שאל את הרב

שאלות כלליות

חדשות כיפה הרב אפי קיציס 20/11/23 22:38 ז בכסלו התשפד

שאלה

1.

איך אני יכול לקיים את ההלכה במלואה, במאה אחוז.

ולהיות מאושר, שלם עם הקיום של המצווה ועם עצמי, להיות אני עם הגישה שלי ועם התכונות שלי, שלא ארגיש כלוא או כבול לסנקציות ולחוקים.

שההלכה לא תסתור את האושר שלי.

ושלא אקיים אותה בתור הרגל כי ככה חונכתי, כי אני בוחר בזה.

2.

יש נכה בבית.

הוא לא יכול ללכת לבית כנסת, להיות בתפילה והאפשרות היחידה זה להגיע עם רכב.

עדיף שהוא לא ילך בכלל או שיתניע את האוטו ויסע לבית כנסת?

אם הוא התפלל בבית ביחיד, לא תהיה לו אווירת שבת, לא תהיה לו קהילתיות, ספר תורה, מנין. מה עדיף?

3.

עדיף שאני אקיים הלכה ואני לא אהיה שלם איתה/מאושר - או שזה יגרום בכלל לריחוק

או שעדיף שלא אעשה בכלל ואהיה מאושר.

4.

שלמות והשתלמות.

מה המטרה שלנו בחיים בפאן הדתי? במה להתמקד? מה העיקר? ההשתלמות או השלמות?

ההגדרה לשלמות והשתלמות.

5.

עצם זה שאני מערער או שואל על הלכות, זה כפירה בהלכה?

מי אני שאעמוד נגד בקטע של לעג על הלכות ודינים שקבעו.

אני לא מבין הלכות ודינים מסוימים שנקבעו עד כדי כך שאני לועג להם. לא רק שאני עומד נגדם, זה נשמע לי טיפשי, למה שתקבעו דבר כזה.

6.

האם מותר לעבור על ההלכה בשביל מטרה גדולה יותר? בשביל משהו גדול יותר.

באיזה מקרים מותר לעבור על ההלכה בשביל מטרה גדולה יותר?

7.

למה קודש וחול - מתי משלבים, מי יכול לשלב? ומי צריך להישאר בקודש?

ולמה זה לגיטימי בכלל? זה מסוכן. האם עדיף להימנע מחול לגמרי?

זה יכול להיות נגד ההלכה. זה יכול להפיל אותי.

למה דתיים לאומיים מרשים לעצמם להוריד מהקודש בשביל החול.

8.

למה אבא שלי עובד בהייטק, מפתח מצלמה לאייפד החדש, איך זה לגיטימי,

הוא תורם לחילון העולם בזה שהוא מקדם דברים שלא קשורים לקודש?

ואף גורעים מהקודש.

9.

מה היחס של הקב״ה אלי?,

מה היחס של ההלכה אלי?

תשובה

לשואל שלום רב.

שאלת כמה שאלות. ניכר בשאלות שהן באות מלב שלם ותמים, ושהם מעיקות עליך ומציקות לך מאד.

שאלות הן דבר מצויין, כיון שהם מעידות על לב מרגיש וחושב, שאינו מוכן לעשות סתם כך ולזרום. ולכן טוב שאתה שואל ומברר.

אינני בטוח שהבנתי לעומק את כל השאלות ומה באמת מטריד אותך, אני אכתוב כמה מחשבות שעלו בי למקרא שאלותיך מתוך תקוה שהן יעזרו לך. תקרא ותראה מה מתאים לך. ואם לא, תוכל לשאול שוב.

א. יש לנו הרבה מצוות. המצוות באו לטובת האדם. מטרתן להעלות ולרומם אותו. כשהאדם נברא, ניתנה בו נשמה אלוקית, ומטרתו היא להתעלות ולהדבק בה'. זה לא בא לגרום לאדם סבל או לצער אותו. " שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול בכל העידונים שיכולים להימצא." כך פותח ספר "מסילת ישרים". ומה שמוליך אותנו לזה זה עולם ההלכה, על כל היקפו.

