בילויים וחופש -קריאה או צפייה

ניצוּל נכון של הזמן הפנוּי הוא אחד האתגרים הקשים שעומדים בימינו בפני הנוער ובפני מחנכיו. לפני מאה שנה, בעיה זו לא היתה כל כך חריפה כיון שפנאי לא היה בנמצא: למעט ילדים מחוּננים בודדים אשר למדו ללא הפסקה מבוקר עד ערב, "ניצלו" מרבית הילדים את הפנאי הרב שבידם כדי לסייע לפרנסת הוריהם - מהם שעזרו במשק החקלאי, ומהם בעבודות דחק אחרות. המהפיכה התעשייתית וכניסתן של מכונות אוטומטיות לעבודות בסיסיות שאינן מחייבות מיוּמנוּת, ביטלו את הצורך בהעסקת ילדים. בימינו, במרבית המדינות המפותחות, ילדים אינם מנוצלים ככוח עבודה זול והם יכולים "לנשום" שנים נוספות, ומכאן נוצרה בעיית "תרבוּת הפנאי".
העיקרון הוא: "אדם לעמל יולד" (איוב ה ז). אין הכוונה שאדם נולד כדי לעבוד בפרך או לשמש כרובוט בתעשייה, אלא שהוא מתפתח דרך מאמץ. אדם אשר ישכב במשך כל היום על ספה נוחה כדי לחסוך מאמצים מיותרים משריריו, לא רק שלא יתחזק אלא אף יתנַוֵן. מאמץ גופני שומר על תיפקוד תקין של הגוף. כך בריאותו הרוחנית של האדם תלויה במידה רבה במאמצים ובאתגרים הרוחניים שבפניהם הוא עומד ואיתם הוא מתמודד. עיקרון זה תקף ביחס לכל הגילים, ועל אחת כמה וכמה ביחס לילדים ולבני נוער שמצויים בתהליך מתמשך של התפתחות גופנית ונפשית.
הבדל גדול יש בין צפייה במרקע הטלויזיה לבין קריאה בספר. צפייה במרקע איננה מחייבת מאמץ אינטלקטואלי כלשהו - המסר הוא מוחשי, גלוי, שקוף ובדרך כלל פשטני. הצופה פסיבי, והוא איננו נדרש לשום עיון מחשבתי. לעומת זאת, קריאת ספר מחייבת לכל הפחות את הפעלתו של כוח הדימיון לשם תרגומן של המילים לרעיונות, לתמונות ולמסרים. היא כרוכה בעמל מחשבתי של פרשנות והפנמה.
לכן, במסגרת ההנחייה לניצול נכון ומפרה של הזמן הפנוי, יש להעדיף קריאה בספר על פני צפייה במרקע.
נימוק נוסף: הביקורת על תכני ספרי קריאה קלה ומהימנה יותר מהביקורת על סרטי טלויזיה. גם כאשר סרט או מופע טלויזיוני איננו מגואל בתמונות בלתי צנועות, אין כל בטחון שהמסר המועבר באמצעותו הוא חיובי, חינוכי או מוסרי.

מתוך הספר "אמונת החינוך" מאת הרב אלישע אבינר.
(להזמנת הספר: ybm_webm@moreshet.co.il)