שאל את הרב

ייאוש וקשיים בגיל ההתבגרות: מה לעשות ואיך לפרוק?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 15/03/23 03:51 כב באדר התשפג

שאלה

היי שלום אני אשמח להישאר באנונימי, יש לי הרבה מה לכתוב וזה על כל כך הרבה דברים אז סליחה אם זה יוצא קצת מבולגן ותודה מראש,

וואו פשוט נמאס לי להיות נערה. אני בכיתה יא ודתייה ויש לי על כך הרבה דברים שאני עוברת כבר בגיל הזה ואני ממש לא מצפה לדעת מה בכלל יקרה בהמשך אם אני כבר נכנסת לדיכאון מהדברים הקטנים בחיים

נתחיל מזה שיש לי את כל הבגרויות על הראש ואין לי טיפת חשק לעשות אותם אני מרגישה שזה כל כך מיותר פשוט בא לי לברוח מהעולם הזה. וגם אני רואה את כל החברות שלי מתקתקות רשיון ואני ממש מקנאה אבל אין לי את הכוח ללכת לדחוף את עצמי ללכת לעשות תאוריה ולהתחיל רשיון.

ככל שעובר הזמן אני מגלה עוד יותר אנשים רעים ומגעילים בעולם ואני רוצה לברוח מפה נמאס לי לנסות להיתמקד בטוב באמת.

לאחרונה ממש שמעתי שיש מושג שנקרא דיכאון של גיל ההתבגרות ואם זה קורה לכל כך הרבה אני לא מבינה למה לא עושים אם זה כלום זה באמת תקופה כל כך מתסכלת בחיים.

אני נערה דתייה ואני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני מתרחקת מהשם לא מתפללת לבושה יותר פתוח וחושבת שכל הדת זה חארטה אחת ועוד דרך להעביר את החיים (סליחה שזה יוצא קצת חצוף) אני באמת מרגישה כל כך מתוסכלת ובדיכאון וכבר לא יודעת על מי אפשר לסמוך ולפרוק לו .. אשמח ממש אם יכלו לענות לי תודה רבה!

תשובה

שלום לך.

מצוין שאת כותבת! ממש בשביל זה אנחנו כאן. תמיד שמחים לשמוע, מעט או הרבה. אז כל הכבוד שפנית ושיתפת ופרקת. זה בדיוק הייעוד של המוקד שלנו.

את ממש צודקת. הגיל הזה הוא מסובך. לא לגמרי מובן. ואת בהחלט לא היחידה שמתמודדת איתו. ולא הראשונה. יש דרכים להקל על המסע ולהצליח להתמודד טוב יותר. ככל שאנחנו ממשיכים במסע, אנחנו צוברים עוד ועוד כוחות וכלים, ולכן עם הזמן הוא נעשה קל יותר, ולא קשה.

אין ספק שיש לחצים: לימודים, צניעות, לחץ חברתי, הורים, ועוד עניינים. ולפעמים אנחנו באמת מרגישים ש"די, כמה אפשר??". ואמרת באופן כללי שיש גם אנשים רעים ומצבים בעייתיים. וזה נכון. ובכל זאת - הרוב הוא כן טוב. גם בעולם, וגם בתוכנו. על כל תסכול שאת מרגישה, יש המון יכולות ופלוסים שיש לך. הם אולי פחות מורגשים כרגע, אבל הם שם. ואנחנו יכולים ביחד לנסות ולאפשר להם לבוא עוד יותר לידי ביטוי.

ביהדות יש הגבלות ודרישות, וגם תועלות וכוחות שהיא יכולה לתת לנו. ולפעמים הקושי מול היהדות לא קשור אליה בכלל, אלא לעצם ההתמודדות שלנו עם המון דברים בבת אחת. ואם מישהי סובלת מדכדוך או דיכאון (שני דברים שונים), מרגישה לא מובנת, בודדה, בלי הנאות וסיפוקים ודברים מעניינים, אז באמת קשה לנסות ולשאוב את כל אלה רק מהיהדות. במיוחד בגיל צעיר שבו עדיין לא הספקנו להכיר הרבה מרכיבים באותה יהדות.

אז מה אפשר לעשות?

1. ביטחון

כשהרבה דברים מציפים אותנו, יש לפעמים תחושה של חולשה. "זה יותר מדי". וכשמרגישים חולשה וחשש, קשה להתמודד. ולכן הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא להתחזק. איך? למשל בהתבוננות על מה שכן יש ועושה לי טוב. גם אם יש הרבה דברים לא נחמדים, לנסות לרגע לשים אותם בצד, ולעשות איזו רשימה של מה שכן עובד. אולי יש מוסיקה שאת מאוד אוהבת למשל. נכניס אותה לרשימה. אולי יש בגדים שאת אוהבת (גם אם הם לא מספיק צנועים). נכניס גם אותם. אולי חברה חמודה שעושה לך טוב ומצחיקה אותך. לרשימה! מקומות שאת אוהבת, אנשים מהמשפחה שאת יותר מחוברת אליהם, את הכל נכניס לרשימה שלנו.