אמנם לשם כך צריך להתמודד עם יצרים וחולשות, וזה לא תמיד פשוט. לפעמים, בתחילת הדרך מרגישים שזה לוחץ. אבל המטרה הגדולה מאירה גם את הקשיים, ונותנת לאדם יכולת להתמודד.

תהליך זה אכן איננו פשוט. הוא דורש מהאדם מאמץ. הוא דורש מהאדם להתאים את עצמו לדרישות ההלכה, מתוך הבנה שההלכה באה לרומם אותו. וכמו אדם שמתאמן בספורט מתוך מטרה לנצח, למרות שכעת זה קשה, וכן במוזיקה וכדו'. וכן אדם שעושה דיאטה, כדי להיות בריא, גם אם בתחילה זה קשה ומגביל. אבל המטרה נותנת לו כוחות להתמודד, ומעודדת אותו. כך והרבה יותר, כשהמטרה היא רוחנית, הדבקות בה'. ודווקא שם נמצא האושר האמיתי.

ב. לכן, ההלכה היא מחייבת. אם נתחיל לבחור מה מתאים לי ומה גורם לי אושר, התוצאה תהיה התפרקות כללית. אני תמיד אבחר מה שנראה לי, מה שהכי קל לי, מה שמתאים לי, ולא אגשים כך את המטרות הרוחניות. וכן, כל אחד יבחר דברים אחרים, וילך לדרך אחרת.

הדרך הנכונה היא לעשות הכל ולמצוא את הדרך להתאים את עצמי להלכה, ולא להיפך.

כמובן שאדם שרק מתחיל, יש תהליך, יש הדרגתיות, ולא צריך ולא נכון לקפוץ מדרגות בבת אחת. וצריך להתאים לכל אחד את התהליך. אבל המטרה היא לעשות הכל.

ג. הדוגמא של התפילה בשבת היא דוגמא מצויינת. בעיקרון על פי ההלכה אסור לחלל שבת בשביל תפילה או אוירה של שבת. וגם אם אני מרגיש שזה יתרום לי יותר, או שזה מתאים לי יותר ברוחניות שלי, זה עדיין אסור, ועדיף להתפלל ביחידות.

כתבתי "בעיקרון" כיון שלמעשה יש פתרונות מעשיים. אני מדבר על רכב עם פיקוד שבת של מכון "צומת" וכד', שלחולים ונכים אין בהם חילול שבת וייתכן שיתאימו למצב שלכם. ראה https://www.zomet.org.il/?CategoryID=248&ArticleID=91

ד. ההגדרה של "בשביל מטרה גדולה יותר" לא ברורה. כפי שכתבתי, בשביל תפילה במנין או אוירה של שבת, אסור. אבל בשביל פיקוח נפש למשל, מותר ואף מצווה. לשם כך יש הגדרות הלכתיות ברורות שצריך ללמוד.

ה. שילוב קודש וחול הוא נושא רחב. אזכיר כאן רק שבפרשיות השבוע האחרונות אנו קוראים שאברהם ויעקב רעו צאן, שיצחק חפר בארות, נטע וזרע ועסק בחקלאות וכדו'. וכן אנו לומדים שיהושע ודוד המלך עסקו במלחמות. כל זה לא פגע בקודש אלא אדרבא חיזק ובנה אותו. וכבר כשאדם הראשון נברא הוא הצטווה "ומלאו את הארץ וכבשוה"

אקווה שעניתי לפחות על חלק מהשאלות.

אסיים ואומר ששאלות הן דבר ראוי ורצוי. מה שלא, זה הלעג. כשנתקלים במשהו לא ברור, או משהו שלא מסכימים איתו, צריך לבוא בענוה, לחקור ולברר, ולא ללעוג. אבל לשאול – ודאי.

בברכה

אפי קיציס

כתבות נוספות