתקופת הבראשית של הארגון. העזנו לייסד את קבוצת בנ"ע ללא כל בסיס כלכלי, ורק הרצון העז להגשים רעיון שהאמנו בו די היה בו כדי להמריץ אותנו לפעול למעלה מכוחותנו.
כך עשה אחד הראשונים של בנ"ע, הרב משה צבי נריה, ביסוד ישיבת בנ"ע בכפר הרא"ה. אסף עשרה צעירים אידיאליסטים שהלכו אחריו לייסד את הישיבה ללא אמצעים כספיים. אותה הדרך של קבוצת בנ"ע הראשונה ושל ישיבת בנ"ע הראשונה, הדרך ללא חשבונות אישיים – זוהי הדרך של ארגון בנ"ע מיום הווסדו.
היום כבוד הוא להיות חבר בבנ"ע. כולם מאמינים בכוחם של חברי בנ"ע לחולל גדולות ונפלאות. המשיכו את השרשרת אזרו עוז וה' יצליח את דרככם ליישב שממות אדמת ארץ ישראל ולהביא את דבר ה' לבית ישראל.
שאו את הדגל ברמה. ה' עמכם!
(מתוך "מעשה הבא בחזון" א. אליאש)
לאחר הקראת הקטע כדאי לחזור עם החניכים על הערכים שצויינו בקטע והינם מעמודי התווך של דרכי ההגשמה של התנועה.
כדאי להביא את חוקת בתנועה ולתת לחניכים לעיין.
הכוון
א. תנועת בני עקיבא מחנכת את חבריה לחיי תורה שלמים, לאהבת העם כולו, לאהבת ארץ ישראל ומדינת ישראל ולמילוי תפקידים חלוציים בבניינה ובהתפתחותה החומרית והרוחנית, לקראת הגשמת החזון של מדינה יהודית הבנויה על אושיות התורה והמסורה.
ב. לאור עקרונות יסוד אלה תחנך התנועה את חבריה:
l ללימוד תורה;
l לעבודה עצמית;
l להתיישבות קיבוצית ומושבית ברחבי הארץ כולה;
l לקליטת העלייה ולמיזוג הגלויות;
l לקירוב לבבות בין כל חלקי העם ולהיות חיל חלוץ של היהדות הדתית הלאומית, על כל משימותיה.
סיכום:
המדריך יוציא תמונה עם סמל בני עקיבא.
מה מבטא הסמל? תורה ועבודה.
בסמל אנו רואים את לוחות הברית מוקפים סמלים הקשורים לעבודת אדמה והתישבות, לתורה - לוחות הברית.
חשוב להדגיש לחניכים שכשם שכל מרכיבי הסמל שזורים זה בזה ומחוברים יחד, כך מאמינה התנועה שיש לשלב בין ערכי התורה והעבודה.
כדאי לזכור שמדובר בחניכים קטנים שהמושגים עדיין אינם מופשטים עבורם. את המושג תורה אפשר לפרש – נאמנות למצוות התורה וערכיה (לאו דווקא ישיבה בבית מדרש) ועבודה – אלו החיים המעשיים בתרומה לפתוח הארץ ובנינה.
איך בני עקיבא יישמה עקרונות אלה?
ספר בקצרה לחניכך – על ההתישבות של קיבוצי, מושבי והאחזויות בנ"ע. הרחבה לכך תמצא בפעולות לשבט ניצנים.
כמו כן בנ"ע עוסקת בקליטת עליה ובקמת סניפים לעולים. לבנ"ע יש רשת ענפה של ישיבות תיכוניות ואולפנות. כמו שאומר ההמנון :
"ראשינו בעמקי תורתה, כפינו ברגבי אדמתה"