ואז נתחיל לעבור על הדברים שאת רוצה שייקרו, ואולי עוד לא קרו. שהבגרויות כבר יעברו - איזו תחושה טובה זאת תהיה?? נכניס לרשימת החלומות. לקבל את הרישיון - ווהאאו! החופש לנסוע לאן שבא לך. אחלה, לרשימה. הבנת את הרעיון. הנקודה של הרשימות האלה היא שבאמת - את חופשיה בעולם. אין כמעט שום דבר שאת באמת "חייבת" לעשות. יש לך המון הזדמנויות להרגיש טוב.וגם אם כרגע זה מרגיש שהכל מצטמצם, בפועל הכל פתוח. וככל שתסכימי לדבר איתנו יותר על זה, נוכל להרגיש ביחד את האפשרויות האלה נפתחות.

אל תדאגי: תיכף נתייחס גם לדברים הרעים. אנחנו לא רק אומרים: אוקי, נתמקד בטוב וזהו. ממש לא.

2. משאבים/כלים

דברים שיכולים לעזור לנו להתמודד עם הדברים הקשים, שעליהם דיברת בשאלה, וציינו אותם גם בהתחלה. קשה בבגרויות: עד כמה את דוחפת את עצמך לציונים "מושלמים"? אולי אפשר להנמיך ציפיות בכמה מהמקצועות, להפחית לחץ? ובעצם למה את צריכה תעודת בגרות טובה? מה תרצי לעשות איתה? גם שאלה.

אגב: גם בגרויות וגם רישיון ועוד דברים, לא ממש מוגבלים בזמן. אפשר לעשות ולהשלים אותם תמיד. כך שבמקרה הכי גרוע זה קצת יידחה. זה לא משהו שלעולם לא תהיה לך הזדמנות לעשות שוב. הכל עדיין ממש פתוח.

כלי חשוב שעומד לרשותך הוא אנשים שיכולים לעזור ולייעץ. ובגלל שזה כ"כ חשוב, נתייחס לזה בסעיף נפרד.

3. אנשים

לפנות ולשתף ולהתייעץ - זה קשה. אנחנו כאן במוקד מודעים לזה מצוין. ולכן זה כ"כ מרשים ומשמעותי שפנית וכתבת לנו באתר. זה מעיד על כוח. על רצון אמיתי לצאת מהפינה, להרגיש טוב כמו שמגיע לך. וזה אפשרי. את הופכת את זה לאפשרי.

עצם העובדה שאין עם מי לדבר, שלא קל למצוא אנשים לפרוק להם, כאלה שלא יתחילו ישר להגיד לנו מה לעשות ולמה אנחנו לא בסדר, אלא יקשיבו, ייתנו לנו מקום, בסבלנות ובלי לחץ, זה לפעמים מצרך נדיר. וזה מגביר את התסכול. לכן האפשרות לדבר איתנו במוקד באופן אנונימי, יכול לעזור להתחיל בלי חששות. אנחנו לא מכירים אותך, ואין לנו קשר עם אף אחד שמכיר אותך. ולכן יש לך את האפשרות לשתף בלי חשבון, בלי צנזורה, בלי חשש. וזה יכול מאוד לשחרר.

לפעמים כשמדברים איתנו ופורקים, אנחנו יכולים גם למצוא ביחד עוד אנשים בסביבה שלך שיכולים לעזור. אצל כל אחת זה אנשים אחרים. אחת יכולה לנסות לדבר עם היועצת, אחרת עם אמא או סבתא, ויש בנות שמעדיפות בכלל להתייעץ דווקא עם קרובת משפחה או חברה טובה. סבבה! העיקר שלא נהיה לגמרי לבד.

במוקד חברים מקשיבים אפשר לדבר לא רק כאן דרך האתר, אלא גם בווטסאפ ובטלפון. וזה מאפשר ממש לנהל שיחה טובה, לשמוע עוד יותר מה בדיוק קורה, וככה גם למצוא לך כיוונים טובים שיתאימו לך. בסוף התשובה נביא את המספרים, ואת ממש מוזמנת לדבר איתנו דרכם. גם שם הכל אנונימי ולא עובר לאף אחד. זה רק בינינו. ומניסיון - זה שווה.

