בפינתנו הקודמת למדנו על מי נצטווינו ללמד זכות. למדנו שלא כולם זוכים לאותה מידה של לימוד זכות. יש מי שזוכה ללימוד זכות אפילו בדרך רחוקה מאוד, יש מי שזוכה ללימוד זכות רק בדרך סבירה והגיונית, ויש מי שאיננו זוכה ללימוד זכות כל עיקר.
בחז"ל מופיעים מספר סיפורים המדגימים עד היכן מגיע לימוד זכות. לדוגמה, במסכת שבת (דף קכז ב), מובא סיפור זה:
ת"ר: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל בית אחד בדרום שלש שנים. ערב יום הכיפורים אמר לו: תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני. אמר לו: אין לי מעות. אמר לו: תן לי פירות. אמר לו: אין לי. תן לי קרקע - אין לי. תן לי בהמה - אין לי. תן לי כרים וכסתות - אין לי. הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש. לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו ועמו משוי שלושה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו, נתן לו שכרו. אמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני? - אמרתי שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך ולקחת בהן. ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה במה חשדתני? - אמרתי שמא מושכרת ביד אחרים. בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במה חשדתני? - אמרתי שמא מוחכרת ביד אחרים היא. ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות במה חשדתני? - אמרתי שמא אינן מעושרות. ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני? - אמרתי שמא הקדיש כל נכסיו לשמים. אמר לו: העבודה (=לשון שבועה), כך היה! הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה, וכשבאתי אצל חבירי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה כשם שדנתני לזכות המקום ידין אותך לזכות.
סיפור זה מדגים לימוד זכות בתחום הממוני. בהמשך הסוגיה מופיעות שתי דוגמאות מתחום העריות. הן עוסקות בחשד שנפל על תלמיד חכם שמא נכשל בעריות, ועל הדרך בה לימדו עליו זכות. סוף דבר, התברר שהחשד היה חשד שווא.
בסיפור לעיל, החשד נפל על "בעל בית אחד בדרום". לא נתפרש בדברי קדמונינו, האם לימוד זכות מסוג זה מוגדר כלימוד זכות סביר הנלמד על כל אדם "בינוני" או כלימוד זכות בדרך רחוקה הנלמד רק על צדיק.
מכל מקום למדנו שנדרש חוש יצירתי יוצא דופן כדי ללמד זכות על הזולת. הרבה דמיון. אין זה מפתיע, החיים עצמם אינם שגרתיים, הם מלאי הרפתקאות שונות ומשונות.
לימוד זכות המתואר בסיפור לעיל, מתחקה אחרי נסיבות האירוע: מה קרה ומה התרחש? מדוע בעל הבית סירב לשלם לפועל? לימוד הזכות מניח שקיימות עובדות נוספות אשר מנעו את התשלום במועדו. כמובן, גם אם אין האדם מחונן בדמיון מפותח ואין הוא מסוגל להעלות השערה נבונה ולדמיין לעצמו את העלילה המלאה בדרך של לימוד זכות, עליו להאמין בצדקתו של הזולת.
מובא בשם האדמו"ר ר' מנחם מנדל מקוצק, שלימוד זכות הוא ענף ממצוות "ואהבת לרעך כמוך". כשם שהאדם מלמד על עצמו זכות אפילו בדרך רחוקה, ו"מתרץ" לעצמו את מעשיו בכל דרך אפשרית, כך הוא נדרש לנהוג כלפי הזולת.
קיים גם לימוד זכות מסוג אחר. ה"שפת אמת" מדייק מלשון המשנה: "הוי דן את כל האדם לכף זכות", שהמבט על "כל האדם", כלומר: על כל צדדי אישיותו, מעורר לימוד זכות עליו. לימוד זכות מסוג זה מעלה דרישה שלא לגזור את יחסנו כלפי הזולת על פי צד אחד של אישיותו, אלא לפתח ראיה כוללת של אישיותו וממנה לגזור את יחסנו כלפיו.
לימוד זכות זה חיוני גם ביחסי הורים-ילדים. התנהגות מסויימת של הילד, שכלפיה יש לנו רגישות מאוד גבוהה, עשויה לקומם אותנו ולהרגיז אותנו עד כדי כך, שכל יחסנו כלפי הילד יושפע ממנה. אנו מביטים על הילד דרך התנהגות זו, היא משמשת לנו כקנה מידה מרכזי. על כך נאמר: "הוי דן את כל האדם". כאשר אתה דן את הילד, תביט על "כל האדם", על כל אישיותו. כמובן אין לשגות באשליות או לפנות לרמאות עצמית, לחפות עליו וליפות את אישיותו, אבל יחס הנגזר מראייה כוללת של אישיותו של הילד הוא יחס יותר מאוזן ויותר נכון.
שמא ישאל השואל: פשיטא?! ברור שהערכה כוללת נגזרת ממבט כולל! תשובה: גם כשאתה דן אותו על מעשה מסויים, אל תשכח את כל התמונה. אל תבודד את המעשה מכלל אישיותו, אל תנתק אותו מכל מעשיו. תעמיד אותו בפרופורציות נכונות, ולא כמעשה העומד לעצמו.
לחלק הקודם : https://www.kipa.co.il/magazine/show.asp?id=952
(מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים)
לימוד הזכות כיצד? (סיום)
"מכל מקום למדנו שנדרש חוש יצירתי יוצא דופן כדי ללמד זכות על הזולת. הרבה דמיון. אין זה מפתיע, החיים עצמם אינם שגרתיים, הם מלאי הרפתקאות שונות ומשונות." - הרב אלישע אבינר מסכם את ענין לימוד הזכות. חלק שלישי.
