שאלות על אלוקים

שלום וברכה,
שאלות אלו נוגעות לעיקרי האמונה, ויש צורך באריכות רבה בכדי לענות עליהם בשלמות, ננסה לגעת בקצרה בנקודות המרכזיות שבשאלה.
"מהיכן הקב"ה הגיע?" הוא לא הגיע משום מקום ובשום זמן. הוא תמיד היה ותמיד יהיה בכל מקום שהוא. ליתר דיוק אין לה' כל הגבלות שהם, ולכן אי אפשר להגיד שהוא היה במקום אחר והלך משם. ועל כן בכל מקום בתורה שכתוב שהקב"ה "יורד" (למשל בסדום "ארדה נא ואראה", או בהר סיני "וירד ה' על הר סיני") מיד המפרשים נזעקים להסביר מה כוונת התורה בביטוי ירידה, כי ברור לכולם שאין הכוונה שה' הלך ממקום כלשהוא למקום אחר. בהבנה קצת יותר עמוקה אנחנו נגיד ש"מקום" זה גבולות של נתונים גאוגרפים שמגבילים (מלשון– גבול) אותנו. הקב"ה אינו מוגבל בשום גבולות, ואין לו שום הגבלה שהיא (הוא כל יכול). ולכן השאלה "מהיכן הקב"ה הגיע?" לא מתחילה, כי היא מתחשבת בו, לפי הנתונים וההגבלות של עולם הזה, והקב"ה הרבה למעלה מזה.
"האם היה מישהו או משהו שקדם לקב"ה?" בתפילת "אדון עולם" אנו אומרים, "אדון עולם אשר מלך, בטרם כל יציר נברא" לפני שכל דבר אחר היה פה, או אפילו חשב על להסתובב פה באזור, ממש "בטרם כל יציר נברא" הקב"ה כבר היה פה, שם ובכל מקום. ועוד יותר מזה לפני שכל דבר אחר היה פה הקב"ה כבר היה מלך ("אשר מלך"). גם בסוף תפילת שחרית אנחנו אומרים את י"ג עיקרים. העיקר הרביעי הוא "אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא ראשון והוא אחרון". כן, ראשון, לפני כולם. ואחרון אחרי כולם.
הנקודה האחרונה שהיא פיתוח של הנקודות הראשונות "מדוע הוא החליט לברוא את העולם דווקא באותו זמן ולא חמישים אלף שנה קודם?", לפני בריאת העולם לא היה כלום, לא אנשים ולא חיות, לא שמים ולא אדמה, אפילו, לא תוהו ובהו. הכל היה אחרי שהקב"ה החליט לברוא את העולם. כל המימדים המוכרים לנו, כל החומרים המוכרים לנו, הם נוצרו אחרי הבריאה. גם מימד הזמן, הוא נברא. ולפני שהקב"ה יצר את מימד הזמן לא היה זמן. "זמן" הוא מושג יחסי, הימים המקובלים עלינו נקבעו לפי השמש, לפני הבריאה לא היתה שמש, וגם לא כל מושג יחסי אחר.
זמן הוא מימד מגביל (מלשון – גבול), מה שנוצר עכשיו לא היה קודם, הזמן נותן לנו גבולות של מאורעות וכדומה. וכבר הקדמנו שהקב"ה אינו מוגבל, וגם הזמן לא משפיע עליו. ולכן לא שייך היה לברוא את העולם חמישים אלף שנה קודם, גם לא חמישים שנה קודם, גם לא שנה קודם, אפילו לא דקה אחת קודם, כי לפני בריאת העולם, לא היה שנים, לא היה ימים ולא היו שניות.
האמת שכל התיחסות אל הקב"ה במושגים והגדרות, הלקוחות מתוך עולם החשיבה האנושי, היא במידה זו או אחרת מעוותת. להגיד שהקב"ה עניו, גבור, חכם וכדומה זה ממש לא מדויק, כי אנחנו אומדים את התכונות הללו לפי ההבנה האנושית, גבור כמו הרקולס, אפילו יותר, אפילו הרבה יותר, זה עדין לא באותה יחידות מניה. גם המושג "אין סוף" הוא מקטין ומצמצם, ביחס לקב"ה. כי האדם לוקח את ה"סוף" שהוא מכיר ומדמיין, מוסיף לו עוד קצת ומנסה לדמיין את הקב"ה. "ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש" (ישעיהו מ'). אין לנו כל יכולת להתמודד עם מושגים של אלוקות.
אז מה הכוונה שהקב"ה גבור, חכם, עניו וכו'? רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי מכנה את התוארים של הקב"ה כ"תארים שוללים" דהיינו שמטרת התואר לתת לנו להבין מה לא נכון, אבל לא לתאר מה כן נכון. "לא תאר בהו האלו–ה כי אם למען ישולל ממנו הפכם, לא כדי ליחסם לו בהוראתם השכיחה אצלנו" (ספר הכוזרי מאמר ב' אות ב'). כי אם תשאל אותי האם הקב"ה "חי או מת?" אני אהיה מוכרח להבהיר לך בצורה הברורה ביותרשהוא "לא מת", לכן אני אענה שהקב"ה "חי", אבל בעצם אני מתכוון שהוא לא מת, אבל הוא גם לא חי בדיוק לפי המושגים שלנו, גם הוא לא חכם במושגים שלנו. אבל אני טוען שהוא חכם כדי שלא יבינו בטעות שהוא טיפש.
אני מקווה שהצלחתי להסביר קצת, אבל בעיקר להבהיר שיש הרבה עוד להעמיק ולחפש.
אני מצרף קישור לתשובה נוספת שלנו בנושא זה: מי ברא את אלוקים? http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=2766
כל טוב
שמיר, חברים מקשיבים