4. דיכאון?

דיכאון זאת מילה חזקה, קצת מפחידה. אבל מה זה בעצם? אז דבר ראשון, לא כל דכדוך או תסכול או עצבות הם דיכאון. דיכאון מתאר מצב שבו מישהו נכנס כבר לאיזה "לופ" שקשה לצאת ממנו לבד. לופ שנמשך תקופה ממושכת, ויכול לכלול ירידה בדימוי העצמי ובתחושת הערך, חוסר תקווה, שינויים בתיאבון ובאיכות השינה, ועוד דברים. בגלל שדיכאון הוא כמו "ביצה טובענית" שקשה לצאת ממנה, אנחנו רוצים לעצור לפני שהוא מחמיר. לברר מה קורה, מה הסיבות לכל המצב, ולבדוק מה אפשר לעשות. ויש לא מעט ידע וכלים מקצועיים שעוזרים לאנשים לצאת מדיכאון. אפשר לקבל חלק מהם כאן אצלנו בשיחה במוקד, ועוד הרבה יותר אם מצליחים להגיע לייעוץ אצל אשת מקצוע. נכון, זה נשמע מאוד מרתיע, לשבת מול מישהי זרה ולהתחיל לדבר איתה, ולתת לה לטפל בנו. וזה לא חייב לקרות תוך שניה. אבל העובדה היא שייעוץ כזה יכול לעזור מאוד לשפר את המצברוח ואת יכולת ההתמודדות. ולפני הכל לברר: האם אנחנו בדיכאון? או שזה סתם מצברוח שיכול לעבור? בשביל זה יש יועצים עם ידע וכלים טובים. מגיע לך ליהנות מהם.

את יכולה לצבור עוד קצת ידע בנושא באתר המצוין של סה"ר:

https://sahar.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F/

יש גם ספר מאוד יעיל וקליל שמסביר מאוד ברור מה זה דיכאון, ונותן דרכים פשוטות להתמודד מולו. הוא נקרא "בוחרים להרגיש טוב", מאת דיוויד ברנס. אגב, ממש בהתחלה שלו יש גם מבדק דיכאון שאת יכולה לעשות בעצמך, ולבדוק האם את בדיכאון! שווה. אפשר למצוא אותו בכל החנויות, וגם להזמין כאן:

https://psagot.com/product/%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9-%D7%98%D7%95%D7%91/

לסיכום

דכדוך, דיכאון, לחצים וקשיים בגיל ההתבגרות הם דבר נורא נפוץ! אין כמעט אחד או אחת שלא עוברים משהו מזה, בין גיל 10 ל 20. ויש מה לעשות, בדיוק כמו שאם יש לנו כאב באף אנחנו הולכים לרופא אף (אוזן גרון), ואם מציק לנו בעצמות אנחנו הולכים לאורתופד, וכו'. בדיוק אותו הדבר. וגם הרצון לברוח הוא טבעי. ולברוח תמיד אפשר.. אבל לפני שמתחילים לרוץ רחוק, שווה לבדוק כמה אופציות יותר קרובות. ובעצם כבר התחלת, בזה שפנית אלינו. וזה מצוין. וזה שאת מצליחה באמת להיות כנה ופתוחה, ולהגיד בדיוק מה שאת מרגישה וחושבת (כן, כולל זה שהבגרויות מיותרות, ושהדת היא חרטא, וכל דבר אחר שאולי "לא נעים" להגיד..), ולהתעקש שאת רוצה להרגיש יותר טוב. וזה הכי מגיע לך. מלדבר - אין מה להפסיד. וזה לגמרי שווה ניסיון.

אז אני ממש מזמין אותך לדבר איתנו. במוקד הווטסאפ - 052-468-3927, ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298. המשיבות והמשיבים שלנו ממש נחמדים, לא מציקים ולא שופטים. אפשר לדבר ממש בפתיחות על כל מה שקורה, ולחשוב ביחד על מה יכול קצת לעזור. וגם סתם לפרוק ולהתעצבן ולקטר ולשתף.. מה שתחליטי - אנחנו איתך. ואם בכל זאת תרצי להמשיך כאן באתר, אפשר בשאלה חדשה: makshivim.org.il/ask-away

חוץ מזה שווה להכיר גם את מוקד סה"ר שמאפשר התייעצות ברשת

https://sahar.org.il/

ואת מוקד ער"ן שמציע מענה אנושי 24/7, בכל צורה שתבחרי: טלפון, צ'אט, סמס, ועוד.

https://www.eran.org.il/online-emotional-help/

את לא לבד! ממש נשמח לשמוע ממך (:

אוהד

מוקד חברים מקשיבים

כתבות נוספות